ראיון עם סבתא…

בחרתי לראיין את סבתא שלי מצד אמא. בחרתי לראיין אותה מאחר והיא אישה שעברה המון בחיים שלה. מלאת שמחת חיים. וחכמת חיים ואני מעריצה אותה.

“עקב המצב הכלכלי הנמוך נאלצנו אני ואחיי להישאר בבית ולא ללכת לגנים ולמוסדות החינוך. את יום הולדתי חגגנו באווירה משפחתית ומצומצמת עקב הקושי הכלכלי לקיים מסיבה גדולה, נאלצתי להסתפק בממתק קטן אשר ציין את יו הולדתי. אינני זוכרת מתנה מיוחדת שקיבלתי, אבל אני בעצמי דאגתי תמיד לציין את יום הולדתי בדרך יצירתית של יצירת אומנות והפעלת חבריי לשכונה. בית הספר בו למדתי הוא “מצדה”. הייתה לי בגרות לא קלה,  עקב המצב הכלכלי הנמוך של משפחתי נאלצתי להסתפק במועט וללמוד בבית הספר באמצעים מועטים, דבר אשר הקשה עליי ופגע בביטחוני העצמי, הייתי ילדה שקטנה מאוד, אך סקרנית. עקב השמרנות של משפחתי נמנעתי מלשרת בצבא ונישאתי בגיל 18, גיל הגיוס.

סבתא שלי, פטריסיה, נולדה ב6.4.1959 בתוניס התחתנה ב4.4.1978 ועלתה לארץ בשנת 1963.

“ההיכרות שלי עם בעלי הייתה במגדל העיר העתיקה של אשקלון שם חיזר אחריי עד שנעניתי לחיזוריו. לאחר 3 חודשים של היכרות החלטנו להינשא ונולדו לנו 2 בנות, אשר במהלך ההיריון השני נודע לנו כי בעלי  חולה ולפני תום ההיריון הוא נפטר ולא זכה לראות את ביתנו הצעירה (אימי).”

היו המון דברים שלמדתי על סבתי, בעקבות הריאיון.

אחד מהם: שסבתי הייתה חסרת ביטחון ושקטה בילדותה, “… דבר אשר הקשה עליי ופגע בביטחוני העצמי, הייתי ילדה שקטה מאוד…”, כיום, לסבתי, אין שום סימן לכך. היא לא שקטה, להיפך! והיא אפילו מצחיקה וכלל לא חסרת ביטחון!