עבודה בהסטוריה

מגיש:אלון ברנד

מכתב

:מכתב מדונלד הנזיר

שלום אני דונלד הנזיר ואני חי במנזר

     אני מקדיש את חיי לעבודת האל ולא מקים משפחה. הנה סדר יומי!: היום לדוגמא שעה אחת אחרי הזריחה ועד שעה ארבע אני העתקתי את ספר הקידוש במשך שעות רבות כשהגעתי לדף 111 בטעות כתבתי את המילה לא נכון וממש הצטערתי אל זה לא יכולתי  למחוק את המילה כי אסור לי ולכתוב מחדש כי אז זה לא היה מסודר ויפה אז התחלתי לכתוב הכל מהתחלה ובאמת שהפעם הייתי מפוקס פי 2 לקראת שעה 4 כבר התחלתי לסיים להעתיק את הספרים והתכוננתי לשעתיים של קריאת הספר שאני מעתיק שאני ידע בכלל מה אני מעתיק קראתי את הספר ואם להגיד את האמת הוא ממש עיניין אותי לא יודע למה אולי לא סתם בחרתי להעתיק ולקרוא אותו אחרי יום כזה עמוס ומפרך בשעה שש הלכתי לנוח אומנם לא הצלחתי להירדם לצערי. כל הלילה שקעתי במחשבות לקראת מה יהיה מחר האם מחר יהיה אותו יום כמו כל יום רגיל או שיהיה משהו שונה שעוד לא קרה מאז שהצטרפתי למנזר טוב בינתיים זה הכול להיום. לסיכום היום התחיל בהעתקת ספרים ובטעות כתבתי מילה לא נכון אז נאלצתי לכתוב מהתחלה לאחר מכן התחלתי לסיים להעתיק את ספרי הקידוש ולהתחיל שעתיים של קריאה ולבסוף הלכתי לנוח אחרי כל העבודה הקשה ושקעתי במחשבותיי לפני השינה.

שלום אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה ליפני כמה שנים הייתה אמא אלמנה ובנה הקטן יום אחד הם הלכו לטייל בגן חיות שהיה באזור הקרוב לבית מגוריהם הם טיילו שם שעתיים לאחר מכן הם הגיעו לאזור של הגורילות שם הילד הכניס את הידיים הקטנות שלו בין הסורגים של הכלובים שלהם הגורילה ראתה את הילד מכניס את היד לכלוב והיא רצה לשם היא תפסה לו את היד ונשכה חזק מאוד האמא האלמנה ראתה את המקרה ורצה לעזור  לבנה כעבור דקות של מאבק עם הגורילה צוות חילוץ הגיע וחילץ את הילד מצבו היה קשה מלא דם נזל מידו הם פינו אותו למנזר הקרוב ביותר שהתמחה ברפואה האם מאוד דאגה לבנה והיא פרצה בבכי כעבור שעה של נסיעה הם הגיעו למנזר שהתמחה ברפואה הם הכניסו את הילד למיטה רפואה והתחילו לרפא אותו אני מוכרח לציין שזה לא היה קל כיוון שבשעה של הנסיעה הוא איבד הרבה דם וסיכויו לחיות רק קטנו עם הזמן לאחר שעות של מאבק להחזיר לילד את ידו ולהשאירו בחיים הרופא הראשי אמר שיש לו עוד סיכוי לחיות המסר נודע לאמו של הילד והיא התמלאה בתקווה. כעבור עוד שעתיים נודע לאמא שהוא חי והוא יהיה בסדר הוא עכשיו בהרדמה את תוכלי לבקר אותו בעוד כמה שעות האם מאוד הייתה מאושרת שזה קרה היא אמרה לאב המנזר שהיא אסירת תודה שהם הצילו את בנה והיא אמרה כאשר הוא יתבגר אז היא תשלח אותו לפה שגם הוא יעשה עבודת קודש ויציל חיים של אחרים כמו שהצילו את חייו. כעבור כמה שנים האם שלחה אותו לפה ומאז הוא הרופא הכי טוב במנזר והוא הציל כ15 אנשים מאז שהוא הצטרף. ואם להגיד את האמת אני מאוד מרוצה ממנו,אני מקווה שיהיו יותר אנשים כמוהו.

