הקדמה:

הכל התחיל לפני מליוני שנים ב”מפץ הגדול” או למי שמאמינים ב”בריאת העולם” ולאחר מכן הדינוזאורים (לפני 165 מליוני שנים) והאדם הניאנדרטלי (האדם הקדמון) ולאחר מכן עוד הרבה אירועים חשובים שהובילו למספר אירועי שרשרת, אירועים שבזכותם (או בגללם) אנחנו איפה שאנחנו היום. אבל אני רוצה להתמקד בשתי מלחמות חשובות מלחמות שבהן האחת גררה לאחרת- מלחמת מאה השנים ומלחמת השושנים.

חלק ראשון- מלחמת מאה השנים

~פרק ראשון~

רקע מלחמת מאה השנים

הכל התחיל לפני מליוני שנים ב”מפץ הגדול” או למי שמאמיני ב”בריאת העולם” ולאחר מכן הדינוזאורים (לפני 165 מליוני שנים) והאדם הניאנדרטלי (האדם הקדמון) ולאחר מכן עוד הרבה אירועים חשובים שהובילו למספר אירועי שרשרת, אירועים שבזכותם (או בגללם) אנחנו איפה שאנחנו היום. אבל אני רוצה להתמקד בשתי מלחמות חשובות מלחמות שבהן האחת גררה לאחרת- מלחמת מאה השנים ומלחמת השושנים.

מלחמת מאה השנים חלה בין השנים 1337 עד לשנת 1453.

המלחמה נמשכה 116 שנים והתרחשה כולה באדמות צרפת ונראתה כמו מלחמת אזרחים צרפתית.

בזמן המלחמה שלטו בצרפת ובאנגליה חמישה מלכים.

המלחמה התחילה בעקבות סכסוך בין אנגליה לצרפת או ליתר דיוק בין אדוארד השלישי לפיליפ ולואה על המלוכה הצרפתית(פירוט בעמוד).

הסכסוך (המלחמה) מתחלקת לכמה מערכות שונות שביניהן יש לוחמה בעוצמה נמוכה או הפסקות אש שלפעמים היו ארוכות מאוד ולפעמים קצרות.

הצדדים הלוחמים:

בית ולואה (הצרפתי):

 (דגל הבית)
כתר קסטיליה
סקוטלנד
ג’נובה
מיורקה
בוהמיה
כתר אראגון
 דוכסות ברטאן (שארל מבלויס)

בית פלנטג’נט (האנגלי):

 (דגל הבית)
דוכסות בורגונדיה
דוכסות אקויטניה
דוכסות ברטאן (ז’אן ממונפורט)
 פורטוגל
נווארה
רוזנות פלנדריה
לוקסמבורג
  האימפריה הרומית הקדושה

מהלך המלחמה:

הצהוב מייצג את צרפת והאפור והשחור את אנגליה.

לחצו עלי

~פרק שני~

דמויות מרכזיות

אדוארד השלישי(מהצד האנגלי במלחמה):

אדוארד נולד ב12 בנובמבר 1312 והוא מלך באנגליה משנת 1327 עד מותו בשנת 1377. תקופתו כמלך אנגליה (כ50 שנה) נחשבה לתקופה ארוכה מאוד באותם ימים.

המשימה הראשונה שלו בתור מלך צעיר בן 15 שיכום הממלכה לאחר שילטונו הכושל של אביו (אדוארד השני).

לאחר מכן רצה להפוך את צבא אנגליה לצבא החזק והיעיל באירופה. לאחר שניצח את ממלכת סקוטלנד הכריז על עצמו בתור יורש הכתר של צרפת, מקרה שהוביל לסכסוך שגרם למלחמת מאה השנים.

ב8 באפריל 1364 מת המלך ז’אן השני בעודו בשבי האנגלי, לאחר שכשל בניסיונו לגייס את דמי הכופר שלו. יורשו, שארל החמישי (שהתחרה על טענת הכתר עם אדוארד השני), היה אדם נמרץ, וב-1369 פרצה המלחמה מחדש. בנו השלישי של אדוארד, ג’ון מגונט, אשר מונה על המערכה הצבאית, כשל במלחמה, וב-1375 נחתם הסכם, בו למעשה צומצמו אחזקותיהם האדירות של האנגלים בצרפת לשלוש ערי חוף בודדות.

הכישלון הצבאי מעבר לגבול ועלותה הכספית הגבוהה של המלחמה גרמו פעם נוספת לתסיסה, ששיאה הגיע במושב הפרלמנט ב-1376. במקום זאת, בחר בית הנבחרים לנצל את ההזדמנות כדי להתייחס לתלונות שהועלו. ביקורת ספציפית כוונה אל עבר אחדים מיועציו הקרובים של המלך, והללו נושלו מתפקידיהם.

