שלום, קוראים נפלאים. הגעתם לספר של הארי פיתה. בספר הזה הארי יצטרך לנצח את הנבל המרושע “בורגרמורד” עם חברים כמו “רון שמנוס” או “הרמפיצה” אני מקווה שתהנו מספר הג’אנק פוד המופלא הזה.

סיפורנו מתחיל בעיירה קטנה בשם “פירוריה”. הארי היה בן רק 3 חודשים כאשר הוריו מתו בגלל הנבל המרושע “בורגרמורד” שהרג אותם כשהארי היה בן חודש בלבד. הדודים שלו אימצו אותו באי רצון ומאז הוא חי שם כמו משרת. הוא והדודים שלו וגם בן דודו המפונק חומוסון גרים בעיירה משעממת במיוחד. יש שם כמה דוכני פלאפל קטנים וכמה מסעדות מזון שמגישות אוכל קר וגרוע מאוד. הארי נאלץ לעבוד בדוכן הפלאפל של דודו ולמרוח חומוס כל היום. יום אחד הארי מצא מכתב מסתורי בתוך שקי הפיתות ומגלה שהמכתב בשבילו. הוא פותח את המכתב ומקיא מיד מרוב הפתעה.

הארי קרא את המכתב. אל: “הארי פיתה“ מ: “דמבלדוריטוס“

להארי שלום! אני מזמין אותך לבית הספר המופלא שלי “בורגרוארדס” בית הספר הקסום לאוכל. הגרגיס כבר מחכה לך ביער האפל ליד הבית שלך. תצטרך רק לעבור מבחן קצר ואז תוכל להתקבל לבית ספרי. להתראות! (אני הולך לאכול שווארמה עכשיו)

מה קורה כאן?! הוא חשב בליבו. הוא גם חשש מפני שהדבר יכול להיות מתיחה אבל גם התרגש משום שסוף סוף יכל ללמוד להכין אוכל קסום. הוא הציג את המכתב לדודיו. זאת בטוח מתיחה! הם אמרו. אבל הארי היה נחוש בעצמו. הוא ארז בגדים להחלפה, ספרים למקרה שיהיה לו משעמם, ופיתה מלאה בטחינה למקרה שיהיה רעב. לאחר האריזות הוא יצא מבית דודיו ויצא ליער האפל, לפגוש את הגרגיס.

במהלך המסע ליער האפל, (שערך שתי דקות בערך) הארי היה רעב ואכל את הפיתה הטעימה. כשהארי הגיע ליער הוא לא ראה אף אחד, אז התחיל לחזור לדוכן של דודיו, אבל אז הופיע הגרגיס משום מקום ושאל, לאן אתה הולך? הגיע הזמן למבחן שלך! הוא הוציא מהתיק הענקי שלו מטבח נייד והמבחן התחיל.

אתה צריך רק להכין לי פיתה פשוטה עם טחינה אבל… אסור לך להתלכלך! הארי התחיל להכין את הפיתה ואחרי 2 דקות זריזות הפיתה הייתה מוכנה! הגרגיס בדק כל חלק בגופו של הארי תוך כדי שהוא מנשנש בייגלה הוא גילה שהארי נקי לגמרי! לא טפטפה אפילו טיפה אחת של טחינה! הארי, ברוך הבא לבית הספר!

בוא לתכנת הרכבת, הארי. ברציף טחינה! איפה זה רציף טחינה? שאל הארי. זה מאחורי המקדונלס ליד הפחים. בוא אל הרכבת, הארי!

רגע, קוראים יקרים! עצרו! יש לי הודעה חשובה! החל מרגע זה אתם תחליטו לאן הארי ילך וכיצד ימשיך במסעו. אני אתן לכם דוגמה. אם אתם ממשיכים לקרוא את הספר עברו לעמוד 9.
אם אתם קוראים את הספר מהתחלה (אין לי מושג למה שתעשו את זה, אני ממש במתח) עברו לעמוד 1.

הארי הלך עם הגרגיד אל הפחים מאחורי מקדונלס אבל פתאום הציפה את הארי חרטה. האם כדאי לו לבוא עם איש זר לגמרי לבית ספר קסום? פתאום הוא לא היה בטוח כל כך. יש לו מזל שאתם בוחרים בשבילו.

אם אתם בוחרים ללכת עם הגרגיד לבית ספר קסום עברו לעמוד 10.

אם אתם משתפנים ובורחים משם עברו לעמוד 11.

