by yuval yuval
Copyright © 2017
פיג’ויה
פריחת עץ פג’ויה:
בצבע לבן אדום ומרהיב ,בחודש אפריל מאי.
פרי הפג’ויה:
בצבע ירוק כהה בצורת ביצה ,קיים זן טיפוח
בשם סלור, זן שפירותיו גדולים ושימש כזן
מסחרי למטעים המסחריים בארץ.
הפרי מכיל וויטמין A בכמות גדולה, וכן יוד-
יש הסבורים כי יעיל לריפוי מחלות בלוטת התריס
חיי המדף של הפרי קצרים, על מנת לקבל פירות
לא נגועים יש לטפל נגד זבוב הפירות וזבוב התסיסה!
הפרי
פרי הפג’ויה מעט גדול מביצה ומעט מאורך ממנו ומשקל הפירות הגדולים ביותר יכול להגיע לכדי 50 גרם. הקליפה ירוקה וניתן לקלף אותה בסכין בקלות. הציפה (בשר הפרי) ירוקה אף היא, בעלת טעם מתוק חמצמץ ומיוחד המזכיר לרבים טעם של אננס. ניתן לאכול את הפרי “ישר בכפית” ואף להוסיף אותו כתוספת מיוחדת לשייקים וללפתנים. הפיג’ויה עשירה בויטמינים A, B2,B3,B5,B9, מגנזיום וביוד ונחשבת לבריאה ביותר.
עץ פג’ויה גדל עד לגובה של עד כ 3.5 מטרים ורוחב של כ 2 מטר. לעץ מספר גזעים או גזע אחד בהתאם לאופן הגידול והוא נוח לגיזום ועיצוב. בשתילה צפופה מהווה הפג’ויה גדר חיה מוצלחת ודקורטיבית. העלים בעלי גוון ירוק מכסיף המזכיר את צבע עלי הזית. העלים נגדיים, בעלי צורה אובאלית מעט ושפה חלקה.
טיפול בעץ פג’ויה
עץ פג’ויה מתאים לסוגי קרקע שונים, למעט קרקע גירנית ודרושים לו ניקוז ואיוורור של הקרקע לצורך התפתחות תקינה. לפג’ויה עמידות מפתיעה לקרה והיא שורדת גם בטמפרטורות של עד 10 מעלות צלסיוס מתחת לאפס. הפג’ויה מסתפק בהשקיה מועטה ועמיד במחסור במים אך בתנאי עקה שכאל ולא יניב פרי או שהפרי יהיה קטן ומועט. הפריחה מתרחשת בחודש יוני וצבעה לבן ורוד נאה הבולט על רקע צבע העלווה. הפירות מבשילים למאכל בעונת החורף.
בשל תכונותיו לפיג’ויה מספר ייתרונות ראויים לציון כעץ בגינה הביתית: עץ דקורטיבי בעל פריחה משובבת נפש, ירוק עד, חסכוני במים, איטי צימוח ואינו מצריך עבודת גיזום רבה, ניתן לעצבו בכל גודל וצורה שרוצים והוא יכול לשמש גם כגדר חיה, עמיד לקרקעות באיכות ירודה, מניב פרי, שורשיו אינם אגרסיביים ולא גורמים נזק לצינורות ובתים.
עמידות עץ פג’ויה:
עץ פג’ויה עמיד לתנאי קור ומתאים לגידול בכל חלקי הארץ.
פיטנגו
שיח פיטנגה מתאים מאוד לגדרות חיות ויוצר חיץ אטום לחלוטין. השיח יכול להגיע לגובה 3 מטרים ויותר אך נהוג לגזום ולעצב אותו בגובה נמוך יותר. עלי השיח בצבע ירוק כהה וצפופים. שורשי הפיטנגו אינם אגרסיביים ולא גורמים נזק למבנים סמוכים.
שתילה
יש להקפיד על שמירת גוש האדמה שלם בעל השתילה. התפוררות הגוש מסכנת את הקלטות הפיטנגה בשטח. בחודש הראשון יש להקפיד כי הקרקע מסביב לשתיל תהיה לחה כל הזמן. לאחר חודש והיקלטות השתיל ניתן לעבור להשקיה לעיתים רחוקות יותר.
השקיה
מומלץ להשקות בטפטוף, תדירות וכמות ההשקיה הנן פועל יוצא של טמפרטורה, סוג קרקע וגודל הצמח. ככלל הצמח הנו חסכוני במים ועמיד בהשקיה מועטה.
דישון
רצוי לדשן דישון חנקתי מתון (למעט בחודשי החורף) – ע”מ לתת לעלים צבע יפה ובריא. בנוסף לכך, דישון חנקתי תורם לקבלת פרי גדול ומתוק.
קרמבולה
לאחר השתילה יש להקפיד לשמור את הקרקע רטובה עד להקלטות העץ. לאחר מכן העץ מסתפק בהשקיה שבועית.
יש לדשן את העץ רק במהלך העונה החמה בה העץ פעיל. דישון בעונת החורף יגרום נזק לעץ.
