כותבות אנה טרבנסקי, אביטל קסלר וטובית אבידר

שנת הוצאה 2016

למידה וחינוך בחברת המידע 14016

תרשים זרימה לספר דיגיטלי

1.העתקה בעידן הדיגיטלי 

פריט מספר 35 Digital Cheating and Plagiarism in Schools עוסק בהעתקה דיגיטלית ופלגיאריזם בבתי ספר. תופעה אשר נפוצה מאוד בקרב התלמידים .  התלמידים משתמשים רבות באינטרנט, הם מתקשרים, משתפים רעיונות, תפיסות ואמונות ואף מבנים את הידע שלהם באמצעות תקשורת זו לצרכי למידה. האינטרנט נתפס כסביבה לימודית קונסטרוקטביסטית בה התלמידים לומדים באופן משמעותי את התכנים המעניינים אותם, הם מפתחים הבנה וידע עולם ולומדים מחבריהם. אולם, כפי שעולה ממחקרים, סביבה אינטרנטית מזמנת אפשרויות מגוונות להעתקה ומציבה בפני מורים אתגרים חדשים במציאת דרכי התמודדות עם התופעה.

2. סיבות להעתקה

2.1. קלות ההעתקה לפי ההיבט הטכנולוגי

2.1.1. פרופ’ שיזף רפאלי (רפאלי, 2011) מונה את הקלות בה ניתן להעתיק חומר כאחת היתרונות של ויקיפדיה. עפ”י רפאלי אנשים מעדיפים להשתמש במקורות דיגיטליים על פני מקורות מודפסים בגלל הקלות בה ניתן להעתיק את המידע ולעשות בו שימוש.

מאמרו של סקנלון  (Scanlon ,2003)מחזק את דבריו של פרופ’ רפאלי ועוסק בכך שהטכנולוגיה מאפשרת העתקה והדבקה בגלל קלות הפעולה. לפי המאמר התלמידים לא יכולים לעמוד בפני אפשרות זו ומתפתים להעתיק. סקנלון אף מוסיף שבגלל השימוש הנרחב באינטרנט כמקור מידע נגיש, התלמידים עושים בו כרצונם כיוון שהם סבורים שהמידע ציבורי, לפי הבנתם זהו שימוש הולם.

מאמרה של רנארד (Renard  , 1999) מחזק את הטענות שהוצגו קודם. רנארד מציגה שלושה טיפוסים המעתיקים באמצעות הטכנולוגיה ע”י העתקה והדבקה.

הטיפוס הראשון “מרמה בטעות” מעתיק את המידע ללא כוונה תחילה להעתיק. הוא פשוט מעולם לא רכש מיומנויות ציטוט מקורות בעבודותיו. הוא לרוב יעתיק מילה במילה וכאשר יאמתו אותו עם המציאות הוא לא יודו כיוון שהוא לא מבין את האלטרנטיבה.

הטיפוס השני “המרמה החמקן” יודע שפעולה זו פסולה, הוא גם יודע לחמוק מעונש ולרוב לא יתפס כיוון שהוא מעתיק חלקים מתוך אתרים וחלקים מעבודות של תלמידים אחרים הקיימות ברשת. הם משקיעים עבודה רבה בהעתקה.

 הטיפוס השלישי “הכל או כלום”. לרוב טיפוס זה דוחה את כתיבת העבודה או המטלה לרגע האחרון, נלחץ, מוצא עבודה שלמה ומגיש אותה תחת שמו. זו צורת ההעתקה הקלה ביותר לתפיסה והעצלנית ביותר.

ההעתקה היא לא נושא חדש בו עוסקים המורים, אלא שיטות ההעתקה חדשות כתוצאה מהתקדמות שהטכנולוגיה מספקת.

2.1.2כך מעודדים העתקה בעידן הדיגיטלי

מורים, ראו הוזהרתם!

2.2 סיבות להעתקה – ההיבט הפסיכולוגי

  לחץ להגיע להישגים גבוהים– לפי מה ועמיתיו, תלמידים לעתים חשים שאינם יכולים לעמוד בציפיות של הסביבה ושל עצמם הם מרגישים לחץ ולכן הם בוחרים להעתיק    (Ma et al 2008 ) .

.(תפיסה רווחת כי העתקה קשה לגילוי וכתוצאה מכך הסיכוי להיתפס ולהיענש הוא נמוך (בלאו 2013

.(בניגוד לרצח או גנבה העתקה אינה נתפסת כעברה חמורה בעיני התלמידים (ע”פ ד”ר רמי אמיתי

.(יחס סלחני של הסביבה, ובמיוחד ההורים, להעתקה (ע”פ ד”ר רמי אמיתי

.(מוטיבציה פנימית נמוכה תוביל לרצון “להיפתר” מהמטלה בצורה מהירה ובקלות ומכאן – להעתקה (בלאו 2013

.(תחושת מסוגלות נמוכה – התלמיד תופס את עצמו כלא מסוגל לבצע את העבודההמבחן הספציפית(בלאו 2013

.(קושי של הלומד לנהל את הזמן נכון – דחיית ביצוע מטלה לרגע האחרון תגרום לדחף להעתיק(בלאו 2013

 .(Ma et al 2008 ) תופעת העדר – “כולם מעתיקים, אז גם לי מותר”

3.היבט אתי של העתקה

הרצאתה של ד”ר אלטשולר- שוורץ באוניברסיטת בר אילן עוסקת בהיבט האתי של ההעתקה.

