הקיפוד והחבר החדש מאת עדי ורון

יום אחד, יצא קיפי לטייל ביער. הוא פגש ארנב שקפץ בין השיחים.
“שָלוֹם, ארנב!” אמר קיפי בחיוך, “רוצה להיות חבר שלי?”
הארנב הביט בקוצים של קיפי ואמר בעדינות: “אני מפחד להידקר…” וקפץ הלאה.

קיפי המשיך בדרך ופגש צב איטי.
“שָלוֹם, צב!” אמר קיפי, “רוצה להיות חבר שלי?”
הצב הציץ בזהירות ואמר: “אני מפחד להתקרב…” והתחבא בתוך השריון שלו.

קיפי התעצב. “אולי אני אשאר לבד לנצח?” חשב בליבו.

אבל אז הופיע פרפר צבעוני.
“שָלוֹם, קיפי!” קרא הפרפר. “למה אתה עצוב?”
קיפי סיפר לפרפר על רצונו למצוא חברים, אך כולם מפחדים מהקוצים שלו.

הפרפר חייך ואמר: “אפשר להיות חברים גם בלי להתחבק! נוכל לשחק, לדבר ולצחוק יחד.”

מאותו יום, קיפי והפרפר הפכו לחברים טובים. הם טיילו יחד, סיפרו סיפורים, ונהנו זה מחברתו של זה. לאט לאט הצטרפו אליהם עוד חברים, והבינו שקוצים לא מונעים ידידות, אלא מוסיפים צבע מיוחד לחברויות.

מוסר השכל: לכל אחד יש ייחודיות משלו, ואפשר להיות חברים טובים גם אם אנחנו שונים.