החשכה

הכל התחיל בעיירה הקטנה שליד הכפר של סבא שלי.. סבתא אמרה שנגמרו לה המצרכים וסבא הלך לכפר הצמוד כדי לקנות את מה שהיא צריכה זה

כשהוא יצא מהחנות הוא ראה משהו מוזר בקצה הרחוב המקום היה ריק מאנשים אבל לא היה שם אף אחד וכהוא הסתכל לאחור החנות נסגרה זה היה כל כך מפחיד הוא אמר לסבתא שלי וכמה ימים אחרי זה..הוא פשוט מת

היום אני כבר בן 15 חיי חיים רגילים נסענו אני ואחותי מרלין בת ה 14 לסבתא שלנו היא אמרה שהיא מרגישה צמרמורות כל הזמן אבל אני ל לזה כל כך כשהיא אמרה לנו את זה אחותי נלחצה בגלל מה שקרה לסבא עכשיו זה קורה לה סבתא שלחה את אחותי מרלין לקנות חלב בכפר הצמוד אבל סבתא לא ידעה שכבר מזמן הכפר נטוש.. אחותי ניגשה לחנות הדלת הייתה פתוחה אבל לא היה שם אף אחד.. “מוכר” היא אמרה שוב ושוב אבל אף אחד לא היה שם כדי לענות לה אחותי יצאה מהחנות וניסתה לחפש מישהו שיכול לעזור לה היא ניכנסה לסופר שליד אבל גם הוא היה נטוש כשהיא התקדמה לאגף הירקות הירקות היו יבשים כאילו עמדו שם המון זמן היא ראתה דלת והייתה לה הרגשה שיש שם מישהו שרואה אותה היא באה להיכנס לאזור שם לאט לאט ושמעה לחישות “תתקדמי יותר..עוד קצת” מרלין נלחצה קצת אבל הייתה קצת מסוקרנת ושמעה לחישות קצת יותר חזקות “עוד קצת..” מרלין ניערה את ראשה במחשבה שהכל בראש שלה ואז כשהיא הייתה צעד מהדלת הדלת נטרקה לאחר מכן היא חזרה לסבתא וסיפרה לנו את כל מה שקרה שם סבתא קיבלה התקל לב כששמעה את זה והיא נפלה על הרצפה ופשוט רעדה ורעדה מרלין צעקה וצעקה הדלת של הבית של סבתא הייתה פתוחה הסתובבנו לכיוון המדבח והדלת פשוט נטרקה מרלין נלחצה מעוד החלונות נסגרו והחדר התמלא בעשן אבל עד עשן כמו שמרלין ראתה בדלת שבכפר היא נלחצה ומהעשן יצאה דמות דמות שניראתה כמו.. כמו.. כאיש עם מסכה מחייכת וסכין ביד ודמות הייתה חליפה שחורה ודם על היידים והדמות אמרה משהו.. אני לא בטוח באיזו שפה פשוט.. לחשה משהו הסתכלתי לדמות בעיינים הדמות נעלמה ביחד עם העשן הסתובבנו לכיוון סבתא ופשוט יצא לסבתא דם שחור מהעיינים.. מהפה מהאוזניים!! מכל פתח בגוף אני ומרלין רצנו לדלת הדלת הייתה סגורה ניסתי לפתוח אותה חזק והיא נפתחה רצנו לקרוא לאחד השכנים שסבתא מכירה טוב השכן לא האמין הבאנו אותו אל סבתא והגופה נעלמה ולא נשארו אפילו לא קצת סימנים של דם השכן לא האמין ופשוט הלך ..

אני ומרלין נשארנו בחדר עד שמרלין לחשה משהו כמו הדמות לא הבנתי מה היא לחשה לא הבנתי כלום ממה שיצא לה מהפה ואז היא קמה לכיוון המטבח לקחה את הסכין של הבשר שסבתא מבשלת בו ופשוט נעצה אותו בגרון ירדו לי דמעות מהעיינים יצאתי מהבית במהרה ורצתי לכיוון הכפר שכולו היה מלא בעשן שחור עשן שחור וקריפי התקדמתי לעבר החנות לא ראיתי כלום אבל כשנכנסתי לחנות הכל היה דם העשן התחיל להיעלם והתקדם לכיוון היער שמוכנה היער שבחשכה התקדמתי אחרי העשן הסתכלתי לאחור והכפר נעלם פשוט נעלם נלחצתי והייתי לבד כלכך לא ידעתי מה לעשות ואז ראיתי דף על הרצפה עם ציורים וכתוביות מוזרים בשנייה שניסתי להרים את הדף הוא נעלם והפך לעשן שחור נלחצתי כל כך לא ידעתי מה לעשות לא חשבתי פשוט רצתי ורצתי לכיוון היער שאליו התאסף כל העשן השחור פשוט נפלתי על האדמה שם וכלכך רציתי שמרלין תיהיה שם להגיד לי שהכל יהיה בסדר אבל היא לא הייתה שם נרדמתי שם מירוב העייפות מהריצות והיתעוררתי וכבר לא היה עשן אני אפילו לא יודע כמה זמן נרדמתי שם.. התעוררתי בקבר שאני אפילו לא יודע של מי הוא שייך רק רצית לראות את סבא שוב וסבתא ואחותי אעד שפשוט ויתרתי והלכתי ליער עד שפשוט נפלתי בדרך ואז באה הדמות מהיער ואמרה לי משהו בסינית או יפנית אני לא יודע היא תפסה אותי בחבל ופשוט גררה אותי וכלאה אותי במקום חשוך עם הגופות של המשפחה שלי הבנתי שאני הולך למות שם..