תנאי גידול אורגני לקרמבולה:
הגנה מפני רוחות בשנים הראשונות, טרופי/סאב-טרופי
איך משיגים קרמבולה לגידול אורגני:
זרעים, עץ
חסרונות בגידול קרמבולה:
עץ רגיש במיוחד, הפרי קצת בעייתי-הוא יותר יפה מטעים
תנאי השקיה בגידול קרמבולה:
השקיה בינונית
תנאי אור במצב אופטימלי לגידול קרמבולה:
שמש מלאה / חצי צל
תאריך מומלץ לשתילת קרמבולה:
אביב (אפריל-מאי)
מזיקים לצמח הקרמבולה:
רוחות
האם כדאי לקנות זן מורכב של קרמבולה:
מומלץ לקנות קרמבולה מורכבת אך לא פשוט להשיגה
תאריך גיזום לקרמבולה:
לקראת החורף וגיזום ענפים מתים במשך השנה
גיזום לקרמבולה:
לגזום ענפים חלשים או מתים
גודל הצמח קרמבולה:
3-5 מ’
קצב גדילה בקרמבולה:
גדילה איטית
אפשר לגדל קרמבולה בחקלאות פיראטית:
כן
אפשר לגדל קרמבולה בבית:
לא
אפשר לגדל קרמבולה גם בעציץ:
כן
תאריך פריחה לקרמבולה:
אביב-תחילת קיץ
האבקה לקרמבולה מתבצעת ע”י:
דבורים ואם אין מספיק פרי מומלצת האבקה ידנית
מידע כללי על פרח הקרמבולה:
פרח קטן שלרוב מתבסס על בסיס הגזע, בצבע סגול לבן
דילול פריחת הקרמבולה:
בשנים הראשונות מומלץ לדלל
תאריך תנובת הקרמבולה:
קיץ-חורף (אוגוסט – דצמבר)
מזיקים בגידול פרי הקרמבולה:
ציפורים, רוחות
מה ניתן לעשות עם כמויות של פרי הקרמבולה?
לאכול, מיץ, ריבה
דרישות עבודה על פרי הקרמבולה:
גיזום, הורדת פרי, כיסוי בפני רוחות
כמה זמן לוקח עד שהקרמבולה נותן פרי?
2-4 שנים
אפרסק לבן
מבנה העץ
עץ אפרסק מגיע לגובה של כ 4 מטר ורוחב של כשניים וחצי מטר לכל היותר. בצירוף עם עלוותו הדלילה מתקבל עץ שאינו מתאים להצללה. שורשי האפרסק צומחים לעומק ומאפשרים לו להסתפק ולשרוד גם בהשקייה מועטה יחסית. העלים בצבע ירוק בהיר, אורכם כ 6 ס”מ והם צרים. בסביבות חודש נובמבר עץ האפרסק נכנס לשלכת הנמשכת עד לחודש פברואר בו מתחיל הליבלוב מחדש.
הפריחה מתרחשת בחודשים פברואר מרץ ומתאפיינת בכמויות גדולות של פרחים לבנים וורודים בגודל בינוני.
הפרי
האפרסק חונט את פירותיו בחודש פברואר-מרץ והפרי מגיע בד”כ להבשלה מלאה בחודשים מאי עד יולי. ההבשלה מתרחשת על העץ וניתן לקטוף את הפרי ולאוכלו מייד מבלי להביאו להבשלה נוספת.
הפרי בצבע אדום/צהוב או ירוק בהיר מבחוץ ואדום או לבן מבפנים. בעל ציפה עבה ועסיסית במיוחד. בתוך הפרי שוכן גלעין בקוטר כ 3 ס”מ שאינו אכיל.
בארץ מספר זני אפרסק:
אפרסק עודד – מניב בתחילת העונה, הפרי אדום מבחוץ וכתום/לבן מבפנים.
סואלינג – מניב בשלב מאוחר יותר מהעודד, הפרי אדום מבחוץ ולבן מבפנים.
נקטרינה אדומה ולבנה (קיימים מספר זנים).
טיפול
כמות ההשקיה הנה נגזרת מהאיזור האקלימי בו גדלים העצים, גודל העץ וסוג הקרקע. ככל שהקרקע חולית יותר כך יש להשקות בכמויות קטנות יותר ובמרווחי זמן קטנים יותר זה מזה. איזור בו שוררות טמפרטורות גבוהות וקרינת שמש ישירה גורם לאובדן מים והעץ נדרש להשיג כמויות מים גדולות יותר. עצים גדולים בעלי מערכת שורשים מפותחת מצליחים לשאוב כמות מים מספקת לקיום מן הקרקע בעוד עצים שמערכת השורשים שלהם עדיין לא התפתחה נזקקים לתוספת מים משמעותית.
מזיקים: יש צורך לשמור בפני כנימות, אקריות וזבוב הים התיכון. כל עוד לא מדובר בגידול למטרות חקלאות הטיפול המומלץ אינו כולל שימוש בחומרי הדברה כימיים.
גיזום: גיזום עץ אפרסק מתבצע לאחר שהעצים נכנסו לשלכת מלאה, בדרך כלל בחודשים דצמבר – ינואר.
תנאים ואיזורי גידול
האפרסק עמיד לטמפרטורות נמוכות ולמגוון סוגי קרקע, כולל קרקעות באיכות ירודה וניתן על כן לגדלו בכל איזורי הארץ. עונת השתילה המומלצת היא בחורף בעת שהאפרסק בתרדמה. בתקופה זו ניתן לשתול אותו חשוף שורש. יחד עם זאת אין כל מניעה לשתול עצי אפרסק בכל יתר ימות השנה כל עוד השתיל נמצא בתוך שק גידול עם מצע גידול (לא עקירה) ומושקה בכמות מספקת שתאפשר לו להתאקלם לאחר השתילה..
Published: Mar 26, 2017
Latest Revision: Mar 26, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-277944
Copyright © 2017