הארי והגרגיד הלכו אל הפחים וראו שם רכבת סודית! לכל השווארמות! יש כאן רכבת סודית! אמר הארי. הם נכנסו לרכבת ברציף טחינה והגיעו במהרה לבית הספר. ואוו! אמר הארי. יש כאן אוכל טוב ואפילו לא במחיר מופקע! הארי התרגש. קדימה הארי! שלא תאחר לשיעור הראשון שלך! אמר הגרגיד פתאום הארי נזכר שהוא רעב. הוא הביט בכל דוכני הטחינה והוצף ברעב.

                           אם אתם עוצרים באחד הדוכנים לאכול עברו לעמוד 13.

                                           אם אתם הולכים לשיעור עברו לעמוד 14.

אה! בחרתם להשתפן! מתאים לכם. אז אני מציע לכם להניח את הספר המרגש הזה בצד ולעשות דברים מרגיעים יותר. למשל, תקראו איזה ספר קלאסיקה טוב, או בכלל תחליטו לבחור בשינה טובה ומרגיעה. רק אל תקראו את הספר הזה. יודעים מה? אתם כל כך עצלנים שאני אשים לכם כאן בעמוד הבא סרטון מרגיע. תהנו!

הארי היה ממש רעב והחליט לעצור באחד מדוכני השווארמה. הוא איבד תחושת זמן ואכל שעות. לאחר 5 שעות הוא החליט שהגיע הזמן להיכנס לשיעור. הוא נכנס לשיעור של פרופסור סטייק, בשיעור הכנת המשקאות. הפרופסור נראה כועס במיוחד. מה האיחור הזה למען אלוהי הסטייקים?! לך מייד אל המנהל, דמבלדוריטוס!

אם אתם הולכים אל המנהל דמבלדוריטוס עברו לעמוד 15.

אם אתם משתפנים ובורחים עברו לעמוד 11.

אתם נכנסים לשיעור ורעש לעיסות מקיף אתכם. מתברר שבבית הספר הקסום לאוכל מותר לאכול בשיעור! “היום נלמד איך להכין “משקה בטעם ענבים” בכישוף פשוט. אמר פרופסור סטייק, המורה בשיעור המשקאות. הוא הראה צעד אחר צעד איך מכינים את המשקה. בתהליך הכנת המשקה הארי גילה שיש ב”משקה בטעם ענבים” דברים שעדיף שאני לא אספר לכם. אחרי הכנת המשקה הוא חילק את הכיתה לשלשות. הארי היה עם הרמפיצה ועם רון שמנוס. עכשיו כל שלשה תחליט מה היא רוצה לעשות: להכין משקה בטעם חדש שהיא תמציא או ללמוד כישוף שמזמן משקה בטעם ענבים מיקום מקביל. לי לא איכפת, שני הדברים נשמעים מלהיבים! אמרה הרמפיצה. לי לא איכפת, שני הדברים נשמעים משעממים. אמר רון שמנוס. מה אתה רוצה, הארי?

אם אתם מכינים טעם חדש של משקה עברו לעמוד 16.

אם אתם בוחרים לזמן משקה בטעם ענבים מיקום מקביל עברו לעמוד 17.

אתם יוצאים מהשיעור ונכנסים לחדרו של דמבלדוריטוס. הארי, הארי, הארי. לא היית צריך לעשות את זה. דמבלדוריטוס מתחיל לצחוק צחוק מרושע. (למרות שהוא היה קצת גבוה מדי לטעמו של הארי) דמבלדוריטוס פתח מגירה בחדר, הוציא שאוורמה עם מלא מלא טחינה ואז הוא התחיל להגיד כל מיני מילות לחש.

“המבורגרוס, סטייקותרוס, טעימוטרוס!” ופתאום פניו של דמבלדוריטוס השתנו והארי גילה שהוא בורגרמורד! שתיקה מביכה הופיעה בחדר. אתה לא מפחד, הארי פיתה?! אמר בורגרמורד בכעס. אתה נראה יותר רעב מאשר מפחיד. אמר הארי. אממ… אני באמת רעב. אמר הארי. לא משנה! עכשיו אני עומד להשתלט על כל הפיתות הטעימות בעולם, כולל את שלך! ואתה לא תעמוד בדרכי! הארי נזכר בכל הרגעים היפים עם הפיתות הטעימות שהוא הכין. הארי לא רצה לאפשר לזה לקרות. אבל מצד שני… הארי היה קצת עייף ורצה ללכת לנוח.

אם אתם נלחמים בבורגרמורד עברו לעמוד 18.

אם אתם הולכים לנוח על הפופים עברו לעמוד 19.

אתם מכינים טעם חדש של משקה. אתם מערבבים כל מיני חומרים מוזרים ולבסוף אתם שופכים לתוך בקבוק חומר ירוק מוזר. פרופסור סטייק מגיע וטועם את ה”משקה” שהכנתם. בדיוק 3.56743 שניות לאחר מכן הפרופסור הופך לירוק. מי אחראי לזה?! צורח פרופסור סטייק. זה אני! אתם אומרים בגאווה. יצא טעים נכון? הארי פיתה, לך מייד לחדר המנהל! מה? אתם נבהלים. לך או שאני אתלוש לך את ה@#$%!.