עם זאת, יריבם הגדול ביותר של ההמונים היה בנו השלישי של אדוארד, ג’ון מגונט, שהחזיק במושכות השלטון במהלך מחלתם של אביו ואחיו הבכור. אמנם הפרלמנט הצליח לאלץ את ג’ון להיכנע לדרישותיהם, אך עד מושב הפרלמנט הבא ב-1377 בוטלו רוב הישגיו של הפרלמנט.

לאדוארד עצמו לא הייתה כבר בשלב הנוכחי השפעה אמתית על מהלך העניינים, והחל מ-1375 ואילך תפקידו בממשלה היה מוגבל. קרוב ל29 בספטמבר 1376 נפל למשכב בעקבות פצע מוגלתי. לאחר תקופת התאוששות קצרה בפברואר מת המלך משבץ ב-21 ביוני 1377. בנו, הנסיך השחור, נפטר שנה קודם לכן, ואת הכתר ירש נכדו בן העשר של המלך, ריצ’רד השני.

תמונתו של אדוארד השלישי

פיליפ השישי (פיליפ ולואה) (מהצד הצרפתי במלחמה):

פיליפ השיש המכונה ה”מזליסט” נולד ב22 באוגוסט 1293 הוא היה שמלך הראשון משושלת ולואה, הוא מלך בצרפת משנת 1328 עד מותו בשנת 1350 (מלך 22 שנה כמעט מחצית מהשנים שבהן מלך אדוארד).

 בשנת 1328 מת מלך צרפת שארל הרביעי. היות שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשתו, פיליפ מולואה שהיה בן דודו, הוכתר למלך צרפת בקתדרלה של ריימס ב29 במאי 1328. אדוארד השלישי מלך אנגליה (1312-‏1377), שהיה בן אחותו של המלך שארל הרביעי, תבע לעצמו את כתר ממלכת צרפת, דבר שהיה אחת הסיבות למלחמת מאה השנים בין ממלכת אנגליה לבין צרפת.

ביולי1313 פיליפ נשא לאישה את ז’אן מבורגונדיה (1293-‏1349), בתו של רובר השני דוכס בורגודניה, שילדה לו שמונה ילדים. ב11 בינואר 1350, אחרי מותה של ז’אן, נשא פיליפ השישי לאישה את בלאנש מאברה, נסיכת ממלכת נווארה, שילדה לו בת לאחר מותו.

ביולי 1333 דיוויד השני, מלך סקוטלנד, שהיה בן תשע שנים בלבד, נשלח לצרפת כדי להגן עליו מפני האנגלים. ב14 במאי 1334 הוא הגיע עם אשתו שהייתה בת שלוש עשרה שנה אל עיר הנמל בולמון סור מר והתקבל על ידי פיליפ השישי, מלך צרפת שהעניק לו כמקום מגוריו את טירת גייאר בנורמנדיה. אניות צרפתיות שהגיעו לחופי סקוטלנד הגישו עזרה לאצילים הסקוטים במלחמתם נגד אנגליה. אדוארד השלישי, מלך אנגליה סירב לקבל את פיליפ השישי כמתווך בין סקוטלנד לבין אנגליה, ופיליפ השישי התכונן לפלוש לאנגליה ושכר אניות באיטליה לשם כך.

באותה התקופה, צרפת נחשבה לחזקה יותר מבחינה צבאית מאשר אנגליה. צבא האבירים הצרפתי שנחשב לטוב באירופה ניצח את הפלמים בקרב קאסל(23 באוגוסט 1328). אוכלוסיית צרפת מנתה כ-14 מיליון תושבים ואילו זו של אנגליה, כשני מיליון בלבד. אולם, אנגליה שלטה בחבלי גסקוניה ופואטו שאוכלוסייתם מנתה כארבעה מיליון תושבים. צבאו של אדוארד השלישי מנה כ-8,000 איש ואילו זה של פיליפ השישי הגיע ל 40,0000 איש. אדוארד השלישי ניסה לארגן קואליציה נגד צרפת שכללה את דוכס ברבנט ואת רוזני אינו וגלדרלנד ושילם להם במזומנים תמורת הבטחתם לבוא לעזרתו. הקואליציה נגד צרפת נעזרה בקשרי משפחה. בתו של וילם הראשון, רוזן אינו, פיליפה מאינו הייתה אשתו של אדוארד השלישי, ובתו מרגארטה נישאה ללודויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

תמונתו של פיליפ השישי

~פרק שלישי~

מערכות חשובות וחלקים מהמלחמה

חלוקת המלחמה לארבעה חלקים:

