בנימין נתניהו

-בנימין נתניהו מבוא

בנימין נתניהו- נולד ב-21 באוקטובר 1949, כ”ח בתשרי ה’תש”י הוא ראש ממשלת ישראל הנוכחי. הוא כיהן כראש ממשלה במשך שתי תקופות הראשונה, בראשות ממשלת ישראל העשרים ושבע, בשנים 1999-1996, והשנייה, שהחלה ב-2009 בראשות ממשלת ישראל השלושים ושתיים ונמשכת עד היום. כיהן בממשלות ישראל גם כשר האוצר וכשר החוץ, וכן כראש האופוזיציה. מדצמבר 2005 משמש כיושב ראש מפלגת הליכוד, לאחר ששימש בתפקיד גם בין השנים 1993 – 1999. תפקידו הדיפלומטי הבכיר הראשון בשירות המדינה היה שגריר ישראל באו”ם בשנים 1984–1988.

-ביוגרפיה

נעוריו
נתניהו נולד בתל אביב וגדל בירושלים. הוא הבן השני מתוך שלושה בנים של צילה לבית סגל (1912–2000) ופרופ’ בנציון נתניהו. בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה ה-20 חייתה המשפחה לסירוגין בישראל ובארצות הברית. הוא החל ללמוד בתיכון ליד האוניברסיטה, עד שמשפחתו עברה לארצות הברית בשנים 1963–1969, וגרה בצ’לטנהם שבפנסילבניה, פרוור של פילדלפיה, שם למד נתניהו בבית הספר התיכון המקומי והיה פעיל במועדון הדיבייט.

שירותו הצבאי
ב-1967, עם סיום לימודיו בתיכון, שב נתניהו לישראל כדי להתגייס לצה”ל. את שירותו הצבאי עשה כלוחם וכמפקד בסיירת מטכ”ל. ביחידה עבר מסלול הכשרה כלוחם וכמפקד כיתה תחת פיקודו של עמירם לוין והשתתף בפעולות מיוחדות בעומק קווי האויב. בהן, בין היתר, פעולות במבצע תשורה, במבצע תופת ובמבצע בולמוס, במהלכו כמעט ונהרג, לאחר שהצבא המצרי פתח באש על כוח היחידה והקומנדו הימי, בעת שצלח את תעלת סואץ על גבי סירות גומי לעבר הגדה המערבית שבשליטת המצרים. בהמשך סיים קורס קציני חי”ר בהצטיינות ומונה למפקד צוות ביחידה. כמפקד צוות השתתף נתניהו בין היתר במבצע ההשתלטות על מטוס “סבנה” (ב-8 במאי 1972), שעליו פיקד אהוד ברק, אז מפקד הסיירת. נתניהו נפצע בפעולה זו מפליטת כדור של חברו ליחידה. בפעם אחרת, בעת ביצוע פעולה עלומה בסוריה, הצוות שעליו פיקד נתקע בדרך והלוחמים סבלו מתשישות ומקור. מפקד פלוגתו, עוזי דיין, חש לעזרתם וחילץ אותם. בקיץ 1972 השתחרר נתניהו מצה”ל בדרגת סרן. הוא הוסיף לשרת במילואים בסיירת לפחות עד שנת 1981.

לימודים אקדמיים בארצות הברית
לאחר שחרורו מהצבא, חזר לארצות הברית ולמד לתואר ראשון באדריכלות ולתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת MIT שבמסצ’וסטס. בנוסף, למד לימודי מדע המדינה באוניברסיטת הרווארד. במקביל ללימודיו עבד כשנתיים בחברה לייעוץ עסקי בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG). באותה תקופה, כינה את עצמו “בנג’מין ניתאי”, או “בן ניתאי” (ניתאי היה הכינוי שבו נהג לעתים אביו לחתום על מאמריו). לאחר שנים, בראיון לתקשורת, הבהיר כי עשה זאת כדי שהסביבה שאינה דוברת עברית תוכל להגות את שמו ביתר קלות.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, שב לישראל כדי להשתתף במלחמה ולחם בחזית הדרום, כקצין מילואים ביחידה ואף פיקד על מבצע מיוחד בחזית הצפון. עם סיום המלחמה חזר ללימודיו בארצות הברית.

