ירושלים שלנו

הכותל המערבי

הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, מאחר שנחשב השריד היחיד שנותר מבית המקדש.

במלחמת העצמאות, בשנת תש”ח (1948), נפלה העיר העתיקה בידי הירדנים, ומאז ועד שנת תשכ”ז (1967) לא ניתן ליהודים להגיע אל הכותל המערבי.

הכותל נכבש במלחמת ששת הימים ועבר לריבונות ישראלית, ומאז הגישה אליו נעשתה חופשית לכל, והוא משמש מקום לתפילה.

לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים – בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

הכותל המערבי הוא אתר מרכזי בטקסי ההשבעה של צה”ל; ברחבת הכותל משביעים את החיילים; וכן נערכים בו אירועים ממלכתיים נוספים, כמו פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

מבקרים בכותל נוהגים לכתוב פתקים עם בקשות לאלוהים ולשים בין אבני הכותל.

עדי למפרט, בר ניסים

הכותל הוא האתר הקדוש ביותר ליהודים בעולם כולו.

הכותל הוא השריד היחיד מהחומה שהקיפה את בית המקדש.

מבקרים בו מידי יום אלפי אנשים.

בכותל בנו עוד שכבות.

התמונה המפורסמת של מלחמת ששת הימים צולמה בכותל.

יאיר טראב

הכותל המערבי הוא שריד של חומה חיצונית שהקיפה את הר הבית בסוף תקופת בית שני (בית המקדש השני אשר הוקם על ידי הורדוס), אשר נחשב למקום המקודש ביותר לבני ישראל.

הכותל משמש מקום תפילה מזה דורות רבים. כיום יש הנוהגים לטמון בין אבני הכותל פתקים ובהם בקשות.

אורך הכותל כולו כ-488 מ’. בעבר התנשא הכותל עד לגובה של 60 מטר ואולם כיום מגיע גובהו בחלקו הגלוי, הגבוה ביותר ל-40 מטר בלבד.

פרט מעניין:

האבנים מהם בנוי הכותל הן מתקופות שונות, וניתן ללמוד מהן על השינויים שקרו בכותל מאז שהרומאים החריבו אותו.

האבנים התחתונות והגדולות (אלו שמתחת לאדמה), הן האבנים המקוריות מהתקופה של בית המקדש השני (שאותו בנה הורדוס). האבנים העליונות שהן גם קטנות יותר, הן מהתקופה של משה מונטיפיורי (סוף המאה ה- 19), שהקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים.

ניתן להבחין בין האבנים מהתקופות השונות על פי גודלן והאופן שבו סיתתו אותן.

ארבל אלי

הכותל  המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, מלפני תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, וכנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום.

לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים – בני מצווה חוגגים שם עם משפחתם, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר , עם 865,720 תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית והמשפט העליון.

רן אזולאי

תמונת משפחות יהודים בכותל המערבי בשנת 1880

הכותל המערבי הוא אחד מבין  הקירות  התומכים שמקיפים את ירושלים מלא שנים מתקופת בית שני ועד ימינו. הקיר נבנה ברובו באבן קיר.

 הדתיים וכל מקור יהודי מחשיבים את הכותל המערבי למקום קדושה לאומית והיסטורית, ומגיעים אלינו מכל העולם  מבקרים גם שאינם יהודים העיקר שם זה לחגוג בר מצווה והעלייה לתורה ואנשים חשובים מהעולם מגיעים גם.

בשנת 1988 הכותל המערבי עבר לטיפול “הקרן למורשת הכותל המערבי” ששייכת למשרד ראש הממשלה שהם דואגים על אחזקת המקום הכולל ניקיון פיתוח ובינוי של הרחבה והסביבה שלה.

הכללים כמו כיסוי ראש , הפרדה בין נשים לגברים , שמירה  על כללי צניעות.  מבקרים בכותל נוהגים לכתוב פתקים עם בקשות לאלוהים ולהכניס בין אבני הכותל.

מספר הביקורים והכניסות לביקור  בכותל מדי שנה נאמד ב-10 מיליון אנשים. אני ביקרתי שם פעמיים ואשמח לבקר שוב .היה ממש כייף ונחמד לראות את ירושלים במיוחד את הכותל וכמובן שהנחתי פתק עם בקשה מיוחדת..

אגם דיגמי

המוזיאון לאמנות האסלאם – ירושלים

מוזאון לאומנות האסלאם הוקם בשנת 1974 על ידי הגברת ורה ברייס סלומונס. על שמו של הפרופסור אריה לאון מאיר.

מטרת המוזיאון חקר אמנות האסלאם, והצגת מוצגים של אמנות האסלאם לציבור הרחב.

במוזיאון ישנו אוסף יחיד מסוגו של אוצרות מהמרחב המוסלמי וביניהם: כלי חרס, כלי נחושת וזכוכית, תכשיטים, דפי קוראן עתיקים ועוד..

על ידי מחקר ולימוד של אמנות האסלאם, המוזיאון מבקש לגשר ולקדם את ההבנה בין יהודים וערבים החיים זה לצד זה.

