יומן קריאה

שם הספר: ילדת חוץ

שם התלמידה: רונה דידי

שם המורה: מור גולן

כיתה: ז’4

תאריך:14.12.16

תעודת זהות

שם הספר: ילדת חוץ

.שם המחבר: נורית זרחי – נורית זרחי היא משוררת וסופרת לילדים ‘לנוער ולמבוגרים

        בחלק מספריה (כמו הספר ילדת חוץ) היא כותבת על מה שהיא עברה בילדות שלה

שם ההוצאה: זמורה ביתן

שנת ההוצאה:1978

מספר עמודים בספר: 110

,”ספרים נוספים של המחבר: ”אין שם אריה

,”שלושה אגסים וחד קרן”

”פז ואני”.

תקציר לספר

הספר ילדת חוץ מדבר על ילדה בשם דפנה שעוזבת את סבתא שלה ואת העיר ירושלים ועוברת לגור בקיבוץ עם אמא שלה

 כשדפנה הגיעה לקיבוץ לקחו להם את כל הדברים ושמו אותם במחסן של הדברים שמשמשים את כל חברי הקיבוץ

דפנה הייתה עצובה שעכשיו כל הילדות בקיבוץ יוכלו ללבוש את השמלה הפרחונית שלה ושכל חברי הקיבוץ יוכלו לנגן בפסנתר של אבא שלה שמת.                                                                                                                                                                                                                                                                       את דפנה שמו בחדר בידוד לשבוע שלם ואסור היה לה לצאת ממנו כדי שלא תדביק את הילדים האחרים במחלות שיש בעיר

כשעבר השבוע העבירו אותה לחדר הילדים ולה נתנו לה לישון במיטה שליד החלון, דפנה אהבה להסתכל מהחלון כי היה שם קן של ציפורים עם גוזלים,

.אבל דפנה לא הסתכלה עליו הרבה בשביל שהילדים האחרים שהיו איתה בחדר לא ימצאו את הקן ויבריחו משם את הגוזלים

לדפנה הייתה קופסא שסבתא שלה הביאה לה כשהם עזבו את ירושלים ודפנה חשבה שיש שם נמר. דפנה אהבה את הנמר שלה למרות שזה היה רק בדמיון שלה

והיא הסתכלה עליו בכל לילה אחרי שכל הילדים האחרים נרדמו

לדפנה היו הרבה חוויות בקיבוץ: פעם אחת הייתה מלחמה בקיבוץ ואחד החברים בקיבוץ מת. דפנה לא הבינה למה קוברים אותו והיא צעקה שהוא לא יוכל לנשום אם יכסו אותו באדמה אבל לא הקשיבו לה ולקחו אותה משם.

ופעם אחת דפנה אבדה את הנעליים שלה והיא הייתה צריכה ללכת לסנדלר. וכל הילדים דיברו עליה שהיא מקבלת עוד זוג נעלים שכולם מקבלים רק זוג נעליים אחד בשנה. אבל דפנה דווקא הייתה מרוצה מזה היא קיבלה נעליים בצבע סגול שהיו קצת גדולות עליה אז שמו לה בפנים עיתונים ואז זה היה בדיוק במידה.

ופעם אחת כשדפנה הייתה בחדר הילדים רק עם פנינה שהיא ילדה חדשה שגם באה מהעיר בלילה פרצה שרפה. כל הדברים התעופפו באוויר וגם כל האנשים אחרי שהרוח קצת נרגעה וכולם ירדו למטה רק דפנה נשארה למעלה והיא לא ידעה איך לרדת ואז לאט לאט היא ירדה למטה אבל היא ירדה כמעט לתוך האש, היא כבר הרגישה את האש חמה ליד הפנים שלה וברגע האחרון האיש שאמא שלה עמדה להתחתן איתו הגיע ותפס אותה לפני .שהיא נפלה

באחד הביקורים של דפנה אצל סבתא השמלה הפרחונית שאיתה נסעה לעיר התלכלכה. דפנה חשבה שסבתא תוכל לנקות לה את השמלה אבל עדיין נשאר כתם על השמלה. לאחר שבוע כשדפנה חזרה לקיבוץ היא לא רצתה שיראו שהיא לכלכה את השמלה שלה ובאותו לילה היא פנתה לצקי. והם שרפו את השמלה שאף אחד לא יראה

 1- פרק בחירה

.בחרתי בספר זה מכיוון שהתמונה בכריכה מאוד משכה אותי, יש שם תמונה של ילדה עצובה שגורמת לי לרחם עליה