4.היקף התופעה

להלן נתונים על העתקה בקרב תלמידים וסטודנטים עפ”י מאמרים של מה ועמיתיו ( Ma et al 2008 )

משנת 92 ועד 2002 עלה מספר התלמידים שהודו בהעתקה מ61% ל- 74%

מתוכם 33% העתיקו מסמך אינטרנט

כ-18% העתיקו פעמיים ואף יותר

כ-60% העתיקו במבחן ו-35% הודו שהעתיקו במבחן פעמיים ואף יותר

הנתונים המדאיגים אף יותר הם אלו הנוגעים לאמונות התלמידים

לפי 53% מהמעתיקים, זהו לא סיפור גדול להעתיק בימינו

ואף 47% מהתלמידים סבורים שהמורים מתעלמים לעתים מההעתקות

חלקם סבורים שהמורים לא רצו לטרוח ולדווח על חוסר אמינות אקדמית

ובנוגע לאינטרנט כמקור להעתקה- 54% הודו שהם משתמשים באינטרנט כמקור להעתקה

 ומספר גדול עוד יותר 77% סבור שהפעולה של העתק, הדבק של שני משפטים ממקור מקוון מבלי לצטט מקור אינו עניין גדול

לאור המספרים הללו, בקישור הבא ישנו שאלון הבוחן האם גם אתם העתקתם או מעתיקים….

5. התמודדות מורים עם התופעה

הקישור הבא מציג דרך אחת בה מורים, מרצים מתמודדים עם תופעת ההעתקות ע”י הסבר איך על התלמידים לנהוג עם מקורות מידע

How to Avoid Plagiarism When Using the Internet

במאמרה של רנראד (Renard  , 1999) שהוזכר בהיבט הטכנולוגי של קלות ההעתקה, מוצגות דרכים קלות בהם המורים יכולים להשתמש כדי למנוע העתקת עבודות.

בסרטון הקצר הבא המורה מתקשרת לתלמיד אשר העתיק ומבקשת את רשותו לפרסם את עבודתו בעיתון ביה”ס, …לאחר שהיא נענית בחיוב, היא מבקשת מהתלמיד לבקש את רשות האתר ממנו העתיק

אז איך ניתן למגר את תופעת ההעתקות בעידן הדיגיטלי?

    תרשים שצירפנו  מכיל סיכום של דרכים מומלצות להתמודדות עם העתקות ופלגאריזם במוסדות חינוך והשכלה

מקורות:

“הונאה בלמידה בעידן הדיגיטלי: על התפר הדק שבין יצירתיות לפלגיאריזם” / ד”ר אינה בלאו, במסגרת כנס השקת “אקדמיה בתיכון” – 14/2/2013

רפאלי, ש’ (2011). ויקימניה. ריאיון עם פרופ’ שיזף רפאלי, ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, בעקבות כנס ויקיפדיה הבינלאומי שנערך בישראל בהשתתפות למעלה מאלף משתתפים מ-55 מדינות

Ma, H. J., Wan, G., & Lu, E. Y. (2008). Digital cheating and plagiarism in schools. Theory Into Practice, 47(3), 197-203.

Scanlon, P. M. (2003). Student online plagiarism: how do we respond?. College Teaching, 51(4), 161-165.

Renard, L. (1999). Cut and paste 101: Plagiarism and the net. Educational Leadership, 57(4), 38-42

 כתבה: כך מעתיקים במבחנים בעידן הטכנולוגי 2011

http://www.openu.ac.il/academic/economics/tutorial/6.html

https://he.wikipedia.org

נשמח לשמוע מה דעתך על הספר שלנו באמצעות משוב

נספחים

  להרחבה: עיסוק בתופעת ההעתקות במדיה.

ובצחוק:

העתקה ממקור יחיד – פלגיאט
משני מקורות – ממ”ן
משלושה או יותר – עבודת גמר.

מבחן:
מורה מפקח בקפדנות על התלמידים ומוציא מי שנתפס עם שליפים.
נכנס המנהל:
– איך הולך המבחן? הרבה חובבי העתקות?
המורה עונה לו:
-החובבנים בחוץ, פה נשארו רק מקצוענים.

שתי אימהות של תלמידי כיתה ב’ מדברות בוואצאפ

אמא א’: כתבת חיבור בנושא “איך היה הקיץ שלך”?
אמא ב’: כן.
אמא א’: תביאי להעתיק.
אמא ב’: ואת עשית את חוברת הקיץ בחשבון?
אמא א’: כן.
אמא ב’: אז תפרסמי בקבוצה