עימותים והקדמת הבחירות

בנימין ושרה נתניהו על קברו של יונתן נתניהו, 1998
תקופתו של נתניהו כראש ממשלה לוותה בחילוקי דעות חריפים בציבור. אנשי השמאל ייחסו לו חלק ביצירת האווירה שאפשרה את רצח רבין, והתנגדותם לו גברה בעקבות דבריו בתקופת כהונתו, כגון התבטאותו “השמאל שכח מה זה להיות יהודי; הם חושבים שהם יתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו”, שאותה לחש לרב כדורי, או הביטוי “הם מפחדים”, שעליו חזר מספר פעמים בהופעתו לפני תומכיו (המשפט התייחס למבקריו ולאנשי התקשורת שמפחדים שינצח בבחירות). הופעתו התקשורתית המלוטשת הביאה לו תומכים, אך גם ליחסים עכורים עם העיתונות, שאותה האשים בהתנכלות לו. למרות, ואולי דווקא בגלל יחסיו הקשים עם השמאל, זכה נתניהו לאהדה רבה בחוגי החרדים והימין המסורתי.

במהלך שנותיו כראש ממשלה, ואחר כך כשר החוץ, קידם נתניהו את היחסים עם הימין הנוצרי הרדיקלי האמריקני[21][22][23]. פעילות זו, שלוותה בידידות אישית חמה בין נתניהו לבין ג’רי פאלוול (אנ’) ומנהיגים אחרים מהימין הנוצרי, עוררה ביקורת בישראל ובקרב יהדות ארצות הברית[24].

בעקבות פרשת בר-און חברון בינואר 1997, נפתחה חקירה פלילית נגד נתניהו, ובעקבותיה המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. לבסוף, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שמונה על ידי הממשלה לאחר הפרשה, החליט לא להעמידו לדין, אף כי מתח עליו ביקורת חריפה.

יחסיו עם בעלי בריתו הפוליטיים לֻוּוּ בחריקות וצרימות. הגיבוי שלא נתן לשר האוצר דן מרידור הוביל להתפטרות האחרון, כעבור שנה מכניסתו לתפקיד. שר החוץ דוד לוי פרש בגלל התנגדותו לצעדיו הכלכליים בראשית 1998, אך גם בגלל יחסים אישיים רעועים.

אחרי חתימת הסכם ואי ביצעה ממשלתו חלק קטן מהנסיגה שהתחייב לה. ההסכם גרם לאכזבה מצד חלק מאנשי הימין בקואליציה, ואילו התמהמהותו של נתניהו ביישומו והמתקפה החריפה שלו על מפלגות השמאל עם שובו מהוועידה מנעו ממפלגות השמאל לספק לו רשת ביטחון. ההתמרמרות על התנהלותו האישית הובילה לאבדן תמיכת גורמי מרכז בו. שיתוף הפעולה בין כל אלה הוביל להקדמת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה. ב-21 בדצמבר 1998 הצביעה הכנסת על פיזורה בקריאה שלישית, כהבעת אי-אמון בנתניהו, על אף ניסיונותיו של נתניהו למנוע את ההצבעה ולגרום לדחייתה, ונקבע מועד להקדמת הבחירות.

בבחירות לראשות הממשלה התייצבו נגד נתניהו אהוד ברק, מועמד מפלגת העבודה, יצחק מרדכי, שאותו פיטר נתניהו מתפקיד שר הביטחון, כשגילה כי הוא מתכוון להצטרף למפלגת המרכז ולרוץ נגדו, בני בגין, שעזב את הליכוד והועמד בראש האיחוד הלאומי, ועזמי בשארה. אולם בסופו של דבר פרשו מרדכי, בגין ובשארה מהמרוץ, בגין תמך במועמדותו של נתניהו, ואילו מרדכי ובשארה תמכו במועמדותו של ברק, אשר בסופו של דבר ניצח במאי 1999 עם רוב של 56%. נתניהו הודה בתבוסתו עוד לפני פרסום התוצאות הסופיות, והודיע על נטילת פסק זמן מהפוליטיקה, כשלצדו עומד אריאל שרון, שהוצג כמחליפו בראש הליכוד. לימים תלה נתניהו את כישלונו בקדנציה הראשונה, בכך שלא הקים ממשלת אחדות עם בחירתו, ושלא שיער עד כמה עמוקים הקרע בעם והטינה שרחש לו השמאל