*הפלישה לצרפת והצלחותיו של אדוארד השלישי בין שנת 1337 עד 1360

*הצלחות הצרפתית והדיפת הבריטים מ 1360 עד 1413

*הפלישה שנייה של אנגליה והצלחתם תחת השלטון של הנרי החמישי 1413 עד 1429

*איחוד צרפת תחת מלכי ולואה, גירוש האנגלים מאדמות צרפת בהנהגתה של ז’אן דארק והבאים אחריה משנת 1430 עד 1453

החלק הראשון של המלחמה- הצלחותיו של אדוארד השלישי:

ההתחלה של האנגלים במלחמה הייתה התחלה חלשה עם כמה הפסדים.

המלחמה עצמה התחילה ביתרון מספרי של הצרפתים על האנגלים שכלל 14 מיליון איש לעומת 2 מיליון בלבד, אך עם זאת גם הצבא הצרפתי היה טוב וחזק יותר מאנגלי וכך גם הצי הימי של צרפת ששלט באזור הלחימה הימי ואפשר לצרפתים אפשרות כניסה לעיירות החוף האנגליות.

בהתחלה ניסה אדוארד ליצור קשרים ולכרות בריתות עם מדינות קרובות אך במהרה התחיל להיגמר לאנגליה הכסף עקב צורך התשלומים לבנות הברית והחזקת צבא גדול.

היהודים שהיו מכניסים כסף ממיסים גורשו מאנגליה עוד בימי סבו של אדוארד השלישי (אדוארד הראשון).

בשנת 1340 קרב סלויס הזדמן לאדוארד וצבאו להשמיד את הצי הצרפתי.

הניצחון נתן לאנגליה את האפשרות להגיע לצרפת ביותר קלות אך לא מנע מהצרפתים לחזור ולבזוז את ערי החוף האנגליות.

לאחר הקרב הצדדים היו בהפוגה עקב חוסר כסף של שני הצדדים, אך המלחמה בכל זאת נמשכה בקרבות קטנים לא מסוג אלו שיכריעו ויהפכו מדינה כלשהי למובילה בלחימה.

ביולי 1346 הצליח אדוארד לגייס משאבים מחדש ולהשיג צבא גדול אף יותר ממקודם.

אדוארד וצבאו יצאו לכיוון פריז ושדדו כל כפר הנקרה בדרכם מבלי לקחת את הטריטוריה בה עבר.

כאשר הצבא הצרפתי הגדול משלו בהרבה התייצב מולו הוא היה תקוע בין נהר הסום, הצבא הצרפתי והים, מקרה שהיה נראה כמו הימור לא יוצלח של האנגלים.

ב26 באוגוסט 1346 הסתער הצבא של פיליפ הצרפתי על אדוארד וחייליו והתחיל קרב קרסי שנגמר בתבוסה נוראית של הצרפתים ואף כונה בתור אחד האסונות הצבאיים הגדולים ביותר שידעה צרפת. הקרב כלל אבידות קשות מהצד הצרפתית ובעצם כמעט כולו הושמד.

אדוארד המשיך במסעו לכיוון צפון, הוא הטיל מצור על עיר הנמל קאלה וב1347 כבש אותה. ניצחון האנגלים על הסקוטי בקרב נלוויס קרוס הביל להסרת האיום שתהיה אפשרות שהסקוטים יפלשו לאנגליה ויעזרו לצרפתים. פיליפ המותש מהפסדים נאלץ לחתום על הסכם שביתת נשק.

בשנת 1348 החל התפשטות המוות השחור באירופה והגיע גם לאנגליה וצרפת האוכלוסיה הצטמצמה במהירות ולא היה מספיק כוח אדם וכסף למערכה נוספת בין המדינות, אז הצדדים נאלצו לא להלחם. ב1350 פיליפ השישי נפטר ובמקומו עלה לשלטון בנו ז’אן השני, המכונה “ז’אן הטוב”.

 כשחלפה המגיפה היה לאנגליה מספיק כסף וכוח אדם לפלוש לצרפת בשנית, הפעם את הפלישה הובילבנו של אדוארד השלישי- אדוארד הנסיך השחור.

הפלישה לצרפת היתה דרך חבל גסקוניה בשנת 1356. עשר שנים עברו מקרב קרסי שנחל בתבוסה של הצרפתים, משום כך העדיפו הצרפתים להוביל התקפה בסגנון שונה ולא בתור הסתערות פרשים אלא הפעם בחרו הצרפתים להלחם בעזרת מסה עצומה של חיילים רגליים.

 למרות הכוונה בשנת 1356 נכשלו הצרפתים בקרב פואטייה ונחלו תבוסה.