גבעת יונה

שני המאמרים עוסקים בתיאור המבנה ובעבר ההיסטורי של גבעת יונה. גבעת יונה היא גבעה הממוקמת בחלקה הצפוני של העיר אשדוד. כותב טקסט א’ , טוען כי מקור שמה של הגבעה הוא משמו של הנביא יונה בן אמיתי, שנקבר בגבעה. כותב טקסט ב’, מסכים עם טענתו של כותב טקסט א’ ומוסיף כי, במסורת אחרת, מאמינים שבמקום זה פלט הלוויתן את יונה הנביא אל היבשה. שני הכותבים מתייחסים לעברה ההיסטורי של גבעת יונה במאמרם. הם מציינים כי בתקופת המנדט שכנה בגבעה תחנת תצפית שנועדה לאתר ספינות מעפילים וכי בגבעה נמצאו שרידים של שייח’ ערבי.

שני הכותבים מעלים את העובדה שהגבעה מתנשאת לגובה של 53 מטרים, הנקודה הכי גבוהה בעיר אשדוד. עובדה נוספת שהכותבים מציגים היא שגבעת יונה נקראת גם גבעת יפה על שם יפה בן עמי, אשתו של עובד בן עמי, שהיה אחד ממקימי העיר אשדוד. כותב טקסט א’ מציין במאמרו שישנו שביל טבעתי העובר מסביב לכיפת הגבעה ובסמוך לנקודות הבולטות שבה. הכותבים מרחיבים על הרכיבים שניתן להבחין בהם בעת השהייה בגבעה: מגדלור, שבילי הליכה, מרפסות תצפית, מסעדה וספסלים המתצפתים על הים, על הנמל ועל העיר אשדוד

נכתב על ידי טלי גרומן

עד הלום

המאמר שנכתב בויקיפדיה (2017) והמאמר “פארק עד הלום-טבע ונופים בישראל” מאת ד”ר אבי ששון (2016) עוסקים בעיקר בעבר האתר עד הלום וחשיבותו במלחמות והתקופות השונות. בויקיפדיה מצוין כי הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 בידי השלטון העות’מאני . הוא נבנה על יסודותיו של גשר מהתקופה  הרומית, כשלושה קילומטרים צפונית לעיירה איסדוד, ונקרא ג’סר איסדוד. ב12 במאי , 1948, מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע ברק, על מנת לעכב את תנועת המצרים המשוערת לכיוון תל אביב, פוצצה פלוגה ב’ מגדוד 53 של חטיבת גבעתי את ג’סר איסדוד – גשר עד הלום. ב-29 במאי, נכנס הכוח המצרי לאשדוד והמשיך צפונה כשלושה קילומטרים עד שנעצר בג’סר אסדוד המפוצץ, שזהו האירוע המשמעותי ביותר והזכור ביותר למדינת ישראל מאתר זה. בין נקודות הדימיון המוצגות בשני המאמרים נטען כי מקור השם “עד הלום” מקורו מהארוע שבו עצרו את הכוחות המצריים במלחמת השחרור, במקום שבו פוצץ גשר עד הלום. גשר עד הלום הוא הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיע חיל המשלוח המצרי שפלש לארץ ישראל במלחמת העצמאות ומכאן שמו העברי. כמו כן, בשני המאמרים נכתב כי הודות לגשר,  יכלו הכוחות היהודיים במלחמת השחרור להשתית ניצחון ושליטה חוזרת על המבצר, דבר שעל שמו הוקמו אנדרטאות רבות והוענק זכרון קולקטיבי לעם הישראלי. נוסף על דברי מאמר זה, יוסיף ששון באימרו כי לוחמי גבעתי נפלו בקרבות במבצע “פלשת” שגם הוא נערך במלחמת העצמאות.  מטרתו של המבצע הייתה לתקוף את הכוחות המצריים שנערכו באיסדוד ובגשר עד הלום, ולעקור את ראש הגשר כדי למנוע המשך התקדמות צפונה. כמו כן, בעת מלחמת העולם השנייה, המצרים קבעו את הגשר כאחד ממקומות המחנה שלהם, והתכוננו שם לשהייה ממושכת. בהתאם לכך, קיימות גם אנדרטאות לזכר החייל המצרי שלחם והתבצר בעד הלום. נקודות השוני במאמרים הן בשיפוץ האתר בשנים שונות. במאמר של ששון, נאמר כי האתר שופץ באמצע שנות האלפיים כחלק מפרויקט להשיב את מראה האתר כפי שהיה לפני מלחמת העצמאות, ובויקיפדיה לעומתו, נאמר כי הגשר שוקם ושופץ זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות

נכתב על ידי אריאל בללובסקי וליעד קוטלרקר

האנדרטה לחללי חיל הים

שני האתרים מציגים את האנדרטה לחללי חיל הים באשדוד. כל אתר מראה את האנדרטה באור שונה ומתייחס לדגשים שונים לגבי הרקע ההיסטורי, תיאור עיצובה ובחירתה. האתר ״יד לבנים״ מתאר את מקום המצאותה של האנדרטה, ותיאורה החיצוני. האנדרטה ניצבת בגן ״אלישבע״ והיא צופה אל נמל אשדוד והים. היא בנויה מבטון חשוף בשילוב של ברזל, שיש וריצוף מגרנוליט, ומעוצבת כאונייה בעלת תורן וגשר פיקוד. אורכה שמונה עשר מטרים ורוחבה עשרה מטרים, והיא בנויה במפלסים, כדי לאפשר כניסה לתוכה, להשקיף ממנה אל הים ולקיים במקום טקסי זיכרון. על לוח מתכת בקיר הפנימי של האנדרטה חרותים שמותיהם של שלוש מאות עשרים וחמישה חללי חיל הים שנספו מאז מלחמת העצמאות. האתר ״יזכור״ מוסיף שהאנדרטה מוקפת ברחבה מרוצפת תחומה בקיר נמוך. בקצה הרחבה תרנים לדגלי ישראל וסביבה יש מדשאה. גשר הפיקוד שלה הוא מבנה בטון ומעליו עמוד הנראה כמגדלור. במרכז המבנה, נכתבו מילות שיר מהשיר ״לבכות לך״ של אביב גפן. מן המפלסים נשקפים הגן הירוק והעיר, כמו הגיעה הספינה לחוף מבטחים. בקיר הפנימי של האנדרטה, היכן שכתובים שמות החללים נכתב פסוק מספר התהילים. אתר ״יזכור״, בשונה מאתר ״יד לבנים״, מציין שהאנדרטה הוקמה ביוזמת המשפחות השכולות וחיילי חיל הים, ושהיא נבנתה באשדוד, בתחילת שנות השבעים, כהנצחה לזכר המשחתת אילת, שהוטבעה ע”י טילים מצריים. כמה שנים לאחר מכן, הוחלט שהאתר יהיה אנדרטת זיכרון מרכזית לחללי חיל הים. בהמשך הוספו אבני הנצחה לאנדרטה. בנוסף, האתר מוסיף שהמקום נגיש לכל. שני האתרים מציינים את הרקע ההיסטורי שהוביל להקמת האנדרטה. במהלך מלחמת העצמאות הוקם השירות הימי של ההגנה, שלימים הפך לחיל הים של צה”ל. מאז אחראי חיל הים על חוף בטוח וים פתוח באשדוד, שבחוף הים שלה שוכן אחד מבסיסיו הגדולים של החיל, הוקמה ההנצחה המרכזית לחללי חיל הים בכל מערכות ישראל

נכתב על ידי מאור גלמן וחן שריקר