נזירות והחיים במנזר

היה זה עוד יום רגיל בחיי במנזר,

תחילה התעוררתי ממש מוקדם, ממש בעת זריחת השמש והתחלתי לעבוד בעבודות הרגילות שלנו ליום, התחלתי בחקלאות כי ידעתי שהיא עבודה שתעזור לי להתעורר קצת, לאחר מכן טיפלתי קצת בבע”ח והתחלתי את תורנותי במטבח, היה קצת לא נוח להגיש לאחרים את האוכל הטעים ולדעת שאסור לך לקחת אפילו טעימה אחת ממנו עד סוף התורנות, חוץ מזה גם לא אכלתי דבר מתחילת היום אז הרעב הפריע לי במעט… למרבה המזל תורנותי לא הייתה ארוכה במיוחד וכאשר ההבא בתור החליף אותי, ישר “קפצתי” על המנות החמימות, הטעימות והמשביעות האלה. לאחר כמה עבודות נוספות הגיעה השעה הרביעית (השעה הרביעית לאחר זריחת השמש) ובבוא השעה ההיא, הפסקנו לעבוד, אך אצלנו במנזר אסור להתבטל וחייבים להיות מועסקים במשהו כל הזמן ולכן כולם החלו בקריאת כתבי הקודש עד לשעה השישית. בשעה השישית כולם הולכים לשנת צהריים טובה מכיוון כל הזמן עבדנו וקראנו מתחילת היום, כולנו התכנסנו על מיטותינו שהם כולם בחדר אחד גדול, בכל מיטה יש את אותם המצעים,בכריות השמיכות וכו’. עם למישהו לא מתחשק לנוח ולנמנם מעט אז הוא יכול לקרוא בכתבי הקודש בתנאי שלא יפריע לאחרים, אני החלטתי לנמנם מעט וכמות השקט בחדר הייתה  קשה לתיאור. באמצע השעה השמינית קמנו לקראת התפילה הראשונה ולאחריה המשכנו לעבוד באותם העבודות הרגילות עד לתפילה הערבית ואחריה, הלכנו לישון עד זריחת השמש הבאה.

אצלנו במנזר ישנם מספר חוקים שרובם אינם קיימים בעולם הסובב אותנו,למשל:

במנזר אסור לקחת או לקבל חפצים מאנשים אחרים ללא רשות אב המנזר (האיש שאחראי על המנזר), בין כולם יש שוויון במונחים של חפצים וצורת היחס החברתית בינינו, כולם מקבלים את אותם מצעי המיטות, את אותם המנות מהמטבח ואת אותם מספר החפצים: סכין,ברדס,גלימה,מנעלים,מחט,חרט,לוחות כתיבה ועוד.

אחד החוקים הכי חשובים הוא שיש צורך לעסוק כל הזמן בעבודה כלשהי