קדנציה שלישית כראש ממשלה 2013–2015

לאחר הבחירות לכנסת ה-19 הקים נתניהו את ממשלתו השלישית. זו הושבעה ב-18 במרץ 2013 (ח’ בניסן ה’תשע”ג). בממשלה זו נתניהו שימש גם כשר החוץ עד לנובמבר 2013.

ב-22 במרץ 2013, ימים ספורים לאחר הקמת הממשלה, בתיווך של הנשיא אובמה, התנצל נתניהו בפני ראש ממשלת טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, על תוצאות אירועי המשט לעזה ב-2010. השניים סיכמו על השבת היחסים בין המדינות לתקנם והחזרת השגרירויות לפעילות, זאת לאחר שיתוק והחמרת היחסים בין המדינות מאז אירועי המשט. בתחילת 2014 הצדדים הגיעו להסכמות לפיוס ובסוף אפריל 2014 ארדואן אף הודיע שהסכם קרוב להיחתם, אך בעת מבצע צוק איתן, היחסים החמירו שוב לאחר שורת התבטאויות קשות במיוחד של ארדואן כנגד ישראל. התבטאויות אלו עודדו הפגנות אלימות כנגד ישראל, ששיאן היה מתקפה כנגד בית השגרירות, שהביאה להחלטה להחזרת משפחות השגרירות לישראל, ופרסום אזהרת מסע לטורקיה.

על רקע גירעון של 40 מיליארד ש”ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הביאה הממשלה לאישור הכנסת תקציב שכלל העלאת מסים, חלקה ב-2013 וחלקה ב-2014.

המשך מלחמת האזרחים בסוריה חייב דריכות בישראל, ופעמים אחדות נערכו תקיפות של צה”ל בסוריה.

בעקבות חטיפת ורצח שלושה נערים יהודים ב-12 ביוני 2014 בידי אנשי חמאס, הורו נתניהו ושר הביטחון משה יעלון לצה”ל לפתוח במבצע שובו אחים לאיתור החטופים ולפגיעה בתשתיות חמאס ביהודה ושומרון. במסגרת המבצע נעצרו למעלה מ-400 פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס, לרבות כ-50 אסירים ששוחררו במהלך עסקת שליט. כמו כן, נחשפו עשרות מנהרות תת-קרקעיות שחפרו פלסטינים באזור חברון, ומעבדות חבלה שבהן יוצרו .עשרות רימונים ומטענים

ב-8 ביולי 2014 הורה נתניהו על פתיחת מבצע צוק איתן בתגובה לתקיפות החמאס מרצועת עזה. תחילת המבצע הייתה בתקיפות אוויריות ברצועת עזה, והמשכו בכניסה קרקעית לרצועה ברוחב כ-3 קילומטרים לתוך רצועת עזה כדי להשמיד את המנהרות ההתקפיות שנחפרו לכיוון שטח ישראל. במהלך המבצע ירו מחבלי חמאס אלפי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לישראל. ב-7 באוגוסט נפגש נתניהו עם נשיא הצלב האדום וביקש ממנו לסייע בהשבת גופותיהם של סמל ראשון שאול ושל סגן הדר גולדין שנהרגו במהלך המבצע וגופותיהם נחטפו. נתניהו הוביל את המבצע במתינות, והסכים פעמים רבות להפסקות אש שהוצעו על ידי מצרים וארצות הברית, כאשר כחצי מהשרים בקבינט תמכו בהחרפת המערכה. במהלך המבצע ניכרה מתיחות בין נתניהו לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על רקע דרישתו של אובמה כי ישראל תפסיק את המבצע ותקבל את טורקיה וקטר כמתווכים בסכסוך במקום מצרים. המבצע הסתיים לאחר כשבעה שבועות של לחימה ב-26 באוגוסט, כשאת ההחלטה על הפסקת האש בסיום המבצע קיבל נתניהו עם שר הביטחון, משה יעלון ללא הצבעה בקבינט המדיני-ביטחוני, שבו כנראה לא היה לו רוב.

