לאונרדו דה וינצ’י

לאונרדו דה וינצ’י נולד ב-15 באפריל 1452, ככל הנראה בכפר אנקיאנו, סמוך לנהר ארנו שבחבלטוסקנה, כשלושה קילומטרים וחצי מצפון לעיירה וינצ’י שהייתה בתחום שליטתה של פירנצה. הוא היה ילד בלתי חוקי לסר פיירו דה וינצ’י, נוטריון

פלורנטיני, ולקתרינה, כפרייה, ככל הנראה, אותה לא הסכים לשאת האב פיירו לאישה.

בשנות השמונים של המאה ה-15 החל לאונרדו לנהל מחברות. המחברת המוקדמת ביותר ששרדה היא ככל הנראה מהשנים 1487–1490, והיא מצויה כיום במכון הצרפתי. אלפי כתבי היד שלו, שחלקם אבד, מציגים טווח אדיר של תחומי עניין ועיסוק, מנושאים שגרתיים

הסעודה האחרונה של ישו, שהייתה הפעם האחרונה בה סעדו יחדיו ישו ותלמידיו, היא נושאם של ציורים רבים של ציירים שונים

אחת התמונות המפורסמות ביותר של הסעודה האחרונה היא של לאונרדו דה וינצ’י, המתארת את הסעודה האחרונה עצמה.

התמונה צוירה על קיר הרפקטוריום במנזר הדומיניקני בכנסיית סנטה מריה דלה גרציה במילאנו.

לאונרדו שלח ידו לשלל נושאים מעבר לעיסוקו כאמן. נושאים אלו נכללים היום בדיסציפלינות מדעיות מוגדרות, כגון פיזיקה, כימיה, אופטיקה, אסטרונומיה,זואולוגיה, מכניקה, בליסטיקה, אווירונאוטיקה ועוד. עם זאת, נראה כי עבור לאונרדו, בדומה לבני זמנו, לא הייתה הפרדה ברורה בין המחקר המדעי לבין האמנויות היפות. כל התחומים הללו משתלבים בתפיסתו של לאונרדו את תפקיד “הצייר-הפילוסוף”, שאומנותו מושתתת על ידע מדעי רחב. לעומת זאת, ישנם חוקרים הרואים בעיסוקו המדעי גורם מחליש ומפריע, שהוביל להקטנה בתפוקה האומנותית שלו.

קודקס אטלנטיקוס – האוסף הידוע ביותר, המצוי בביבליוטקה אמברוזיאנה במילנו, איטליה. נכרך במקור במאה ה-16 על יד יפומפאו ליאוני. שמו ניתן לו בשל גודל הפורמט בו נכרך, שכונה “גודל של אטלס” (forma atlantica)

ציוריו של דה וינצ’י

המונה ליזה

הסעודה האחרונה