אם אתם הולכים לחדר המנהל עברו לעמוד 15.

אם אתם משתפנים ובורחים עברו לעמוד 11.

אם אתם רוצים לקרוא קצת על הפוליטיקה של ישראל עברו לספר “מדינת ישראל: הולדתה וכינונה”

לזמן משקה בטעם ענבים מיקום מקביל נשמע ממש כיף! אמר הארי. לאחר שאמרתם את מילות הקסם נפתח שער ענקי ויצא ממנו משקה בטעם תפוזים! לא! אמרו הארי הרמפיצה ורון שמנוס ביחד. כולם יודעים שמשקה בטעם ענבים יותר טעים ממשקה בטעם תפוזים! פרופסור סטייק נראה ממש כועס. לא אמרתם את מילות הקסם נכון! טוב, למעשה, אני זה שאמר את מילות הקסם לא נכון. אמר הארי. אז לך מיד אל משרד המנהל!

אם אתם הולכים אל המנהל עברו לעמוד 15.

אם אתם משתפנים ובורחים עברו לעמוד 11.

אני לא אתן לך להשתלט על הפיתות המסכנות האלה! בורגרמורד מביט בכם בזילזול. בורגרוס קוסימוס! קורא בורגרמורד. הוא מכניס את ידיו לכיס ונראה מופתע. לא! אכלתי את הנשק הסודי שלי! פיתה ממש מלוכלכת עם חומוס! אתם מחפשים משהו בכיס לזרוק על בורגרמורד ולא מוצאים! “אה, אני צריך לשירותים.” אתם אומרים. טוב אבל שיהיה זריז. אתם יוצאים מהבניין ורואים את הדוכנים שראיתם כשהגעתם. אתם מנסים לקחת פיתה אבל כל הדוכנים סגורים! אתם מנסים לחשוב על רעיון אחר.

אם אתם חוזרים לחדרו של דמבלדוריטוס ונכנעים עברו לעמוד 20.

אם אתם חוזרים לשיעור עברו לעמוד 21.

אתם יוצאים מהחדר של דמבלדוריטוס בלי לומר מילה. אתם מיתיישבים על הפופים ולאחר 3.56743 שניות אתם נרדמים. בחלום אתם חולמים על החיים המשעממים שלכם ועל זה שאתם קוראים ספר אינטרקטיבי בשם “הארי פיתה”. בעצם, הספר בחלום קצת פחות טוב. אתם ממשיכים לחלום אותו עוד ועוד ועוד… ולעולם לא יוצאים מהחלום.

אז נכון שזה טיפה מבאס להיתקע בחלום אין-סופי בתוך ספר אבל ביינתיים זה הסוף.

אני נכנע. אתם אומרים בעצב. יש! עכשיו אני אשתלט על כל הפיתות! אבל לא פאלפל, רק שאוורמה. אומר בורגרמורד. אתם מוכניתם ללכת, עצובים, אבל פתאום בורגרמורד אומר: יש לי הצעה. אתה יכול להצטרף אליי ולחלוק איתי את הפיתות אבל אתה תצטרך לגנוב מאנשים פיתות לפעמים. אתם ממש מתלבטים. האם כדי לכם להנות מפיתה טובה, אבל על חשבון אחרים? או שעדיף פשוט לוותר על ההנאה המופלאה של פיתה ושאוורמה?

אם אתם מחליטים להיות מניאקים ולגנוב פיתות מאנשים, עברו לעמוד 23.

אם אתם מחליטים לעבוד על עצמכם שאתם נחמדים ולא להנות יותר מהטעם המופלא של שאוורמה עברו לעמוד 24.

איפה היית, הארי פיתה?? שואל פרופסור סטייק בכעס. אנחנו כבר לומדים איך לכשף פיצות! אבל, בגלל שאיחרת, אתה לא תזכה לאכול את הפיצה בסוף! הוא צוחק צחוק מרושע. הרמפיצה ורון שמנוס מנסים לעודד אתכם, אבל זה רק מחמיר את המצב.

אם אתם פשוט מתחילים לכשף פיצות ולא לאכול בסוף עברו לעמוד 25.

אם אתם מתחננים לפרופסור סטייק לאכול פיצה עברו לעמוד 26.

ניצחתם! הגעתם אל הסוף הטוב ועכשיו כלום שמחים! יש! הסוף

לא הייתם אמורים להגיע לכאן!

אם הגעתם לעמוד הזה-רימיתם!

