זכויות האדם והאזרח

הזכויות הטבעיות – זכויות יסוד

הזכות לחיים והזכות לביטחון (שלמות הגוף)

הזכות לחירות (הכוללת את: חירות המחשבה והדעה, חירות המצפון, חיפוש הביטוי וחירות המידע, חופש ההתאגדות, חופש הדת, חופש התנועה, חופש העיסוק ואת הזכות לשם טוב)

בספר הזה אפרט על הזכויות : זכות לקניין , זכות לשוויון, זכות להליך הוגן , הזכות לכבוד , זכות לבחור ולהיבחר וזכויות חברתיות .

שם : נור חלילי

כתה : יא-3

זכות ראשונה : הזכות לקניין

הזכות לקניין היא אחת מזכויות האדם והאזרח והיא מבטיחה את זכותו של כל אדם לשמור רכוש שהוא צבר או שנצבר על ידי משפחתו, שאותה הרוויח או שבו זכה, ללא חשש כי רכושו ילקח ממנו ללא סיבה מוצדקת. כל דבר שיש לאדם שהוא בעל ערך כלכלי יכול להחשב כקניין לצרכי הזכות לקניין.

ישנם שני סוגים של קניין המוגדרים על ידי הזכות לקניין: קניין חומרי וקניין רוחני.

קניין חומרי כולל כסף, קרקע, בתים וכל סוג של רכוש חומרי. הזכות לקניין חומרי היא הזכות לשמור על הרכוש הפרטי של האדם וליהנות ממנו. כך למשל אסור להיכנס למעונו הפרטי של אדם ללא רשות ואסור להפריע לו להשתמש בחפצים שבבעלותו. הזכות לשימוש חופשי בקניין החומרי של האדם מבטאת חופש אישי, ביטחון וסיפוק צרכיו הפרטיים של האדם.

קניין רוחני מתייחס לנכסים לא חומריים כמו למשל המצאות, אמנות שאינה חומרית (למשל מוזיקה), תוכנות מחשב, סרטים, מחקרים, מאמרים וכתיבה ספרותית. לאדם שמחזיק בזכויות קניין על נכסים מסוג זה יש את הזכות ליהנות מהם ולקבל עליהם תמורה. אסור לפגוע בקניין רוחני ללא רשות ואסור למשל להעתיק מוזיקה או מאמר, לשכפל תוכנות מחשב או דיסקים של מוזיקה ללא קבלת רשות מהאנשים שלהם יש את זכויות היוצרים.

אדם יכול להעביר זכויות קניין, קניין חומרי או קניין רוחני, לידיו של אדם אחר על ידי מכירה, הורשה או מתנה.

הזכות לקניין, כמו זכויות האדם והאזרח אחרות, אינה מוחלטת והיא יכולה לבוא לידי התנגשות עם זכויות אחרות. המדינה מורשת לפגוע בזכות לקניין רק בנסיבות מוגדרות ולאחר הליך הולם (ראה הזכות להליך הולם). דוגמה לפגיעה בזכות הקניין היא למשל הפקעה של שטח לצורכי ציבור (כמו כביש). אפילו גביית מיסים מהווה סוג של פגיעה בזכות לקניין אך היא מוסדרת בחוק ומוצדקת לצרכי כלל החברה.

זכות שנייה : זכות לשוויון

שוויון כידוע הוא מהעקרונות החשובים ביותר של המשטר הדמוקרטי ומשמעו האמונה כי כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים מבחינת הערך שלהם ומבחינת הזכויות שלהם. הזכות לשוויון משמעותה שבמדינה ישנה התייחסות שווה לכל אדם ואדם, ללא הבדלי גזע, לאום, דת, מין, שפה או השקפה.

הזכות לשוויון באה לידי ביטוי בחקיקה ובעקרון של שוויון בפני החוק, דהיינו העקרון לפיו כל אדם, בכל מעמד או הקשר, הוא שווה בפני החוק והחוק חל עליו באותה מידה כפי שהוא חל על אנשים אחרים. לעקרון של שוויון בפני החוק יש שני מובנים עיקריים: במובן המהותי השוויון בפני החוק קובע כי חוקים אינם יוכלים להיות מפלים ואינם יכולים להתנות זכויות בחובות בכדי למנוע מצב שבו הוא מעניק זכויות לאדם אחד ומונע אותן מאחרות. ההיבט השני של שוויון בפני החוק הוא כאמור שהחוקים נאכפים בצורה שווה ושוויונית (למעט על חברי כנסת שלהם יש משום מה חסינות)

עם זאת, הזכות לשוויון אינה אומרת בהכרח כי כל מקרה ומקרה יזכו לטיפול דומה, ולעיתים ישנם מקרים בהם צריך לסטות מעקרון הזכות לשוויון כאשר יש לכך סיבה מוצדקת כמו למשל אפליה מתקנת או תקצוב של אוכלוסיות מוחלשות.

הזכות לשוויון אמורה למנוע אפליה פסולה, כלמור התייחסות בלתי שוויונית אל בני אדם מסיבות לא מוצדקות כמו למשל אי קבלה לעבודה מסיבות שאינן קשורות בעבודה עצמה

אפליה פסולה: התייחסות לא שווה לבני אדם מסיבות שאינן מוצדקות. למשל – אי קבלה לעבודה.

