עומר הוא ילד בן 8, בוקר אחד הוא הלך לבית הספר שלו,  “רעות”.

הוא אהב ללכת לבית הספר שלו,הוא למד: עברית, חשבון, מולדת

וגם למד על בית ספר “חביב”.

יום אחד המורה לימדה את כל הכיתה של עומר על בית ספר

“חביב”

היא  לימדה אותם שבית ספר “חביב” היה בית הספר העברי הראשון בראשון לציון ובכל הארץ.  בסוף היום עומר הלך לביתו וסיפר לאבא שלו כל מה שהם למדו.

אבא שאל : “אתה רוצה שאני אלמד אותך עוד על בית ספר חביב?”

עומר : “כן אני רוצה לדעת עוד”

האבא : “במקרה יש לי ספר על בית ספר חביב”

עומר: “אתה יכול להקריא לי אותו?”

האבא: “ברור, שב, אני אקריא לך”

בית ספר חביב היה בית הספר הראשון בראשון לציון, לימדו בבית הספר הזה: תורה,לשון, עברית, חשבון, מולדת, אנגלית…

האבא :”יש לי גם תמונות של בית הספר חביב.”

עומר :”אפשר לראות?”

האבא :”בטח למה לא?”

עומר: “איזה ספר יפה”

אבא: “אני יודע”

עומר: “אני יכול לקחת את הספר לבית הספר.”

אבא: “בשמחה!”

…למחרת

.עומר בא לכיתה והראה למורה שלו את התמונות 

,היא שמחה והראתה לכל ילדי הכיתה

.וככה הם למדו מהתמונות

   המורה הודתה לעומר על כך שהביא את התמונות לכיתה ולימד אותנו על בית ספר חביב.

  עומר: “אבא שלי הראה לי את הספר ואת התמונות ולימד אותי יותר על בית ספר חביב.”

  .המורה אמרה אנחנו עוד כמה ימים יוצאים לטיול בבית ספר חביב

?עומר אתה יכול להביא לטיול שלנו אל בית ספר חביב עוד תמונות של בית ספר חביב

…הסוף