אורן בירגר

שער הרחמים אשר בירושלים בירתנו

שער הרחמים הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, הוא מורכב למעשה משני פתחים, החסומים כיום בלבנים.

שמו של הפתח הצפוני שער התשובה ושל הדרומי שער הרחמים. שער הרחמים היה היחיד מבין שערי החומה שמוביל ישירות להר הבית.

בבית השער פועל כיום בית תפילה ולימוד מוסלמי. הכניסה למבנה השער היא דרך הר הבית בלבד.

מבנה השער קיים מאז המאה ה-7, ראש השער וסביבו מעוטרים בעיטורים שעל פי סגנונם שייכים לתקופה הביזנטית. באזור נמצאו גם שרידי שער כניסה קדום יותר מתקופת בית שני. בשנת 628, עבר דרכו הקיסר הביזנטי הרקליוס בראש תהלוכה גדולה, בה הושב הצלב של כנסיית הקבר למקומו בירושלים. הצלב, שעל פי המסורת, זוהה בידי הלנה אמו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס, כצלב שעליו נצלב ישו, נשדד על ידי הפרסים כאשר כבשו את העיר בשנת 614, והשבתו נחשבה לניצחון גדול לנוצרים.

ליאור מנולס

שער האריות

שער האריות נמצא בירושלים- בעיר העתיקה, בחומה המזרחית .

שער האריות הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה הוא נקרא כך בגלל שני הברדלסים משני צדדיו שנחשבו בטעות לאריות.

השער נבנה בין השנים 1539-1538

במלחמת ששת הימים פרצו הצנחנים לעיר העתיקה דרך שער זה , במהלך הפריצה נופצו דלתות השער והם שוקמו רק לאחר שנתיים.

איתי אלעזר, ארי נתן, ריף אוהנינה

שער יפו

שער יפו נמצא בכניסה לירושלים העתיקה.

הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה, בתקופה הצלבנית הוא נקרא גם שער דוד. שער יפו היה פעם הנמל הראשי של ארץ ישראל, שמו של השער מלמד שממנו יצאה הדרך שמקשרת בין ירושלים ליפו על בסיס רחוב יפו העכשווי.

שער יפו הוא מהחשובים בעיר העתיקה וממנו נכנסים רוב התיירים והמבקרים שמגיעים לסייר בירושלים.

השער נבנה עם החומה בשנת 1538 על ידי הסולטאן סוליימן איבן סלים, בתחילת תקופת המנדט 1922 פורק השעון הגדול שליד שער יפו ופגע ביופיו של השער.

אורן לוסטינגר, איתי אשמיה

שער הפרחים

שער הפרחים הוא אחת משבע הכניסות לעיר העתיקה, (שמוביל לרובע המוסלמי מהחומה הצפונית של העיר)נבנה ע”י סולימן המפואר בשנת 1539.

במקור שם  השער היה ‘באב אל סהרה’ (שער המהלכים בלילה) ושובש ל’באב אל זאהרה’ (בעיברית ‘שער הפרחים’). הטענה שמקור השם הוא בעיטורי הפרחים שעל השער אינה נכונה, שכן כל שערי החומה מעוטרים בפרחים.

השם המקובל בלשונות אירופה לשער הפרחים הוא “שער הורדוס”, בשל האמונה השגויה כי בתקופת בית שני ניצב ביתו של הורדוס אנטיפס בקרבת מקום.

במאה ה 19 נחסם השער באבנים, אך בשלהי אותה מאה נפתח השער שוב לבקשת יושבי שכונת ‘באב אל-חוטה’ הסמוכה שבתוך ירושלים.

רחוב שער הפרחים” (נקרא גם “מעלות שער הפרחים”) הוא רחוב המתחיל משער הפרחים ומסתיים ברחוב שער האריות.

בעבר היה שטר של מאה שקלים עליו התנוסס שער הפרחים.

איתן זכות

שוק מחנה יהודה

שוק מחנה יהודה נמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים .

בשוק דוכנים וחנויות , הכוללים דוכני ירקות ופירות, אטליזים ירקות ופירות, מאפיות ומעדניות.

יש בשוק גם חנויות תבלינים מיוחדים, מזון אורגני, ממתקים ופרחים. כל מיני כלי בית ומטבח.  כלי עבודה וביגוד, וגם דוכני פלאפל  ומסעדות עממיות.

מספרה מפורסמת בשם “רענן” – המספרה של המשפחה שלי .

אני אוהב להסתובב שם לאכול מאכלים מיוחדים לקנות כל מיני בגדים ודברים מעניינים ובמיוחד לאכול את הפלאפל המפורסם של ” האחים לוי “.

ביקור בשוק מחנה יהודה מזמן לנו מפגש עם הריחות, הצבעים, קריאות הרוכלים, סירים מלאי כל טוב  שוק של פעם ושל עכשיו. שוק מחנה יהודה הוא אחד השווקים המפורסמים במדינה השוק מלא באנשים רב גוני ומעניין להסתובב שם ,  יש שם דברים מיוחדים שלא מוכרים כאן בתל אביב .