הזכות לשוויון כאמור אינה נשמרת תמיד ואחד ההקשרים שבהם היא מופרת הם הקשרי העדפה מתקנת – מדיניות שבאה לתקן את מצבן של קבוצות חלשות או מקופחות, זאת על מנת לתקן ולפצות על עיוותיים כלכליים וחברתיים היסטוריים ולהביא לצמצום פערים. לעיתים נשמעים קולות כנגד הפגיעה בזכות לשוויון בשם ההעדפה המתקנת בטענה כי העדפה כזו יוצרת תלות, מסכנות ותחושת אפליה בקרב קבוצות אחרות.

זכות שלישית , זכות להליך הוגן

הגדרה: הזכות להליך הוגן הינה אחת מזכויות האדם והאזרח במדינה דמוקרטית המגינה על האדם מפני פגיעה לא מוצדקת במהלך תהליך ההעמדה לדין הפלילי בעקבות חשד לביצוע עברות המנוגדות לחוקי המדינה. מטרתה של הזכות להליך הוגן היא להבטיח כי חשוד בפלילים יזכה לשמירה על זכויותיו וכי הפגיעה בהן תהיה מוצדקת ורק על פי הכללים הקבועין בחוק כמו איסור על חיפוש בביתו של אדם ללא צו בית משפט, הגבלת מעצר בסמכות המשטרה לעשרים וארבע שעות שלאחריהן יש להביא את האדם בפני שופט או לשחרר אותו, איסור על הטלת כל עונש ללא משפט, שמירה על זכותו של אדם לדעת מהן החשדות נגדו, זכותו של הנאשם לייצוג על ידי עורך דין החל מתחילת החקירה ובמידה ואין לו עורך דין מינוי של עורך דין מטעם המדינה, הזכות למשפט פומבי לעיני הביקורת הציבורית, שופטים בלתי תלויים שאינם מכירים פנים וכן זכות ערעור.

הזכות להליך הוגן אינה מגינה על האדם מפני פגיעה בחלק מזכויות האדם והאזרח שלו במסגרת של הליך פלילי כמו הזכות לחירות, הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות והזכות לכבוד שכן כל הזכויות הללו יכולות להפגע בשל צרכי החקירה וההליך הפלילי וכן בכדי להגן על הציבור מפני אנשים שיש חשש שהם מסוכנים עד להרשעתם.

הזכות להליך הוגן נפגעת לעיתים גם משיקולים כמו הגנה על פרטיות של עדים או ביטחון המדינה, כמו למשל במשפט הנערך בדלתיים סגורות.

הזכות להליך משפטי הוגן אינה מגנה באופן מלא מפני פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות האדם והאזרח. גם אם נשמרים כל הסעיפים הנופלים תחת הקטגוריה של הזכות להליך הוגן לעיתים ישנה פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות אדם ואזרח לרבות הרשעה של אדם חף מפשע. הזכות להליך הוגן מיועדת בין היתר לצמצם למינימום את טעיותיותיה הבלתי נמנעות של המערכת הפלילית ומערכת המשפט על ידי כך שהיא מבטיחה כי לא יוענש כל אדם בכל דרך מבלי שעבר את כל ההליכים המצוינים בחוק עד הרשעתו.

זכות רביעית , הזכות לכבוד והזכות לפרטיות

הזכות לכבוד והזכות לפרטיות הן חלק מזכויות האדם והאזרח על פי עקרונות המשטר הדמוקרטי.

הזכות לכבוד – הגדרה

הזכות לכבוד מבטאת הכרה באנושיות של בני אדם. הזכות לכבוד כוללת קבוצה של זכויות הנגזרות ממנה כמו הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות והזכות לצנעת הפרט. משמעותה של הזכות לכבוד היא הגנה על בני אדם מפני סוגי פגיעות שאינן קשורות בזכויות האחרות. כך למשל יריקה על מישהו יכולה להוות פגיעה בזכות לכבוד. הזכות לכבוד היא זכות יחסית מסובכת ומורכבת משום שקשה מאוד לקבוע מתי נפגע הכבוד של אדם מכיוון שזו תחושה סובייקטיבית וקשה למדוד אותו או להכריע בהקשרה.

הזכות לפרטיות – הגדרה

הזכות לפרטיות היא הזכות של אדם לחיות ללא חשיפה וללא התערבות וחדירה של אדם או של החברה בחייו הפרטיים. מטרתה של הזכות לפרטיות היא פיתוח אוטונומיה של האדם. הזכות לפרטיות מגינה מפני פגיעה בפרטיות בדרכים שונות כמו חדירה פיזית למקום מגוריו של האדם, ביצוע בדיקות פיזיות בגופו של האזרח ללא הסכמה שלו, פרסום מידע אישי על האדם או על משפחתו, פרסום תמונתו או שמו של האדם ללא הסכמתו ובניגוד לרצונו, איסוף מידע אודות האדם דרך אמצעים כמו מעקב, האזנות סתר וכו’, איסוף מידע אודות האדם ואגירתו ועוד.