.הכותרת ”ילדת חוץ” אומרת לי שהספר מדבר על ילדה שבאה ממקום אחר, מבחוץ

הכריכה אומרת לי שיש ילדים עצובים שהם צריכים עזרה ושצריך לשמח אותם

אני לא מכירה עוד ספרים של נורית זרחי

פרק בחירה – 2

שלוש מחשבות שעלו לי בזמן קריאת הספר:

 א. מה יהיו הקשיים של דפנה ועם מה היא תצטרך עוד להתמודד בקיבוץ                                                                                                                                     שמו את דפנה בחדר בידוד לשבוע שלם ואסור היה לה לצאת ממנו כדי שלא תדביק את הילדים האחרים במחלות שיש בעיר

 ?ב. האם דפנה תחזור לגור בירושלים עם הסבתא

 אחרי שנגמר הביקור של דפנה אצל סבתא שלה היא לא רצתה להיפרד ממנה והיא פחדה שיראו אותה בוכה אבל היא לא רצתה שהחברה של האמא מהקיבוץ תגיד שהיא לא רצתה לעזוב ואמא שלה תיפגע

? ג. מתי דפנה תצא מבית הילדים ותלך לישון בחדר עם אמא שלה

הפרידו את דפנה מאמא שלה והיא הייתה יכולה לבקר את אותה רק פעם אחת ביום בשעות הערב ולא יותר והיא אכלה וישנה בחדר הילדים

:שלוש רגשות שעלו לי בזמן קריאת הספר

 .דאגה – שדפנה תסתדר בקיבוץ עם כל החברים שלה

.עצב – שלקחו לדפנה את השמלה האהובה עליה והפכו אותה לרכוש של כל הילדות בקיבוץ

.כעס – שהילדים והמטפלות בקיבוץ לא התייחסו לדפנה כמו שצריך, פגעו בה והעליבו אותה

פרק בחירה – 3 

  גם את הכפות לוקחים?” שאלה דפנה את אמא שלה שהלכה בחופזה מהמסדרון למטבח ובחזרה”

”לא, דפי,” אמרה דבורה קדר ”יש להם כפות גם בשבילנו”

”ואת הסירים” שאלה דפנה בדאגה ”לא, משאירים לסבתא” ענתה אמא וקולה הגיע מהמסדרון

 בחרתי בקטע זה מכיוון שיש ילדים שעוברים לבתים חדשים והם לא יודעים מה צריך לקחת איתם כמו דפנה שלא ידעה שבקיבוץ מבשלים להם

ושמביאים להם כפות ואת כל מה שצריך ובגלל זה הקטע הזה מתקשר לחיים שלנו

 הילדים מאחרים בגללך לטיול היא אומרת לדפנה את תשטפי מחר , ואת תשטפי בשבוע הבא ואת תשטפי גם בשבוע שאחריו, ואת תשטפי”

   ”עד שתלמדי פסים לא להשאיר

בחרתי בקטע זה מכיוון שלפעמים מענישים ילדים בצורה מוגזמת למרות שזה לא יפה ובגלל זה בחרתי בקטע הזה

דפנה מעבירה את המזון הלעוס ללחי השנייה, עכשיו מתחילה הלעיסה בצד השני, נדמה לה שהביצה מתרבה בפיה ועד עולם תשב פה”

”ותלעס אותה”’!דפנה!”

המטפלת לוחצת באצבע קלה על לחיה תפוחת המזון, ”תבלעי”

בחרתי בקטע הזה כי לפעמים מכריחים ילדים לאכול דברים שהם לא אוהבים ובגלל זה הקטע הזה מתאים לחיים האמיתים

פרק בחירה – 4

,דפנה יקרה

 נהנתי מאוד שהגעת לירושלים לבקר אותי ,שבוע ימים איתך נתנו לי המון כוח עד לפגישה הבאה איתך

 אני יודעת שקצת קשה בקיבוץ אחרי שרגילים לחיות בעיר , הכל שונה וקצת מפחיד

 אבל אני יודעת שאת מסוגלת להתמודד עם החיים בקיבוץ ולהנות מהדברים הטובים שבו כמו העצים והפרחים

אל תשכחי להשתמש בקופסא שנתתי לך כשאת מתגעגעת ועצובה

חשוב שתדעי שאני אוהבת אותך ושאת הנכדה היקרה לי

 מחכה לראות אותך במהרה

           סבתא