ביולי 2014 חלה עלייה משמעותית במהומות אלימות ופיגועי טרור מצד פלסטינים בירושלים. באוקטובר ונובמבר ביצעו מחבלים פלסטינים פיגועים ששיאם היה הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה ובהם נרצחו 10 ישראלים.

ב-2 בדצמבר 2014 פיטר נתניהו את השרים יאיר לפיד וציפי לבני, ובעקבות זאת פרשו מהממשלה יתר שרי “יש עתיד”, והכנסת החליטה על הקדמת הבחירות ל-17 במרץ 2015. נתניהו אמר שהוא עשה זאת משום שלפיד ולבני תכננו “פוטש” שנועד להדיח אותו ולהקים ממשלה חלופית.

ב-3 במרץ 2015 נאם נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית, והתריע מפני ההסכם המתגבש בין המעצמות ואיראן, להסדר תוכנית הגרעין האיראנית. בעצם נשיאת הנאום ובתוכן הנאום נכנס נתניהו לעימות גלוי עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה. היה זה נאומו השלישי של נתניהו בפני הקונגרס.

בבחירות לכנסת העשרים הוביל נתניהו את מפלגתו לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים. בראיון שנתן במהלך מערכת הבחירות אמר שהמציאות שנוצרה בשנים האחרונות אינה מאפשרת את הקמתה של מדינה פלסטינית. בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו כתב נתניהו כי לאחר הבחירות יקים ממשלה עם השותפות הטבעיות של הליכוד, ובראשן הבית היהודי, וכי לא ילך לממשלת אחדות עם הרצוג ולבני, שבניגוד אליו מתנגדים לשמירה על ירושלים מאוחדת ותומכים בוויתור על שטחי יהודה ושומרון ובכניעה ללחצים בינלאומיים לוויתור על אינטרסים ביטחוניים. ביום הבחירות פרסם סרטון וידאו, שספג ביקורת בארץ ובעולם, ובו אמר: “שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי.”

קדנציה רביעית כראש ממשלה 2015

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין נותן ב-20 באפריל 2015, הארכת זמן של 14 יום לבנימין נתניהו להרכיב את הממשלה ה-34

בנימין נתניהו, 2015
ב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת ישראל ה-34 בראשותו, ממשלה צרה, הנשענת על 61 ח”כים בלבד. בממשלה זו מכהן נתניהו, בנוסף לתפקידו כראש הממשלה, גם כשר החוץ ושר התקשורת, ועד סוף 2016 היה השר לשיתוף פעולה אזורי אז הוחלף על ידי צחי הנגבי.

החל באוקטובר 2015 חלה הסלמה בהיקף הפיגועים שביצעו מחבלים פלסטינים, שכללו פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ופיגועי ירי. הפיגועים בוצעו על רקע טענה שלפיה ישראל מתכוונת לפגוע במסגד אל-אקצא. לצורך בלימת גל הטרור נקטה הממשלה צעדים שכללו פריסה מוגברת של חיילים ושוטרים, פעילות אינטנסיבית של השב”כ, החמרת הענישה על מחבלים ומיידי אבנים וניטור ההסתה ברשתות החברתיות המקוונות. גל הטרור דעך בהדרגה עד לחודש מרץ. בסוף חודש יוני עלה שוב מספר הפיגועים, במהלך חודש הרמדאן.