1. זכות רביעית – זכויות חברתיות

זכויות חברתיות הן זכויות יסוד בדמוקרטיה, חלק מזכויות האדם והאזרח ועקרונות המשטר הדמוקרטי אך הן אינן חלק מהזכויות הטבעיות וכל מדינה מחליטה אילו זכויות חברתיות היא מעניקה לאזרחים שלה.

1. זכויות חברתיות הן זכויות המוענקות על ידי המדינה ליחיד כאזרח.

2. זכויות חברתיות הן אינן חלק מן הזכויות הטבעיות ולכן המדינה יכולה לשנות ולבטל אותן.

3. לכל מדינה יש את הזכות להפעיל שיקול דעת בקביעת ומתן השירותים הנובעים מן הזכויות החברתיות:

הזכות לרמת חיים – הזכות לרמת חיים היא הזכות לחיות ברמה קיום סבירה המהווה את המינימים לקיומו של האדם בהתאם לסטנדרט שהמדינה קובעת. הזכות לרמת חיים יכולה להיות מובטחת על ידי מימון של המדינה של מוצרי יסוד, קצבאות רווחה כמו השלמת הכנסה, קצבת ילדים, קצבת זקנה, דמי אבטלה ועוד.

הזכות לדיור – הזכות לדיור קובעת כי לכל אדם יש את הזכות למגורים נאותים ולקורת גג מעל לראשו. המדינה יכולה להבטיח את הזכות לדיור בדרכים שונות כמו דיור ציבורי, מתן הלוואות ומשכנתאות מוזלות, מימון בנייה ועוד.

הזכות לטיפול רפואי – לכל אדם יש את הזכות לחיות חיים בריאים ולקבל טיפול רפואי הולם, המדינה אחראית לספק לאזרחים שלה שירותי בריאות ולהבטיח כי יקבלו את הטיפול שדרוש להם. המדינה מבטיחה את הזכות לטיפול רפואי על ידי ביטוח בריאות ממלכתי שמבטיח טיפול רפואי גם למי שאין לו יכולת לשלם בעבורו.

זכויות עובדים ותנאי העסקה – זכויות עובדים ותנאי העסקה מתייחסות אל היבטים שונים של העסקה של עובדים ובהם שכר מינימום, תנאי עבודה נאותים, הגבלת מספר שעות העבודה, הבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה. זכויות אלו כוללת בין היתר גם את הזכות לחופש השביתה.

הזכות לחינוך – הזכות לחינוך קובעת כי למדינה יש אחריות להבטיח כי לכל ילד בעל אזרחות תנתן האפשרות לקבל השכלה בסיסית ולרכוש ערכים, כלים ומיומנויות שיסייעו לו בחייו כאזרח וכאדם פרטי ועצמאי. כל מדינה דמוקרטית קובעת את הדרכים שלה להבטיח את הזכות לחינוך ובישראל היא באה לידי ביטוי על ידי חוק חינוך חובה חינם (שנשחק עם השנים).

הנושא של זכויות חברתיות הוא עניין לויכוח בין הגישה הסוציאל דמוקרטית והגישה הליברלית בדמוקרטיה. הגישה החברתית גורסת כי הזכויות החברתיות שקולות לזכויות הטבעיות כחלק מזכויות האדם והאזרח מבחינת המחוייבות של המדינה לדאוג להן ואילו הגישה הליברלית טוענת כי יש להבחין בין זכויות טבעיות לבין זכויות חברתיות שנתונות לשיקולה של כל מדינה והאילוצים הכלכליים שלה.

זכות אחרונה בספר הזה היא :הזכות לבחור ולהיבחר

הזכות לבחור ולהיבחר באה לידי ביטוי בקיומן של בחירות דמוקרטיות. שתי הזכויות – לבחור ולהיבחר, הן זכויות יסוד פוליטיות שבלעדיהן אין בעצם כל ערך לדמוקרטיה.

בכדי לממש את הזכות לבחור ולהיבחר ישנה חובה להבטיח חופש ושוויון במסגרת של בחירות דמוקרטיות:

• כל קול שווה לכל קול אחר

• כל אזרחי המדינה שווים בזכות שלהם לבחור ולהציע את עצמם לבחירה.

• ניתנת הזדמנות שווה לכל מפלגה שרוצה להתמודד בבחירות: עקרון זה מובטח על ידי קריטריונים אחידים וקבועים לחלוקת תקציבים למפלגות, קריטריונים אחידים וקבועים לקבלת זמן בשידורי בחירות בתקשורת האלקטרונית (רדיו, טלויזיה) ועוד.

החירות באה לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות על ידי:

• חופש הבחירה – החירות של כל אזרח לקבל את הזכות לבחור ולהיבחר.

• חופש ההתארגנות במסגרת מפלגתית.

• חופש ביטוי בתעמולת בחירות

http://23tv-bagrut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=bc601c2b-8cf5-4485-bc05-38b100eaae25&lang=HEB סרטון על זכויות האדם והאזרח

http://c.asstatic.com/images/580865_634228270346131250-1.jpg