משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי

שנת לידה : 1784

שנת פטירה: 1885

חיי 101 שנים

ה

שיר השר משה מונטיפיורי – יהורם גאון

žפרטים אישיים ומשפחתיים: משה מונטיפיורי היה נשוי ליהודית, יהודית  ליוותה אותו בנסיעות לכל העולם, היא נפטרה בשנת 1862 לא היו להם ילדים.

žלמסעותיו בעולם ולאירועים ונשפים אליהם הוזמן עם עשירי עולם מונטיפיורי לקח איתו שוחט.

žהוא הקים בית בעיר רמסגייט בקרבת לונדון ובנה שם בית כנסת.

žלפני מותו של משה חגגו את יום ההולדת ה – 100 של משה.

žהוא נפטר בשנת 1885 בעיר מגוריו רמסגייט שם נקבר

žתקופה בה פעלה הדמות: מונטיפיורי נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות. ידוע גם בתואר “השר משה מונטיפיורי” – שר במשמעותו העברית המקורית כתואר כבוד לאיש ציבור נכבד ורם מעלה, וכן כתרגום לתואר האצולה שהוענק לו על ידי מלכת אנגליה ויקטוריה בשנת 1846.

žפעולותיו של משה מונטיפיורי למען יהודי העולם ובעיקר למען יהודי ארץ ישראל וירושלים.

ž

žמשה מונטפיורי ביקר בארץ ישראל שבע פעמים יחד עם אשתו, סניורה יהודית, הסיורים האלו במאה ה-19 היו רצופים בקשיים ובסכנות, הן בשל תנאי הביטחון והן בשל מצב הדרכים. בתקופה זו שררו בארץ ישראל עוני ומחלות וביקוריו של מונטיפיורי תרמו רבות לקיומן של הקהילות בארבע ערי הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון.

žביקור ראשון בארץ: בפעם הראשונה שמשה מונטיפיורי הגיע לארץ ישראל הוא ביקר ביפו ובירושלים, הוא תרם תרומה נכבדה לטובת יהודי העיר.

žביקור שני בארץ: במאי 1839 הגיע לארץ , הפעם הקדיש את תשומת הלב לשיפור מצבם של היהודים. הוא שמע מהם כי “עבודת האדמה היא הפתרון היחידי למצבם”. עבר בצפת ובטבריה ונתן לכל אחת מהתושבים מענק כספי. ביקר בחברון. בירושלים, נאלץ לחנות בהר הזיתים בשל המגפות שפרצו בעיר. על מנת לפרנס את יהודי ארץ ישראל הוא החליט כי יבקש עזרה למפעלו מיהודי העולם.

žביקור שלישי בארץ: בשנת 1849 התקבל בשמחה על ידי תושבי ירושלים. בשובו החלו לפעול המפעלים הבאים: קופת תמיכה ליולדות עניות, אריגים לתפירה ומכונת דפוס. כן הוסיף חלק למבנה של קבר רחל וכך הוקם המבנה הקיים עד היום על קברה.

žביקור רביעי בארץ: בשנת 1855 הוא הגיע לארץ עם ירושה שקבל מהנדבן היהודי על אדמה שקנה מכספו בנה טחנת קמח, על מנת להוזיל לתושבי ירושלים את ייצור הקמח. הניח אבן פינה לבית חולים, בנה בית ספר לבנות וקנה פרדס גדול ליד יפו מידי יהודה הלוי מרגוזה וקרא לו “גן מונטיפיורי”, לימים תוקם עליו “שכונת מונטיפיורי”. בנסיעתו זו גם קידם את רעיון עבודת האדמה: 35 משפחות מצפת נבחרו להתיישבות, קבוצה דומה התארגנה בטבריה. וכן קבוצת יתומים הוכשרה לעבודת האדמה.

ž

žביקור חמישי בארץ: בשנת 1857 גילה כי ניסיונות התיישבות החקלאית נכשלו. הוא הביא עמו רישיון לבניית בית הכנסת אשר כונה בית הכנסת החורבה. היות שהיה כבר בעיר בית חולים שבנה רוטשילד, החליט לבנות את שכונת משכנות שאננים.

ž

žביקור שישי בארץ: בשנת 1865 ניסה לקדם שוב את היישוב החקלאי בארץ, כולל בפקיעין.

ž

žביקור שביעי בארץ: בשנת 1875 הייתה זו הנסיעה האחרונה שלו לארץ ישראל. הוא כבר היה בן 90 והספיק לבקר רק במקומות הקדושים. היה מרוצה מהקמת השכונות בעיר ומהקמת בית הספר החקלאי במקווה ישראל.

ž

žחמש שכונות בירושלים נקראות על שמו של משה מונטיפיורי: מזכרת משה, זיכרון משה, אוהל משה, ימין משה – בנחלאות ובעיר הישנה, וקרית משה, שהפכה לשכונה גדולה בכניסה לירושלים.

סוף