הרובע היהודי

היסטוריה על הרובע היהודי:

ה היהודי שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים,והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה,לצד הרובע המוסלמי,הרובע רובע הנוצרי והרובע הארמני.שמו היה מקובל מאז המאה ה-19.ברובע גרים כ-4,200 תושבים,רובם יהודים דתיים,והוא כולל בתי מגורים,מבני דת יהודיים,אתרי ארכאולוגיה ותיירות,חנויות מזכרות ויודאיקה ומסעדות.

במורדותיו המזרחיים,סמוך לקבר דוד  המלך ולכותל הדרומי.בשנת1,033החריבה רעידת אדמה את חומות ירושלים הדרומית בעקבות כך צומצם קו החומה,דרום העיר ננטש,והיהודים נאלצו להעתיק את מגוריהם לצפון העיר.הנחה זו מתבססת על עדותם של הצלבנים,המספרים כיצד פרצו לירושלים מצפון במסע הצלב הראשון בשנת1,099ועברו דרך “שכונת היהודים”.הצלבנים לא התירו ליהודים לגור בירושלים בתקופה ששלטו בה,כמחצית מהתקופה הצלבנית בארץ ישראל.עדותו של הנוסע בנימין מטולדה אשר ביקר בירושלים בשנת 1,170ותיאר קהילה יהודית שמנתה כ-200נפש, המרוכזת ליד מגדל דוד,היא עדות יחידה.שערי ירושלים נפתחו לכל היהודים רק עם נפילת ממלכת ירושלים בידי צלאח א-דין ב-1,187.אז התקבצה הקהילה שוב בהר ציון.

לאחר חורבן בית שני בשנת 70 לספירה,החלה להתיישב אוכלוסייה זרה,ונותרה בה קהילה יהודית קטנה בשוליו הדרומיים של הר ציון.למעשה,במשך מאות שנים שכן “הרובע היהודי” של ירושלים בהר ציון

הסמל

סמל מדינת ישראל הוא  מגן אשר במרכזו מנורת הקנים, משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב “ישראל”. יש שתי גרסאות של הסמל: באחת מופיעים המנורה, ענפי הזית והמילה “ישראל” בצבע זהוב על רקע כחול עמוק, ובאחרת הם מופיעים בצבע לבן אואפרפר–כסוף על רקע כחול. הגרסה הראשונה משמשת בדרך-כלל כשסמל המדינה מוצג כשלעצמו, בעוד הגרסה השנייה משמשת בנס הנשיא או כשהסמל מופיע על-גבי דגלונים. על-גבי מסמכים מוצג הסמל לעתים קרובות בשחור-לבן (המנורה ויתר האלמנטים לבנים על רקע שחור), ובמוסדות שונים מוצג הסמל כתבליט, בלי הבדל משמעותי בין צבע האלמנטים לצבע הרקע.

 הלבוש החרדי :הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית הגברית בישראל ובתפוצות, בעיקר ברחבי אירופה                    

הלבוש החרדי משמר בעיקרו את האופן שבו התלבשו היהודים במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

במהלך התקופות השונות עבר על הלבוש היהודי המקובל תהפוכות רבות עקב גזירות לבוש שונות שנועדו להקשות על היהודים לשמור על מסורתם ועל אורח חייהם הבדלני. לפיכך ישנם שינויים רבים בין דפוסי הלבוש במגזר החרדי של החוגים השונים לפי מוצאו הגאוגרפי של כל חוג

:התפילות

שחרית:היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום. ניתן להתחיל בתפילת שחרית החל מהנץ החמה, ובזמן זה אסור לעסוק במלאכה, לאכול או ליזום שיחה עם חבר, עד סיום התפילה.–

שני חלקיה הקדומים של תפילת שחרית הם קריאת שמע ותפילת העמידה, ועם הזמן צורפו אליה ברכות ותפילות נוספות. בימים שני וחמישי, וכן בשבתות ובחגים, נוספת לתפילת שחרית הקריאה בתורה.

ערבית–תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים. התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, וכן מהפיוט עלינו לשבח שאותו נוהגים לומר בסוף כל אחת מתפילות היום.

מנחה–ביהדות, תפילת מנחה היא התפילה הניתנת להאמר בכל יום החל מחצי שעה לאחר חצות היום (על פי החלוקה לשעות זמניות) ועד לשקיעת החמה. עיקרה – תפילת שמונה עשרה בחול ותפילת שבע בשבת ובמועדים.

יהודים מתפללים את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבט ישראל ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדברות.

  אודות הדת:הדת היהודית כדת היא הראשונה מבין שלושת הדתות המונותאסטיות* של ימינו . זוהי הדת שעל בסיסה צמחה הנצרות והדת שהייתה המשפיעה ביותר על היווצרות האסלם אך שלא כמותם היא אינה  דת מיסיונרית. היהודית היא דת הלכה אורתופרקטית* המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים :התורה שבכתב ובקרב היהדות  הרבנית גם התורה שבעל פה.

• מונותיאיסט* – אמונה באל אחד.
• אורתופרקטית* – דת הלכתית, המבוססת על מצוות מעשיות.

שם האתר:הכותל המערבי

מה עושים בכותל המערבי:בכותל המערבי,

מתפללים ושמים פתקים עם בקשות.

היכן שוכן הכותל המערבי:הכותל שוכן במערב לעיר העתיקה. (ירושלים)

מי הקים את הכותל:המלך הורדוס בנה את הכותל המערבי.

היסטוריה על הכותל המערבי: הוא המל הגדול ביותר בירושלים הקיר בין אלפי שנים הפך למקום תפילה היהודי החשוב ביותר. הכותל המערבי נחשב לשריד יחיד מבית המקדש השני והונצח במשך שנים באומנות. הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה משלהי תקופת בית שני ועד ימינו במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה וכנראה כבר במאה 14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו המשמש לכך עד היום.