בנאום שנשא בוועידת הקונגרס הציוני העולמי ה-37, ב-20 באוקטובר 2015, הזכיר נתניהו פרעות שערביי ארץ ישראל ביצעו ביהודיה החל מ-1920, בעקבות דברי הסתה דומים של המופתי חג’ אמין אל-חוסייני. בתוך דבריו אמר שמלכתחילה היטלר לא תכנן להשמיד את היהודים אלא רק לגרש אותם, אך המופתי בפגישתם אמר לו שאז יגיעו לארץ ישראל, וייעץ לו לשרוף אותם. דברי נתניהו עוררו ביקורת בישראל ובעולם, בנימוק שיש בהם שכתוב של ההיסטוריה והסתה. לנוכח הביקורת הבהיר נתניהו שמטרתו הייתה להציג את תמיכתו של אל-חוסייני בהשמדת היהודים, ולא לטהר את היטלר ב-30 באוקטובר פרסם הבהרה נוספת בעברית ובאנגלית בדף הפייסבוק שלו, ובה הטיל אחריות מלאה לשואה על היטלר והנאצים, אך גם גינה את המופתי על החלק שנטל בשואה, ועל ההסתה האנטישמית שלו ושל ממשיכי דרכו.

על רקע המשך מלחמת האזרחים בסוריה נערכו פעמים אחדות תקיפות של צה”ל במדינה. המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה חייבה תיאום בין ישראל לרוסיה, ובפרט בין חילות האוויר של שתי המדינות. לשם כך, נפגש נתניהו בספטמבר 2015 עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

נתניהו הוביל את אישור מתווה הגז, שנועד להסדיר את אופן ניהול שדות הגז הטבעי בישראל, ובפרט סוגיות הנוגעות למונופול וזכויות על המאגרים, ייצוא, מיסוי הגז ומחירו. כחלק מפעולותיו לאישור המתווה מונה נתניהו לממלא מקום שר הכלכלה. ב-27 במרץ 2016, פסל בג”ץ את מתווה הגז עקב סעיף היציבות שבו, אך נתן לממשלה ארכה של שנה לתיקונו.

ב-13 בינואר 2016 נבחר נתניהו שוב לתפקיד יושב ראש הליכוד, לאחר שהיה המועמד היחיד בפריימריז שמרכז המפלגה הקדים ביוזמת נתניהו, ובית הדין של הליכוד החליט לבטלן.

במרץ איימו המפלגות החרדיות לפרוש מהקואליציה עקב החלטת הממשלה חודשיים קודם לכן לאישור מתווה הכותל שבו הוקצו לזרמים הרפורמים רחבת תפילה שיוויונית. נתניהו פתר את המשבר באמצעות הקמת ועדה לבחינה מחודשת של המתווה בראשות דוד שרן.

במאי 2016 הודיע נתניהו שבכוונתו למנות את אביגדור ליברמן לשר הביטחון ולהעביר לצורך כך את משה יעלון לתפקיד שר החוץ. בעקבות זאת התפטר יעלון מהממשלה ומהכנסת ומתח ביקורת על נתניהו וההנהגה שהפכה “נגררת ומתלהמת”. במחאה על הדחת יעלון והשינויים בממשלה התפטר גם השר להגנת הסביבה אבי גבאי].

ב-23 בדצמבר 2016 התקבלה, חרף מאמצי ישראל לסכלה, החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו”ם, הדורשת בעיקר “להפסיק לאלתר ובאופן מוחלט את כל פעולות ההתנחלות בשטחים הפלסטינים הכבושים, כולל מזרח ירושלים”. בעקבות ההצבעה הורה נתניהו להחזיר להתייעצות את השגרירים מסנגל ומניו זילנד, מדינות שנמנו עם מגישי ההחלטה. בנוסף הורה נתניהו להפסיק את הסיוע הכלכלי לסנגל, וביטל את ביקורו בישראל של וולודימיר גרויסמן, ראש ממשלת אוקראינה, שהצביעה בעד ההחלטה. עוד הורה נתניהו על הפסקת העברת מימון לחמישה מוסדות של האו”ם, שלדבריו עוינים במיוחד נגד מדינת ישראל

.בסוף שנת 2016 דווח כי נתניהו ייחקר באזהרה בחשד לקבלת טובות הנאה בהיקפים גדולים משני אנשי עסקים, בישראל ובחו”ל

ובנימין נתניהו מכהן בראשות הממשלה עד עצם היום הזה.