היי.
אתם בטח מעוניינים לדעת איך אני הגעתי למנזר, אז אני יספר לכם.
היה זה יום רגיל ויצאתי מביתי ואז באו המיסיונרים לעירי והתחילו לספר על הנצרות והמנזר, באותה תקופה הייתי עובד אלילים, אך כבר אז לאט לאט הנצרות הופצה לעירי. אהבתי את הדת ואת מנהגיה וגם המלך התנצר ולכן גם אני. לאחר מכן חשבתי וחשבתי רבות אם להצטרף למנזר או לא. חשבתי על הנדרים שלהם: על כך שצריך להקשיב לאב המנזר ולתקנון המנזר שזה לא בעיה בשבילי מכיוון שלדעתי אב המנזר יגיד רק דברים טובים ובתקנון כתובים דברים שאני יכול ורוצה לעשות אותם. בנדר של הפרישות אני קצת מתבאס כי אני רוצה שיהיו לי ילדים וגם אמי רוצה נכדים, אך בשביל המנזר ובשביל להפוך להיות נזיר אני מוכן לא להקים משפחה, לדעתי זה החלק הכי קשה בתהליך של ההפיכה להיות נזיר, על הנדר האחרון

.של הצניעות הוא גם לא כול כך פשוט, אבל אני איכשהו יסתדר אנסה ואנסה ואני בטוח שיצליח. לאחר שחשבתי רבות אם להצטרף למנזר, החלטתי
!!!אני מצטרף 
כעבור חודש הגעתי למנזר דיברתי עם אב המנזר והצטרפתי. נתנו לי חדר צנוע שבו הייתה מיטה, מצעים וארון קטן. לא התבאסתי ידעתי שזה מה שאני יקבל לאחר מכן הפכתי להיות נזיר נוצרי.

היי

היום אני יספר לכם על כך שלפני כמה שנים בא אלינו הנזיר כריס, אז הוא עוד לא היה נזיר. הוא בא אלינו כנוצרי פשוט עם משפחה: אשה ושני ילדים תאומים בני 13,הוא רצה לשמוע עוד אל המנזר, כי הוא התלבט אם להצטרף או לא. קודם כול אב המנזר קרא לו לשיחה והסביר לו שלא צריך להצטרף עכשיו למנזר כי יש לו עדיין ילדים שצריכים אבא שהיה איתם, הוא גם הסביר לו שזה לא אומר שהוא לא יוכל להצטרף בעתיד, אלא ההפך הוא יכול להצטרף מתי שהוא רוצה אך עדיף שזה יהיה עוד כמה שנים כאשר ילדיו יתבגרו ויהיו גדולים,לדעתי אב המנזר צודק מכיוון שאי אפשר לעזוב את ילדיך בני ה-13 אך אפשר להצטרף אחר כך למנזר אם כול כך רוצים, כריס הסכים עם אב המנזר ואמר שיחזור בעוד כמה שנים. כבר אז ידעתי שכריס יצטרף אלינו למנזר וכך גם קרה לבסוף עברו כמה שנים וכריס הגיע שוב לשמוע על המנזר, אך הפעם נתנו לי לדבר איתו. הסברתי לו על שלושת הנדרים צניעות- להסתפק במועט,על נדר זה לא הייתה לו בעיה והוא אמר שעד עכשיו ססיתו הוא הסתפק במועט. פרישות- להמנע מנישואים וילדים אך כבר היה מאוחר מדי כי הייתה לו אישה ושני בנים אך עדיין אפשר לעזוב אותם ולהצטרף למנזר. וצייתנות- לציית לאב המנזר ולתקנון המנזר הוא ענה לי שיציית כול חייו לתקנון ולאב המנזר. בנוסף הסברתי לו על מה אנו עושים במנזר ועל המנזר עצמו. איפה כול דבר נמצא עוד באותו היום כריס הצטרף אלינו למנזר והפך לחבר טוב שלי.