סיפור העלייה של סבא
ת.ז
שם פרטי:יעקב
שם משפחה:שגב
תאריך לידה:25.12.1938
ארץ לידה:עיראק
תאריך נישואיו:
2
שם
שמי יעקב שגב, מקור שמי בתנ”ך , ג’קי וקובי.
תיאור חיצוני
צבע עיניים:חום
צבע שיער:לבן
גובה:1.77
שנת העלייה לארץ:1950
3

הגירה
הגרתי מעירק לישראל יחד עם אבי בדרך לא חוקית ועלינו לישראל לעיר אשקלון בט”ו בשבט שנת 1950. עלינו לישראל כדי להיות במדינת היהודים וגם בגלל רדיפות שלטונות עירק את היהודים בעירק. הייתי בגיל שתיים עשריה שנים וחצי בזמן העלייה. עלינו בתלאות דרך גבול איראן ברכב מסוג משאית עד חוף נהר גדול ומשם חצינו בסירות לעבר השני של איראן. לאחר תקופה של שלושה חודשים עלינו לישראל במטוס למחנה שער העלייה שם התקבצו היהודים שהגיעו לישראל, ומשער העלייה העבירו אותנו ברכב ישירות לאשקלון.
5
משפחה
במשפחתי ששה אחים ואחיות. 4 בנות ו-2 בנים. ואני הצעיר ביותר בין האחים והאחיות. שמות האחים והאחיות: תמר (רחמה) נולדה בשנת 1930, הבאה אחריה היא דליה (דייזי) ילידת שנת 1931, אחריה אליהו יליד 1933, אחריו נולדה צביה (ווסימה) ילידת שנת 1935, אחריה אופרה (סועד) ילידת שנת 1937 ואני האחרון. אבי שמו ג’ורג’ ז”ל שעסק בתפירה והיה בעל חנות של תפירת חליפות, ובנוסף עסק בתיווך דירות. אמי שולמית (סלימה) הייתה עקרת בית.
6

הבית
בעיראק היה לנו בית של שלושה מפלסים וכלל ששה חדרי שינה, סלון גדול והיו בבית את כל השירותים הדרושים. הבית היה במרכז בסרה בעיראק. השכונה בה היינו גרים הייתה מעורבת יהודים, מוסלמים ונוצרים והיא נחשבה לשכונה יוקרתית מאוד.
8
בית ספר
בעיראק למדתי בבית ספר יסודי על שם מלך עיראק – פיסאל הראשון, עד סוף הלימודים היסודיים. באותו בית ספר למדתי גם שנה אחת של חטיבת ביניים. במהלך שנות לימודיי בימי החופשות השנתיים למדתי תורה בחדר אצל רב. בביה”ס היו לי חברים רבים: יהודים, נוצרים ומוסלמים. נהגנו להיפגש ולשחק בעיקר כדורגל ומשחקי ילדים אחרים. בשנת 1948 עם הקמתה של מדינת ישראל התחילו השלטונות לרדוף את היהודים. משפחתי התארגנה למצוא דרך לברוח למדינת ישראל כי עוד לא הייתה עלייה חוקית לישראל, מה גם שהשלטונות עצרו את אבי, את אחי ואת אחותי דליה על לא אבל בכפם (רק בגלל היותם יהודים). לאחר שאבא שילם שוחד ושיחרר את אחיי ואת עצמו, אני ואבא ברחנו מעיראק בדרך בלתי חוקית, דרך פרס ועוד ארצות , עד הגיענו ארצה.
9
המשך
התיכוניים בבית ספר ויצמן ליד באר שבע. בתקופת הלימודים היסודיים עבדתי במס’ עבודות כדי לעזור בארץ למדתי בבית ספר יסודי כצנלסון מכיתה ה’ עד כיתה ח’ ואחרי כן המשכתי את לימודיי להורי, בגלל קשיי הקיום. בבוקר חילקתי עיתונים משעה 5:00 בבוקר ועד השעה 7:00 לאחר מכן הלכתי לבית הספר ובשעות הערב עבדתי כקופאי במכירת כרטיסים בקולנוע “מאור” שהיה היחידי בעיר אשקלון. באותה תקופה עסקתי גם בספורט והייתי שחקן כדורגל בקבוצת הפועל אשקלון.
10
הווי משפחתי
מכיוון שאני הבן הצעיר במשפחה זכורים לי כל האירועים המשפחתיים וכל החתונות. מאחר ובשנות ה- 50 וה- 60 המצב הכלכלי היה קשה מאוד בארץ, לא התאפשרו טיולים ומסיבות למיניהם והשמחות היחידות היו במסגרת המשפחתית בימי סוף השבוע. בשבת בעיקר, אמי ז”ל הייתה מכינה מאכל מסורתי המקובל בעדה, בבוקר- ביצים אדומות עם חצילים מטוגנים וסלטים וכמובן פיתה עיראקית. בצהריים חמין עיראקי – טבית.
11
נישואין
הכרתי את סבתא בבית הספר “כצנלסון” באשקלון. יצאנו יחד עם החברה’ והיינו באותה תנועת נוער. התחתנו בשנת 1960 בהיותי בן 22. החתונה הייתה בבית העם באשקלון (אפרידר), זאת הייתה החתונה הראשונה שנערכה שם וזאת פעם ראשונה שחילקו בחתונה רבע עוף. זה היה מאוד יקר ונאלצנו לשלם הכל בתשלומים. את ירח הדבש בילינו בטבריה, ובלילה הראשון הייתה הפצצה מהצפון ויריות אז ברחנו חזרה לאשקלון. אשתי נחשבה לאחת הבנות היפות באשקלון והרבה חיזרו אחריה.
12


מנהגים ומסורת
החג שהכי אהבתי בעיראק היה פורים ופסח, בגלל שבפורים היינו מקבלים כסף מאבא ובפסח היינו עושים ליל סדר והולכים לבית הכנסת. במשפחתי לא הייתה נהוגה שמירת מסורת אדוקה אלא, שמירה של שלושת הרגלים בעיקר. לא עשיתי בר מצווה משום שבדיוק בגיל בר המצווה ברחנו מעיראק לאיראן והיינו בדרכנו לארץ ישראל.
15
Published: Mar 29, 2017
Latest Revision: Mar 29, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-280714
Copyright © 2017