למה אני בדקתי

אני בדקתי יוני נתניהו, כי בזמן שאני בגיל 9 האבא הבאי אותי להַרצָאָה של חייל שהיה באנטבה אם יוני, והוא אמר איך כמה אדיר יוני היה הזמן המשימה להציל כל בני ערובות באנטבה. הוא אמר שרק חייל אחד מיתו, וזה היה יוני, הקָצִין. ואד היום אני זוכרת את החייל שאומר שיוני הוא הגיבור שלו. אחרי הרצמה אני התחלתי לקרוא ספר אל יוני שהאח שלו נכתב, אבל אני לא גמרה את הספר. אני חשובת שיוני הוא אדם הכי חשוב לישראל, ולכולם. הוא איש שמלמד לכולם, שזה חשוב להיות חסרי אנוכיות (selfless) כדי לעשות הדבר שצריך להתבצע. הוא גם דוגמעה של איש ששם החיים שלו בסכנה כדי להציל את האחים ואחות שלו, היהודים. הוא היה מנהיג מעוד טוב שלא יישכחו.

ביוגרפיה

יוני נתניהו נלד בנו יורק (New York) במרץ 13, 1946. ההורים שלו עבד אל התנועה הציונית בארצות הבראית, האמא שלו נלדה בישראל, והאבא נלד בארצות הבראית ועבר לישראל הגיל 10, ואז ביחד ועבר לארצות הבראית מישראל. הסבה וסבתה שלו בצד של האבא עבר לישראל ב1920. הסבה וסבתה שלו בצד האמא שלו עבר לישראל ב1911.

בגיל 2 יוני והמשפחה חזרו לישראל. יוני היה האחיו הבכור של 3, בינימין, וידדו. הם גרו בקתמון קרוב לירושלים. ב1957 המשפחה עוד פעם הלך לארצות הבראית בשיל העבודה של האבא, והם חזרו לישראל  ב1959. יוני היה תלמיד מְעוּלֶה, והוא גם היה מעוד טוב בספורט. בכיתה י״ב הוא היה הנָשִׂיא לבית ספר שלו. אבל בעמצה  השנה המשפחה עוד פעם עבר לארצות הבראית (Philadelphia), בשביל העבודה של האבא.

 ביוני 1964, אחרי בית ספר יוני חזר לישראל לבד. הוא גויס לצבא והיה צנחן. ואז בגלל שהוא היה מעוד טוב, הצבא שלח אותו להיות מפקד, וזה מה הוא עשה. בינור 1967, יוני הלך מהצבא, והוא הלך להרוורד ללמוד. לפני שהוא הלך להרוורד היה מלחמה בישראל אם המצרים ב1967, אז יוני נקרא חזרה לצבא. בזמן המלחמה יוני נפצע בכתפו, כי הוא  הניח את זרועו כדי לעזור לחייל אחר והוא נורה. אחרי המלחמה יוני התחתנו אם האהבה שלו תותי, ואז הם הלכו לבוסתון (boston). בזמן שהוא היה פה, הוא מתגעגע לישראל, אז הם חזרו לישראל והוסיפו אם הלימודים שלו.

אחרי זמן הוא היה מפקד בצבא בשני מִבצָעים, אחרי זמן  הוא ותותי התגרשו ויוני חזרו להרוורד. באוקתבר 1973, מלחמת יום כיפור התחיל ויוני חזר לישראל לעזור.  הוא הצטרף ליחידה הישנה שלו, סיירת מטכ”ל. בזמן המלחמה הוא הציל הרבה אנשים, והגן את המדינה שלו. וה1975 יוני הפך לקצין לסיירת מטכ”ל. וזה היה הסוף של החיים שלו. ביוני 27, 1975, מטוס אייר פראנס נחטף שעזב מישראל, ונחת באנתבי. ביולי 1, יוני והקבוצה שלו קבל מאמר שהם ילך לאנתבי להציל את כל הבני ערובים. ביולי 6, 1976, יוני נחת ביוגנדה, יונה נורה בחזהו והוא היה היחיד אדם שנהרג. יוני קבור על הר הרצל, והמורשתו ממשיכה לחיות.

מאפיינים

מאפיינים שהופכים אותו למנהיג טוב הם שיוני הוא איש שלא אָנוֹכִי, הוא סיכן את חיים שלו כדי להציל, ולעזור אנשים אחרים. הוא נורה בזמן שהוא עוזר חייל אחר, והוא גם מיתו בשביל האהבתו לצוותו וליהודים. היה לו אמונה בהמדינה שלו, וזה למה הוא כל זמן חזרו פה, ורק רוצה להגן אותה. בזמן שמשהוא מרגיש כל כך קרוב למשהו הם עשו את הכל להגן את זה, וזה איך יוני הרגיש אל ישראל.  יוני גם היה מאוד מאורגן אם התוכניות שלו, וזה למה כל החיילים שלו שרדו אנתבי.

מנהיג חיובי או שלילי

יוני הוא מנהיג חיובי. הוא דוגמעה למנהיגים אחרים איך לטפל לאחרים. הוא הצילו 102 אנשים באנתבי והוא רק הקריב את עצמו למען אחרים. מנהיגים אחרים צריכים לחשוב על אנשים אחרים במקום עצמכם.

דילמה

בזמן שיוני חיי, היה הרבה מלחמות בישראל ודילמה שהוא צריך להתמודד זה היה האם הוא צריך להתחיל החיים שלו ביונורסיטה, או האם צריך לחזור ולשאר בישראל בצבא, כדי להגן את המדינה. מה זה יותר חשוב עצמו או ארץ ישראל. והוא בחר להיות מנהיג בישראל, בזמן שהם צרכו אותו. זה ראו לנו שיוני מנהיג כי הוא בחר המדינה שלו לפני עצמו. כל פעם שהוא עזב ישראל ללמוד, לגר, להיות מצליח בארצות הברית, ישראל תמיד היתה במחשבותיו, וכל זמן שזמנים רעים באו, יוני זרק את חייו לעזור, ולהיות מנהיג.