מוחמד והמלאך- שקד ועדן .א

       ביום רגיל, כהרגלו, התבודד מוחמד בהרים לבדו. מהקצה השני של ההר ראה שבטים יהודים ושבט נוצרי אחד בעת תפילה, מאז ומעולם אהב מוחמד את האמונה באל אחד וראה מההר כיצד אנשים מקיימים אורך חיים רגיל ללא מלחמות וסכסוכים, וגם כאשר לא מסכימים על עניינים דתיים מנסים לפתור את הכל בדרכי נועם ותרבות. תמיד רצה מוחמד להיות אחד מהם ולהאמין באל אחד, לפתור את הבעיות בדרך רגילה ולא במלחמות אך לא רצה לבגוד במשפחתו. חשב מוחמד רבות עד שהגיע לרעיון להמיר את דתם של שבטו לדת חדשה, על מנת שלא יקראו לו בוגד. כך נוצרה דת האסלאם. הלך מוחמד אל שבטו וסיפר להם על מה שראה, על הדרך שבה השבטים פתרו את סכסוכיהם בלי שפיכת דמים ומלחמה, על הדרך להתפלל לאל אחד ועל תרבות השבטים. מוחמד הכרז “בואו ונהיה כמוהם, ניצור מנהגים ודת משלנו, נאמין באל אחד וניצור אומה של אנשים המאמינים באללה, במקום להיות עובדי אלילים ושלא ננסה להגן על עצמנו בדרכים שפוגעות באחרים” אך כל השבט התנגד לרעיונו של מוחמד בתוקף. חלק אמרו שהם לא רוצים להמיר את דתם כי אמונתם חזקה, וחלק אמרו שדבר זה יפגע להם בפרנסה. מוחמד ניסה וניסה לגרום לאנשים ללכת אחריו ולהיות חלק מדתו החדשה, להאמין בו. אף אחד לא האמין לו ולא הסכים לקחת חלק בדתו או להקשיב לרעיון שלו, אפילו לא בני משפחתו. מוחמד התייאש לנסות לילה ויום, והתבאס ממש מכיוון שאף אחד לא הקשיב לו. לילה אחד בשנתו, בעת שחלם התגלה אל מוחמד המלאך גבריאל, ואמר לו “אתה באמת שליח, מוחמד, אתה נביא האסלאם ויום יבוא וכולם יאמינו לך, כולם יהיו חלק מהדת שלך. עליך רק להמשיך לנסות” ענה לו מוחמד “כמה עוד אצטרך לנסות? אני את שלי עשיתי,אני ניסיתי, ואני מרגיש מיואש. מתי יבוא היום שבו כולם יאמינו לי? עליי להפסיק לבזבז את חיי לחינם.” “כל עוד תמשיך להאמין, תצליח. אני תמיד איתך”. אמר המלאך למוחמד ונעלם. מוחמד המשיך לחלום ועבר לחלום הבא, אך הפעם לא ראה שום מלאך אלא ראה את עצמו. הוא ראה את עצמו מוביל את השבט ליתר’ב ומדבר אל האנשים, הוא חלם שהוא מצליח בהכל והדת החדשה נוצרת. לפתע צלצל השעון המעורר ומוחמד קם משנתו.  “חבל שהחלום הזה לא המשיך..” הוא מלמל לעצמו וקם מן המיטה. כעבור כמה ימים החלום התגשם. מוחמד שמח מאוד וכבר לא הרגיש מיואש או עצוב, הוא עמד בראשה של דת האסלאם, הכתיב את חוקי ומנהגי הדת ופרסם את הקוראן. “כנראה שהמלאך צדק” אמר מוחמד לעצמו, עצם את עיניו וחייך.