שימור מבנים

 שימור מבנים היא פעולה אדריכלית הנדסית שנועדה לשמר מבנים בעלי ערך היסטורי, תרבותית ואדריכלית.

שימור מבנים היא פעולה מאוד חשובה, כיוון שיש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרובתית ואדריכליתי שצריך לשמר כדי שאנחנו, הדור הבא נדע על עברנו, ונלמד על המבנים האלו, ואפילו נסייר בהם.

מבנים בעלי חשיבות היסטורית

א. הגימנסיה הרצליה

ב. הכותל המערבי

ג. בית ביאליק

ד. מתחם שרונה

ה. מתחם התחנה

ו. מגדל השעון ביפו

ז. בית העירייה הישן

ח. כיפת הזהב בירושלים

ט. מקדש הבהיים

י. הר הזיתים

גימנסיה הרצליה-מקור השם

גימנסיה-שמו של מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על יסודית. במדינת ישראל המושג מקביל לבית ספר תיכון, אם כי לא במלואו. מקור השם “גימנסיה” במילה היוונית העתיקה “גימנסיון”-מוסד ששימש ביוון העתיקה כמתחם בו קבלו אנשים צעירים חינוך גופני ואינטלקטואלי.

הרצליה-שם פרטי עברי לבנות. פירוש השם: צורת נקבה של הרצל, חוזה המדינה.

קצת על הגימנסיה הרצליה

גימנסיה הרצליה היא מהמוסדות החינוכיים המפורסמים בישראל.

הגימנסיה הוקמה ביפו בשנת 1905 והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם. כיום הגימנסיה היא חטיבת ביניים ובית ספר תיכון בצפון מרכז תל אביב, השוכנת ברחוב ז’בוטינסקי. המקום משמש כמרכז לימודי של האוניברסיטה הפתוחה ושל בית הספר לבגרות ופסיכומטרי של יואל גבע.

ברשימת בוגרי הגימנסיה ניתן למצוא מספר רב של אנשים מעמודי התווך של החברה הישראלית, ובהם משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, שהיה בוגר מחזור א’ של הגימנסיה.

ייסוד בית הספר

אידיאל “גימנסיה עברית” הועלה ע”י מנחם אוסישקין, חיים בורגר, מנחם שינקין וד”ר בן ציון מוסינזון. הניסיון המעשי הראשון להקים גימנסיה עברית בארץ ישראל היה של ד”ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פינה-אשר בשנת 1905 הקימו בית ספר פרטי בשני חדרים בדירתם ביפו ברחוב הנקרא כיום “רחוב הגימנסיה העברית”. כך נוסד בית הספר העל-יסודי הראשון בעולם בו שפת הלימוד הייתה עברית. בשנת 1909  הועברה הגימנסיה לרחוב הרצל בתל אביב הקטנה ונקראה על שם בנימין זאב הרצל, וכך זכתה לשם בו היא מוכרת כיום “הגימנסיה הרצליה”. למזכיר הראשון של הגימנסיה, הנתמנה בשנת 1908 קראו חיים זיידמן, לימים מורשה חתימה ביפו ומנהל בנק אפ”ק בצרפת. במחזור הראשון למדו בין השאר משה שרת, רבקה שרתוק (אחותו של משה שרת ולימים אשתו של הוז), דוד בית לחמי, רבקה רזניק, צילה פיינברג (בתם של ישראל פיינברג ופניה בליקנד, אחותו של אבשלום פיינברג ואמה של תמר אשל) ומשה מנוחין (אביו של הכנר יהודי מנוחין).

שאלת חקר

האם היה נכון להרוס את הגימנסיה הרצליה?

ראיון עם משה אשכר

משה אשכר, סבה של עדי אורן למד בגימנסיה הרצליה, ועדי ערכה איתו ראיון.

שאלות:

1.בשביל מה הקימו בכלל את הגימנסיה הרצליה?

2.האם היה משהו מיוחד בבית הספר הזה?

3.האם אתה רצית שיהרסו את הגימנסיה?

4.מה הייתה הגימנסיה בשבילך?

5.האם אתה חושב שניתן להקימה מחדש?

6.איך לדעתך גימנסיה הרצליה קשורה לשימור מול פיתוח?

תשובות:

1.מכיוון שזוהי הייתה הגימנסיה העברית הראשונה, ולא הייתה גימנסיה אחרת.

2.כן בהחלט, דבר ראשון השתדלו ללמד רק בעברית, והמבנה הארכיטקטוני היה מיוחד במינו. אפשר לראות זאת בתצלומים של בניין הגימנסיה. הגימנסיה צפתה על רחוב הרצל כמעט לכל אורכו.

3.לא, ראשית המעבר לבניין חדש התבצע רק לאחר שאנחנו גמרנו ללמוד. שנית, לא שאלו אותנו אם אנחנו רוצים או לא.

4. היא הייתה קרש הקפיצה להכיר את התלמידים שברובם אבותיהם היו מראשי הישוב, למשל בתו של משה סנה למדה איתנו בכיתה. למד איתנו ממשפחת שנקר. שנקר היה הדוד של התלמיד שלמד איתנו. (שנקר היה נשיא התאחדות התעשייה במשך שנים רבות.

5. אני חושב שזה בלתי אפשרי.

6.המבנה החדש לא הזכיר את המבנה הישן כהוא זה המתכננים של המבנה החדש התעלמו מהמראה של הבניין הישן.