אתם מחליטים להיות מניאקים! מתאים לכם. אתם נהנים מפיתות ושאוורמה בלי סוף שאתם גונבים. אתם מרגישים רגשות אשמה עד סוף חייכם. אולי זה לא היה משתלם אחרי הכל, אבל בינתיים זה הסוף.

אתם מחליטים לעבוד על עצמכם שאתם נחמדים! מתאים לכם. לא, אתם אומרים אני לא רוצה לגנוב מאנשים. אומנם אני אפספס מלא שאוורמה בפיתה, אבל לפחות אני אוכל לאכול בשאוורמה שליד הבית שלי. אתה בטוח??? כן. אתם אומרים. חייבים צדק בעולם הזה. בורגרוורד מתחיל להתנפח והופך לחור שחור ששואב כל פיתה שקיימת! אחד התלמידים מציץ מהחלון. “אה!!!! הוא משתמש בקסם האפל האסור! הילד בורח בצרחות.

אם אתם משתפנים עברו לעמוד 11.

אם אתם מנסים לעצור אותו עברו לעמוד 27.

אתם מכשפים את הפיצות, ולאחר כ10 דקות הפיצות מוכנות. פרופסור סטייק לוקח לכם את הפיצה ובולע אותה ברישעות. אתם מתים מגירוי יתר ומובאים לבית החולים של בית הספר שם קובעים שאתם מתים באופן סופי ורשמי. קוברים אתכם עם כמה פיתות מלאות בשאוורמה, ואתם מתים. זה לא הסוף הכי לבבי שיש, אבל בינתיים זה הסוף.

פופסור סטייק, בבקשה! אתם מתחננים. אני ממש רוצה לאכול פיצה! בסדר, פרופסור סטייק צוחק צחוק מרושע. אבל אתה תהיה חייב לאכול את זה עם התוספת המקוללת, אננס. לא! בבקשה, רק לא אננס על פיצה!

הו הו, אתה עומד לסבול! פרופסור סטייק אומר ומצחקק לעצמו. אתם נאלצים לאכול את הפיצה המקוללת ולבסוף, אתם מתים מסבל בגלל התוספת המקוללת והסיפור שלכם נגמר. אולי זה לא הסוף הכי שמח, אבל בינתיים זה הסוף.

אתם נותנים ביס בחטיף האנרגיה שתמיד היה בכיס שלכם ואז מחביאים את כל הפיתות שהצלחתם למצוא. אתם מטילים כישוף “כלא מפיתות” ואז כולאים את בורגרוורד במין כלא שעשוי מפיתות. לא!!!!! הוא צורח. אני אתן לך פיתה חינם כל יום!! רק תן לי להשתלט על הפיתות האלה!

הבחירה בידכם. אם אתם מחליטים לתת לבורגרוורד להשתלט על כל הפיתות ביקום עברו לעמוד 28.

אם אתם בוחרים לעשות את הבחירה הנכונה פעם ראשונה בחיים, ולא לאפשר לבורגרוורד להשתלט, עברו לעמוד 29.

טוב. אתה יכול להשתלט על כל הפיתות ביקום. אתם אומרים בעצב ומשחררים את הכישוף. עד עצם היום הזה הוא מביא לכם פיתה בחינם בכל יום. אתם חיים עם רגשות אשמה עד סוף חייכם ואולי זה לא הסוף הכי שמח, אבל בינתיים זה הסוף.

לא! אתם צועקים. אני לא אתן לך להשתלט על כל הפיתות התמימות האלו! טוב. הוא אומר. בורגרוורד נשאר בכלא הפיתות ואתם הולכים בחזרה לחיים המשעממים שלכם בבית הספר לכישוף אוכל “בורגרוארדס”. הכל חוזר להיות משעמם ורגיל, ואתם ממשיכים ללמוד בבית הספר. אתם מצטערים על ההחלטה שלכם לא לתת לבורגרוורד להשתלט על כל הפיתות בעולם ולחזור לחיים המשעממים שלכם. אולי זה לא הסוף הכי מלהיב, אבל בינתיים זה הסוף.

מאחורי הקלעים:

מה שאני אוהב בספר שכתבתי זה שאין סוף טוב. לא משנה מה תעשה ובאיזה בחירות תבחר, לא תגיע לסוף הטוב (אלא אם אתה מרמה, ראו בעמוד 22), מה שאין בכמעט כל ספר ילדים שתמצא. הספר מתנהל על בחירה של הקורא, ככה שיש כמה דרכים להגיע לסוף הרע המשתנה לפי הבחירות שלך. זה ספר הבחירה השני שאני כותב, וכמו בספר ההוא, אני מרגיש שאני משתפר תוך כדי הכתיבה.