(זיוף שפת הגוף – מאת אלן פייס

שאלה הנשאלת תמיד היא , “האם ניתן לזייף את שפת הגוף”?

התשובה הכללית לשאלה זו היא “לא”, בגלל שבמקרים כאלו וודאי ייווצר חוסר תיאום בין התנועות, סימני הגוף ושפת הדיבור. 

לדוגמה, כפות ידיים פתוחות מתקשרות עם כנות, אבל כשהזייפן פותח את כפות ידיו ומחייך אליך בזמן שהוא משקר לך,

התנועות הזעירות שלו מסגירות אותו – אישוניו עלולים להתכווץ, אחת מגבותיו להתרומם וזווית פיו עלולה להתעוות. 

סימנים אלה מנוגדים לתנועת כף היד הפתוחה והחיוך הכן.

התוצאה במקרה כזה היא, שהשומע לא יאמין לדברי האדם המדבר עמו. 

ישנם מקרים מסוימים, שבהם שפת הגוף מזויפת בכוונה, כדי להשיג יתרונות מסוימים.

לדוגמה, בתחרויות יופי כל מתחרה לומדת כיצד להשתמש בשפת הגוף על מנת לעשות רושם של חום וכנות.

השופטים יעניקו ניקוד גבוה יותר למתחרה, לפי מידת יכולתה להעביר את הסימנים האלה.

אבל אפילו המומחים יכולים לזייף את שפת הגוף רק לתקופה קצרה,

ובסופו של דבר הגוף ישדר סימנים שאינם תלויים בפעולות המודעות.

הרבה פוליטיקאים מומחים בזיוף שפת הגוף, כדי לשכנע את הבוחרים להאמין במה שהם אומרים.

ועל פוליטיקאים המצליחים בכך, אומרים שהם בעלי “כריזמה”.

הפנים, יותר מכל איבר אחר, משמשות לעתים תכופות, להסתרת שקרים.

אנחנו משתמשים בחיוכים, בנענועי ראש ובקריצות, כשאנו מנסים להסתיר דבר מה.

אבל לצערנו, סימני גופנו מספרים את האמת, ויש חוסר תיאום בין תנועות גופנו לבין סימני הפנים.

לסיכום, קשה לזייף את שפת הגוף לתקופה ארוכה.

אבל, טוב ללמוד ולהשתמש בתנועות תקשורת חיוביות ופתוחות על פני  תנועות המשדרות סימנים שליליים.