ראייון על סבא שלי

.סטפן אלכסנדרוביץ’,נולד 28/07/1921 בבקו,היו לו שערות שחורות ועיניים חומות

להורים של סבי קראו אלכס ואריביק.לסבי היו יחסים טובים בין ההורים.היה לו אחות וקראו לה לידה.ההורים מתו בגיל צעיר וסבא שלי דאג לאחותו לבד.הוריו מתו כשהיה בן 20 והוא לבן חינך את אחותו שהיתה בת  10

התחילה מלחמת העולם השניה והוא הלך להילחם בגיל 20.הוא לא נכנס לגרמניה אבל הוא הגן ברוסיה על הערים .היו מלא הרוגים אבל סבי נשאר חיי ושרד את המלחמה וגם לבסוף גרמניה הפסידה.זה היה הניצחון הכי כדול בהיסטוריה.

…סבא שלי ראה את סבתא שלי באחד המופעות והתחיל לקנות לה פרחים,אמר לה דברים טובים עליה וכו

וכך לבסוף הם התחתנו.בהתחלה הם גרו בבית ישן ונולדו להם שני בנים בשמות ולדימיר וארתיום.בזמנים האלו היה קשה להסיג מים,היו מדליקים נרות ומתחממים ממדורות.ואז הם קיבלו דירה טובה ונולדה להם ילדה בשם סבטה שזאת אמא שלי עכשיו.סבא שלי עבד במפעל ועבד בבית ספר בערב.ב1989 סבא וסבתא שלי עברו לגור ברוסיה.לסבא שלי היו 7 נכדים

סבא שלי מת בגיל 85 בשנת 2006 כשהייתי בן .3

אני זוכר את סבא שלי ממש טוב,הוא תמיד חייך,קרא לי סיפורים,הכין לי אוכל ותמיד

אהב אותי.