בחרתי לראיין את סבתא שלי כי היא בן אדם מאוד משמעותי בחיי.

אני מאוד אוהבת את סבתא שלי.

סבתי נולדה בקזבלנקה שבמרוקו בשנת  1947. סבתי גדלה בבית מסורתי עם 12 אחים, 7 מנישואיו הקודמים של אביה ו-5 מנישואי אביה ואמה.

סבתי עלתה מקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1962. עלו ממרוקו לנפולי שבאיטליה ומנפולי לחיפה שבישראל. סך הכל המסע היה 5 ימים. כאשר הגיעו לחיפה ב-2 לפנות בוקר נישק אביה את האדמה, ומבחינתם כל עיר הייתה “ירושליים”. מחיפה נשלחו לנתיבות, כיוון ששם גרו בני משפחה נוספים. בנתיבות היו קשיים רבים, קשיי שפה, קשיי פרנסה, ולא היה חשמל 8 חודשים. 

בתמונה זו רואים את אחים של סבתי מנישואיו הקודמים של אביה עולים לארץ ישראל שבידם דגל ישראל.

אביה של סבתי היה מאוד ציוני והיה מאוד דחוף להם לעלות לארץ.

סבי וסבתי הכירו בפעם הראשונה ברחוב הראשי בנתיבות. משם יש סיפור אהבה ארוך של ירידות ועליות.

הם התחתנו בשנת 1967 שהם היו בני 20.

התמונה הזו צולמה בשנת 1986.

בתקופה זו דוד שלי דודי חגג בר מצווה.

בתמונה מצולמים סבא וסבא שלי עם חמשת ילדיהם.

גדי, עינת, דודי, לילך- אמי ועופר.

התמונה הזו צולמה בשנת 2004.

בתמונה זו מצולמים כל הנכדים שנולדו עד התקופה הזו.

אני הייתי שם תינוקת בת 5 חודשים.

התמונה הזו צולמה לפני כ- 10 שנים.

מצולמים פה סבא וסבתא שלי מאושרים ושמחים.

תמונה שלי עם משפחתי וסבא וסבתא שלי בבת מצווה שלי