סיפור חייה של סבתא שלי

חלק  1-תעודת זהות

לסבתא שלי קוראים מזל משה היא נולדה בשנת 1940 בעירק בבגדד יש לה צבע עיינים חום בהיר

ללסבתי היו מלא תחביבים שהיא היתה קטנה כמו:מחבואים ,תופסת,היתה אוהבת לטייל עם חברותייה בשכונה

היא אוהבת לעזור לאימה במטבח לבשל הגובה שלה כשהיא היתה קטנה היה 1.45  צבע השער שלה  17  כעבור שנה היא הביאה ילדים הראשון:יובל:

השני:ירון

השלישית:מירים

הרבעית:מירב

סיפור ילדות

לסבתא שלי היתה ילדות  קשה ותנאי מחייה כי קשים כי בתקופה היתה  כלכלה מצומצמת מאוד היה קשה להתפרנס הורייה של סבתי לא החסירו לה שום דבר

היה לה הכול והם השתדלו בישבילה הרבה כשהיה לסבתי יום הולדת הורייה הזמינו את כול המשפחה הדודים והדודות הסבים והסבתות כולם

התגבשו כדיי לחגוג לה את יום ההולדת שלה היא כול כך היתגשה ושמחה שהיא לא ידעה איך להודת להוריה כולם הביאו לה מלא מתנות והמתנות העיקריות בתקופה היה מזון והיא שמחה מאוד

היא היתה בגן קטן וכעבור עם השנים התבגרה ועברה לבית ספר “האחים” בקרית מלאכי  ושם למדה וכשהגיעה לגיל 12 גיל חשוב מאוד שצריך להתבגר לקחת אחריות,להיות מסודרת,ועצמאית

בגיל זה הורייה חגגו לה בת מצווה בבית שלהם הם הזמינו שוב פעם את כול המשפחה והתגבשו כול אחד הביא מתנה אך הוריה עשו לה הפתעה הם הכינו לה

עוגה, ברבנות הבת מצווה  התקיימה והודתה להורייה וכשכולם הלכו ישבה עם משפחתה ופתחה את מהמתנות שהיא קיבלה

היו לה יחסים טובים עם הוריה לפעמים היו ריבים קטנים אך תמיד סלחו אחד לשני והיא זוכרת את מתנתה שהורייה עשו לה הפתעה בבת מצווה שלה עוגה גדולה עם התמונה שלה

וכך התחילה ילדותה של דודתי והסתיימה.

חלק 3:

אחים ואחיות:

יצחק-נולד בשנת 1923

אליהו-נולד בשנת 1928

עליזה-נולדה בשנת 1932

עזרא-נולד בשנת 1936

סבתי מזל-נולדה בשנת 1940

דניאל-נולד בשנת 1944

הקשר הכי מיוחד הוא עם אליהו היה דתי ומספר לה מסרים לחיים והיא מספרת לו מה שעבר עלייה ביום יום בילדותה ואהבה אותו מאוד היא למדה בבית ספר האחים על שם האחים שנספו בשואה בקריית מלאכי ואליו היה מנהל בית הספר

סבתי עלתה ארצה במטוס עם הוריה ו-4 אחיה ה1 נפטר ז,ל לקחו אותם לקפריסין והם התעכבו בהתחלה ואחר כך

                                                                              אך לבסוף הכל יסתדר הם הגיעו לקרית מלאכי ושם לא היה אוכל ולא היה כמעט כלום הם היו צריכים ללכת למושבים בישביל להשיג מזון

                                                                                                                                                                                           הם גרו באוהלים כ4 שנים

תחושת המראיין

אחרי כול הרעיון למדתי דברים חדשים שלא ידעתי על ההיסטוריה של סבתי

הבנתי איך התנהל הכול בשנים קודמות על ההיסטוריה של משפחתי

הראיון תרם הרבה בגלל שבזכות זה למדתי דברים חדשים עלסבתא שלי והבנתי הרבה דברים

בחרתי לספר דווקא על  סבתא שלי מכיוון שאני מכירה אותה קרוב יותר אני לא מתביישת מימנו ואני אוהבת אותה מאוד

ובגלל זה למדתי הרבה דברים