העיר ירושלים

רוּשָׁלַיִם^[1] (בערבית: القـُدْس,^[2] או أُورشَلِم^[3]) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 849,800 תושבים (נכון לשנת2014).^[4] בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא ובית ראש הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון לים המלח, ברום של 570^[5] עד 857^[6] מטר מעל פני הים.

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם, והיוותה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם ומושא געגועיו בזמן שהייתו בגלות. משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים, הייתה העיר מוקד למלחמות וסכסוכים הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19 התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר במאה ה-21 מהוות את רובה המוחלט של העיר. במרכזה של ירושלים השלמה עומד הר הבית, שמפריד בין מערב ירושליםלמזרח ירושלים.

בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק”ו של האומות המאוחדות, והיא נמצאת ברשימת האתרים בסיכון.

בתרגום השבעים מופיע שמה של ירושלים בצורה ירוסלם (Ιερουσαλήμ) או היירוסולימה (Ἱεροσόλυμα). במקרה, פירוש המילה “היירוס” (ἱερός) ביוונית הוא “קדוש”, וייתכן שכך פורש שמה של ירושלים בפי דוברי יוונית. בתרגומו של הירונימוס לתנ”ך, המכונה “וולגטה“, מתורגם השם ירושלים ל”היירוסלם” (Hierusalem), שהוא תעתיק ללטינית של הגרסה היוונית של השם. שמה של ירושלים ברוב לשונות אירופה העכשוויות נגזר מהשם היווני או הלטיני, בשינויים פונטיים, המשתקפים גם בכתיב.

בשנת 130 הקים הקיסר הרומי אדריאנוס על חורבות ירושלים מושבה רומית, וכינה אותה “קולוניה איליה קפיטולינה” (Colonia Aelia Capitolina). “קולוניה” בלטינית פירושה “מושבה”, Aelius היה שם משפחתו של אדריאנוס, ואילו הרכיב השלישי בשם הוקדש לאל הרומי יופיטר, ששמו המלא בלטינית: Iuppiter Capitolinus (על שם גבעת הקפיטולין ברומא). השם הלטיני היה בשימוש כמה מאות שנים, כפי שמעידים כתבים מוסלמיים בערבית מהתקופה הסמוכה לכיבוש המוסלמי של ירושלים, אולם הוא נשכח זמן מה לאחר מכן.

השם הנפוץ ביותר לירושלים בערבית בקרב מוסלמים הוא “אל-קודס” (القـُدْس) שפירושו המילולי הוא “הקדושה” ואילו בקרב נוצרים נקראת העיר “אורשלים” (أورشليم) וכך היא מכונה אף בתרגום התנ”ך והברית החדשה לערבית. בהקשרים דתיים אסלאמיים מכונה ירושלים בערבית: القدس الشريف (“אל-קודס א-שריף”), כלומר “ירושלים הנכבדת” או “ירושלים הנעלה”. במקורות אסלאמיים רבים מוזכרת העיר בשם “בית אלמקדס” (بيت المقدس) המבוסס על “בית המקדש” העברי. שם זה מצוי בשימוש גם בשפה הפרסית, אם כי השם השכיח בפרסית לירושלים הוא “אורשלים”.

שם העיר באנגלית, צרפתית וגרמנית הוא Jerusalem (אותו כתיב, אך הגיה שונה בשפות השונות); בלטינית: Hierosolyma; ביוונית מודרנית: Ιεροσόλυμα; בספרדית: Jerusalén; באיטלקית: Gerusalemme; ברוסית: Иерусали