אַגָּדָה עַל שִׁבְעַת הַמִּינִים / אֱלִיעֶזֶר טירקל

כְּשֶׁבָּרָא אֱלֹהִים, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, אֶת הָעֵצִים, בִּקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ יִבְחֲרוּ לִצְמֹחַ בָּהּ וּלְהַפְרִיחָהּ.

אָמַר הָאֶרֶז:

אֲנִי בּוֹחֵר בְּהָרֵי הַלְּבָנוֹן הַמִּתְנַשְּׂאִים בַּהוֹד, וַאֲנִי בְּקוֹמָתִי הַזְּקוּפָה, אֲפָאֵר אֶת רֹאשָׁם.

אָמַר עֵץ הַמַּנְגּוֹ:

טַע אוֹתִי בָּאָרֶץ הֹדּוּ הַחַמָּה, שָׁם יַעֲרִיצוּנִי הַתּוֹשָׁבִים, וְעַל פְּרָחַי יִכְתְּבוּ שִׁירִים.

אָמַר עֵץ הָאֵיקָלִיפְּטוּס:

טַעֲנִי בֵּין הַבִּצּוֹת, אֲיַבֵּשׁ אוֹתָן, אֲשַׁפֵּר אֶת אֵיכוּת הָאֲוִיר וְהָאֲנָשִׁים יוֹדוּ לִי.

וְכָךְ, עֵץ אַחַר עֵץ בִּקְּשׁוּ לָהֶם אֶרֶץ כְּטַעֲמָם, לְנוֹחִיּוּתָם וְלִכְבוֹדָם.

רַק קְבוּצַת עֵצִים וְשִׂיחִים קְטַנָּה, עָמְדָה בַּפִּנָּה, לֹא נִדְחֲקָה וְלֹא הַשְּׁמִיעָה תְּבִיעוֹתֶיהָ.

הָיוּ אֵלּוּ

הַזַּיִת,

הַתְּאֵנָה,

הַתָּמָר,

הָרִמּוֹן,

הַגֶּפֶן,

הַחִטָּה

וְהַשְּׂעוֹרָה.

לְאַחַר דְּמָמָה, אָזַר הַזַּיִת עֹז בְּנַפְשׁוֹ וְאָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט:

“אִם נָא מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאִם הַדָּבָר טוֹב לְפָנֶיךָ, יִנָּתֵן לָנוּ חֶבֶל אֶרֶץ קָטָן וְצָחִיחַ.

בַּקָּשָׁתֵנוּ הִיא כִּי יִנָּתֵן לָנוּ לַעֲזֹר לְעַם יִשְׂרָאֵל לְהַפְרִיחַ אֶת שִׁמְמוֹת אַרְצוֹ,

לְכַסּוֹת אֶת הַשָּׂדוֹת בְּחִטָּה וּשְׂעוֹרָה,

אֶת הֶהָרִים וְהָעֲמָקִים בְּעֵצִים יְרֻקִּים כְּדֵי שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֹאכְלוּ וְיַחֲסוֹ בְּצִלֵּנוּ וְיִשְׁכְּנוּ לְבַטֵּחַ עַל אַדְמָתָם.”

חִיֵּךְ אֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָהֶם בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה:

“יַעַן כִּי לֹא בִּקַּשְׁתֶּם לָכֶם פְּאֵר וְהָדָר, וְכָל רְצוֹנְכֶם אֵינוֹ אֶלָּא לְהָבִיא בְּרָכָה עַל עַמֵּי יִשְׂרָאֵל, לָתֵת לוֹ אוֹכֵל לָשֹׂבַע וְצֵל לַחְסוֹת בּוֹ,

אַף אֲנִי אַתֶּן לָכֶם מִבִּרְכָתִי וּפֵאַרְתֶּם אֶת הָרֵי אַרְצִי וְאֶת עֲמָקֶיהָ, וַהֲיִיתֶם לְשָׁם וְלַבְּרָכָה בְּעֵינֵי כֹּל רוֹאֵיכֶם.

הִשְׁתַּבְּחוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתִשְׁתַּבֵּחַ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּכֶם, וִישַׁבְתֶּם לְבַטֵּחַ בָּאָרֶץ עַד אַחֲרִית הַיָּמִים”