יצחק נבון

יצחק רחמים נבון (9 באפריל 1921 – 6 בנובמבר 2015) היה פוליטיקאי, סופר, מחזאי ואיש חינוך ישראלי, שכיהן כנשיאה החמישי של מדינת

ישראל בשנים 1978–1983. נבון שירת גם כחבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות בממשלות ישראל

תעודת זהות:

נבון נולד בשכונת אוהל משה שבירושלים למרים (בן עטר) ויוסף נבון

תאריך לידה- 9 באפריל 1921
תאריך פטירה- 6 בנובמבר 2015 בגיל 94
ממשלות 21, 22, 23
כנסות 6 – 9, 11 – 12

פוליטיקה-

בשנים 1949–1951 כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה. עם שובו לישראל התמנה למזכירו הפוליטי של שר החוץ משה שרת, ובשנת 1952 הזמינו ראש הממשלה דוד בן-גוריון להצטרף ללשכתו.

בשנים 1952–1963 שימש מנהל לשכת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומשה שרת. הוא פרש מניהול הלשכה עם התפטרות בן-גוריון מראשות הממשלה ב-1963.

בשנים 1963–1965 שימש ראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות, ובתפקיד זה יזם והוציא לפועל את המבצע לביעור הבערות – מבצע רחב-היקף ללימוד עברית למבוגרים.

בשנת 1964 היה בין מייסדי מפלגת רפ”י בראשות בן-גוריון, ובשנת 1965 נבחר לכנסת השישית מטעמה. לאחר האיחוד בין מפא”י, אחדות העבודה – פועלי ציון ורפ”י ב-1968, הפך להיות חבר הכנסת מטעם המפלגה המאוחדת, מפלגת העבודה.

בין השנים 1972–1978 כיהן כיושב ראש הוועד הפועל הציוני. בנוסף לכך כיהן כיושב ראש זמני של הכנסת השביעית (מיום פטירת היושב ראש, ח”כ ראובן ברקת, ועד מינויו של ח”כ ישראל ישעיהו-שרעבי כיושב ראש קבוע), כסגן יושב ראש הכנסת (בכנסות ה-6 וה-7) וכיושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת השמינית. כמו כן כיהן כחבר הכנסת התשיעית, עד לבחירתו לנשיא המדינה ב-19 באפריל 1978.

סוג מנהיג- אמיץ, מתחשב, דואג, דעתן

:תקופה בה פעלה הדמות

פעילות ציבורית-

ב-1978 נבחר לכהן כנשיא החמישי של מדינת ישראל. במהלך כהונתו הרבה הנשיא נבון לסייר ברחבי הארץ: בערים, בשכונות, בהתיישבות העובדת, בערי פיתוח ובישובי המיעוטים, וזכה לפופולאריות ציבורית עצומה. תקופת כהונתו אופיינה במתחים פוליטיים, חברתיים ועדתיים במדינה, ובמהלכה אף פרצה מלחמת לבנון הראשונה. כנשיא, פעל נבון בלא לאות לגישור בין העדות בישראל, בין דתיים לחילוניים, בין ערבים ליהודים ובין תושבי הפריפריה למרכז, ולהרגעת האווירה המתוחה בימי פינוי היישובים הישראליים בסיני כמתחייב מחוזה השלום עם מצרים.

ב-1980 היה אורחו של אנוואר סאדאת בביקור ממלכתי מרשים במצרים. בעת מלחמת לבנון ב-1982, בעקבות הטבח שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים הפלשתינאים צברא ושתילא, דרש נבון להקים וועדת חקירה ממלכתית לברור נסיבות הטבח, דרישה שהביאה להקמת וועדת כאהן. בשנת 1983 סיים את תפקידו כנשיא, ומאוחר יותר חזר לחיים הפוליטיים ושימש כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, כסגן ראש הממשלה וכשר החינוך. כשר חינוך יזם את מפעל “סל תרבות”, חיזק את לימודי השפה הערבית ואת הנחלת מורשת יהדות המזרח ופעל להדגשת החינוך לדמוקרטיה ולדו קיום יהודי-ערבי.

פעילות תרבותית-

יצחק נבון, כסופר ומחזאי מצליח, כתב מספר יצירות העוסקות במורשת הספרדית: “הרומנסרו הספרדי”, קונצרט של שירי קודש וחול שהוצג בשנת 1968. “בוסתן ספרדי”, יצירתו העוסקת בחיי משפחה ספרדית בירושלים זכתה בפרס כינור דוד ונחלה הצלחה גדולה בקרב הקהל. עוד כתב נבון סיפורים רבים העוסקים בהווי הירושלמי וכתב והנחה סדרה טלוויזיונית היסטורית בשם “ירושלים אשר בספרד” על תולדות היהודים בחצי האי האיברי. כמו כן פרסם קובץ מאמרים על דוד בן גוריון.

יצחק נבון הביא את לימודי הערבית לבתי ספר היסודיים.

ירושלים של נבון

יצחק נבון ראה את ירושלים כבירת ישראל.

נבון נולד בשכונת אוהל משה שבירושלים למרים (בן עטר) ויוסף נבון. אמו ממשפחה ספרדית יוצאת מרוקו שעלתה לארץ ישראל בשנת 1884. אביו היה נצר למשפחה ירושלמית ספרדית שחיו קודם לכן בטורקיה.

איחוד העיר- האיחוד של החילוניים והדתיים.

השינויים שהביא בתחומים השונים הם-

כשהאתיופים תרמו את הדם שלהם אז זרקו אותו כי חשבו שהוא מביא מחלות, יצחק נבון הפסיק את זה.

קו התפר של כל הניגודים שיש בארץ, יש קיטוב בין עדות מזרח ואשכנז, דתיים וחילונים, עולים חדשים וותיקים. שם יש אפשרות לאחות את זה. מכל הניגודים זה אחד המקומות המעטים שהוא בית חרושת להבנה הדדית.

ציטוט שנבון אמר:

“זו הרגשת אחריות כבדה מאוד, אבל גם סיפוק גדול, הכרתי את כל שכבות האוכלוסייה. יש יהודים שבאו מ~15 ארצות, דוברים 10 שפות, איך מגבשים את כל אלה לעם אחד? בזה ראיתי את תפקידי. מצד אחד למצוא את מה שמשותף לכולם, בין שבאו מגרוזיה ובין שממרוקו והמשותף בדרך כלל זה העבר, ההיסטוריה, התנ”ך ועם זאת לאפשר את הביטוי האינדיבידואלי של כל שבט ועדה בישראל, לתת ביטוי למיוחד שלה, למורשת שלה,

לפולקלור שלה, לשירה שלה. אלה שני דברים שנראים כאילו סותרים אבל זה משלים.”