פרק 1

היי, חברים קוראים לי עידו, איזה כיף שאתם קוראים את הסיפור שלי, לי יש סיפור מיוחד! סיפור שלאף אחד אין,  לי יש סיפור על טירה מכושפת, אתם בטח אומרים לעצמכם שזה ילדותי אבל אתם טועים ובענק! הסיפור שלי הוא רק לילדים אמיצים ילדים שלא מפחדים, אם אתם כאלו אז תמשיכו לקרוא.

טוב נתחיל אז ככה: הכול התחיל  בבוקר של יום שישי ה- 20.11.2016

עידו קום הגיע הזמן ללכת לבית הספר אמרה לי אמא, אני קם אמא אני קם אמרתי בזמן שאני חצי ישן.

הגעתי לבית הספר, נכנסתי לכיתה התיישבתי במקום וחיפשתי את יואב. (דרך אגב יואב הוא החבר הכי טוב שלי, יואב יותר מקובל ממני, ככה שבזכותו אני גם קצת מקובל, אבל אל תחשבו שזה ניצול, כי יואב ואני חברים כבר מהגן). לא הספקתי לדבר איתו וכבר נכנסה המורה תמרה לכיתה, תמרה היא המורה הכי טובה בעולם! היא תמיד נותנת לך להשתתף, ונותנת לך הרגשה כיפית בשיעור. תמרה היא מורה למתמטיקה אני אוהב מתמטיקה, תמרה גם עושה לנו קסמים שזה בכלל כיף!

השיעור נגמר ויואב ואני יצאנו להפסקה, הבית ספר שלנו גדול ככה שאם אתה מחפש מישהו קצת קשה למצוא אותו, וזה טוב כי אם אתה רוצה להיות לבד אתה פשוט מוצא לך פינה שקטה, אז לי וליואב יש פינה משלנו, כל הפסקה אנחנו הולכים לשם, זה נמצא מאחורי הבניין של החטיבה התחתונה יש שם גדר ואם עוברים אותה טיפה יש עץ תפוזים וספסל ויש שם גם צל אז אנחנו מסודרים! כבר שנתיים אף אחד לא מצא אותנו.

נגמרה ההספקה הגענו שוב לכיתה והיו צעקות, התלמידים רבו צעקו היו כאלה שישבו במקום שלהם וכל השאר היו בריב, נכנסנו לכיתה באתי לשאול מה כל הצעקות האלה, שירה דפקה לי מבט ישר שנכנסנו לכיתה, התחרטתי אני לא אגיד כלום. שירה היא מלכת הכיתה, ענת ורינת הן החברות הכי טובות שלה או שאפשר לקרוא להן השפוטות שלה! בעצם כל הבנות בכיתה שפוטות שלה הן מפחדות ממנה כל פעם שמישהי רוצה להגיד משהוא היא חושבת על זה עשר פעמים לפני שהיא אומרת משהו.

לא הצלחתי להבין על מה היה הריב היה צעקות ושמעתי פה ושם ” הפסקה”, “כדור”, “מעצבנים” אז הבנתי שזה קרה בהפסקה ושהם כנראה רבו על הכדור או משהו כזה… מאוד רציתי להגיד משהו אבל מאוד פחדתי משירה.

סוף סוף המורה נכנסה ועצרה את הצעקות, כל השיעור רק דיברנו על הריב ולא למדנו, כדי להשלים המורה אמרה שמחר יום שבת כל הכיתה תיפגש בגינה הציבורית של המושב ונעשה יום גיבוש. לא, אוף, יואו, אמרו התלמידים דווקא אני שמחתי פעם ראשונה שאני חלק ממפגש גדול. בית הספר יסתיים, חזרתי הביתה אמא אבא ועמית חיכו לי בבית, אכלנו ארוחת צהריים, איך היה בבית הספר עידודו? היה בסדר, יש לי מפגש עם הכיתה מחר בבוקר. איזה יופי לכבוד מה שאלה אמא סתם סיפור ארוך לא היה לי כוח לספר, סיימתי לאכול ונכנסתי לחדר. עשיתי שיעורים וראיתי טלוויזיה לא יאמן איך שהזמן רץ, הסתכלתי בשעון והשעה הייתה שש בערב! שיט אמרתי לעצמי אני מאחר לחוג! רצתי למתנ”ס, למזלי התלמיד שלפני עוד לא יצא מהשיעור, עם אתם שואלים אז חוג אנגלית כאילו שיעור אנגלית.

הגעתי הביתה בשמונה נכנסתי להתקלח והלכתי לישון, לקח לי זמן להרדם, חשבתי רק על המפגש מחר, איך יהיה אם יהיו ריבים לא ידעתי מה לחשוב..

קמתי בבוקר אכלתי ארוחת בוקר ויצאתי למפגש.