חנוכה – חג האור בן שמונת הימים המתחיל בערב כה בכסלו – חוגג את ניצחון האור על החושך, ניצחון הטוהר על הטומאה, ניצחון הרוחניות על החומרניות.‏‏‏

לפני יותר מאלפיים שנה שלטו היוונים בארץ הקודש, וביקשו ליוון בכוח את בני ישראל. כנגד כל הסיכויים הביסה חבורה קטנה של יהודים נאמנים – ה”מכבים” (ראשי תיבות של: מי כמוכה בא-לים ה’) – את אחד הצבאות הכבירים ביותר בעולם, גירשה את היוונים מן הארץ, כבשה מחדש את בית המקדש בירושלים והקדישה אותו מחדש לשירות אלוקי ישראל.

כשביקשו להדליק את המנורה בבית המקדש הם מצאו רק כד שמן זית אחד ויחיד שניצל מטומאת היוונים. בדרך נס, הכמות – שהייתה אמורה להספיק ליום אחד בלבד – דלקה במשך שמונה ימים, עד שהצליחו להכין שמן חדש בטהרה.

לזכר הנסים הללו ובשביל לפרסמם ברבים, תיקנו החכמים את חג החנוכה. במרכז החג עומדת הדלקת החנוכייה בכל ערב וערב מערבי החג. נר אחד בלילה הראשון, שני נרות בערב השני, וכן הלאה עד הלילה השמיני של חנוכה, שבו אנו מדליקים את כל שמונת הנרות.

בחנוכה אנו גם אומרים את תפילות ה”הלל” ו”על הנסים” כדי לשבח את האלוקים ולהודות לו על שמסר “גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים”.

מנהגי חנוכה כוללים אכילת מאכלים מטוגנים בשמן – סופגניות ולביבות; משחק בסביבון (שעליו חרוטות האותיות נ’, ג’, ה’ ו-פ’ – או בחו”ל ש’ במקום פ’ – ראשי התיבות של “נס גדול היה שם/פה”); וכן מתן דמי חנוכה לילדים.