דניאל מורגנשטרן

• בית המקדש

• בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה. על פי המקרא בית המקדש הראשון נבנה במאה ה-10 לפנה”ס ובו שבו והתלכדו ארון הברית והמקדש כבימי המשכן בשילה טרם הוצא ממנו הארון ונלקח למלחמה בה נפל שלל בידי הפלשתים.בית המקדש שכן בירושלים ושימש כמרכז להקרבת קורבנות, עליה לרגל ותפילה. במקדש כיהנו כוהנים צאצאי אהרן כשלצדם סייעו הלויים, כאשר במרבית התקופה כיהנו בכהונה הגדולה צאצאי צדוק, הכהן הגדול בימי שלמה המלך. לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: סנהדרין הגדולה), שישב בלשכת הגזית והורה הלכה לעם ישראל.

• ירין חפיף וליהיא בראמי

הר הרצל

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים.

הר הרצל משמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ועתיד לקום בו היכל הזיכרון הלאומי שבו יונצחו כל הנופלים בהגנה על הארץ.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה”ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל “טקס הדלקת המשואות” – הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף. הר הרצל והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל.

בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הישנה. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים.

בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם.

שי חדד

אוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה נמצאת בשלושה מקומות שונים בעיר: הר הצופים, גבעת רם ועין כרם.

יש שני קמפוסים (מבנים) נוספים לא בעיר.

האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל.

ב- 1923 אלברט איינשטיין ביקר בארץ ישראל ועזר להקים את האוניברסיטה.

ב-1 לאפריל 1925 נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית.

רק ב-1928התחילו ללמד סטודנטים, לפני זה עשו רק מחקרים.

אביגיל

חומות ירושלים

שֶׁמַּקִּיפָה כַּיּוֹם אֶת הָעִיר הָיוּ סְבִיבָהּ חוֹמוֹת נוֹסָפוֹת בִּתְקוּפוֹת שׁוֹנוֹת. כְּבָר בִּימֵי קֶדֶם הָיְתָה הָעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמוֹת. הַתַּפְקִיד שֶׁל הַחוֹמוֹת הָיָה לְהָגֵן עַל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים. כְּבָר בִּימֵי הָאָבוֹת הָיְתָה בַּמָּקוֹם עִיר בְּשֵׁם יְבוּס. עִיר קְטַנָּה אֲבָל מֻגֶּנֶת הֵיטֵב. מָה שֶׁמְּלַמֵּד אוֹתָנוּ עַל חֲשִׁיבוּתָהּ הָרַבָּה. שְׂרִידִים מֵחוֹמָה זוֹ וּמִמִּגְדַל הַשְּׁמִירָה שֶׁהָיָה בָּהּ מְצוּיִים בִּירוּשָׁלַיִם מֵעַל נִקְבַת חִזְקִיָּהוּ.

יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִכְבְּשָׁה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הִיא נִשְׁאֲרָה עִיר יְבוּסִית בִּגְבוּל שֵׁבֶט יְהוּדָה וְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין. עַד שֶׁכָּבַשׁ אוֹתָהּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְהֵקִים בְּשִׁטְחָהּ אֶת עִיר דָּוִד בְּשֶׁטַח הָעִיר הַיְּבוּסִית. בַּהֶמְשֵׁךְ הִרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹת הָעִיר אֶל גִּבְעָה נְמוּכָה נוֹסֶפֶת שֶׁמְּצוּיָה מִחוּץ לְחוֹמוֹת הָעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל הַיּוֹם.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, בָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהִרְחִיב אֶת חוֹמוֹת הָעִיר וְכָלַל בָּהּ גַּם אֶת הַר הַבַּיִת.

בִּתְקוּפַת בַּיִת רִאשׁוֹן הִתְרַחֲבָה הָעִיר לְכִוּוּן צְפוֹן מַעֲרָב, לָאֵזוֹרִים בָּהֶם שׁוֹכֵן הַיּוֹם הָרֹבַע הַיְּהוּדִי, וְהַחוֹמוֹת נִבְנוּ מֵחָדָשׁ. מִתְּקוּפָה זוֹ שָׂרְדָה “הַחוֹמָה הָרְחָבָה”, שֶׁהִיא כַּנִּרְאֶה קֶטַע מֵחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם בִּימֵי בַּיִת רִאשׁוֹן. הַרְחָבַת הַחוֹמוֹת זוֹ נֶעֶשְׂתָה לָרֹב עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה.

כיפת הזהב 

כיפת הסלע היא המבנה המוסלמי העתיק ביותר שנשתמר ללא שינויים מהותיים, ונחשבת למופת אדריכלי ואמנותי, ולפינת יסוד בתולדות האמנות והאדריכלות האסלאמיים.

כיפת הסלע עצמה אינה מסגד, ואין נערכות בה תפילות בציבור, אלא היא חלק ממתחם הר הבית. למרות זאת, היא מכונה בטעות על ידי רבים בשם “מסגד עומר”. אין לבלבל בינה לבין מסגד עומר השוכן סמוך לכנסיית הקבר ברובע הנוצרי.

ליאב ומעין