
כל דבר בעולם – מה שקיים ומה שקורה – הנו מבחן שנועד להעניק לך”
“את חופש הבחירה בחר בתבונה
(ר’ נחמן מברסלב)
הבחירה ומחירה
הקדמה
במהלך חיינו אנו בוחרים בכל רגע. לעתים ברור לנו שאנו עומדים בצומת וצריכים לבחור אך למעשה החיים שלנו הם רצף של בחירות מקטן ועד גדול. יש הבוחרים בחופזה, באמפולסיביות, ויש שמשתהים ולעתים יותר מדי. כל אחד מאיתנו יכול ללמוד לזהות את הסגנון הבחירה שלו ולבחון אותו לאור המציאות: מתי הוא משרת אותנו ומתי לא.
האם אנו נוטים לבחור לאחר תהליך חשיבה? האם אנו מקשיבים ל”תחושות בטן”? האם אנו בוחרים מהלב או אולי מחכים שמישהו יחליט עבורנו? …
על הבחירות בחיינו יש לנו אחריות. אחריות מכילה את האחר. יש לבחירה שלנו- גם אם היא נוגעת לחיינו האישיים – השפעה ברמה כזו או אחרת על האחר. תמיד.
(מתוך דברי מיכל קהת – ציטרון בחירות קטנות – גדולות)
בראשית פרק ג’ מתייחס לבחירה העצמאית הראשונה של הזוג הראשון בגן עדן ולמחירה ברמה האישית וברמת האנושות לדורותיה. היחידה מזמנת אותנו ללמוד על הבחירות שלנו ועל המחיר.

משימה 1
הכרות ראשונית עם הפרק
- קרא בראשית פרק ב’ פסוקים 16-17. מהו הצו האלוהי בפסוקים הללו?
- האם האדם והאישה בחרו לקיים את הצו האלוהי בבראשית פרק ג’? בסס תשובתך.
- יש המוצאים בהתנהגות האדם והאישה שלושה עניינים :
- כניעה לפיתוי
- שאיפה להדמות לאל
- התחמקות מאחריות.
הבא ביסוס מהכתוב לכל אחד מהעניינים הבאים במעשיהם.
- בתגובה לבחירה האנושית האל מעניש את האדם והאישה.
ציין מהם העונשים שניתנו בהתבסס על בראשית ג’ 16-19 ופסוקים 23-24

משימה 2
על הבחירה האנושית
קרא את דבריה של ד”ר גילי זיוון וענה על השאלות הבאות:
| “שנים רבות אני מהרהרת ביני לבין עצמי בחטא אדם וחוה בגן-עדן. עם השנים החולפות הסיפור נעשה לי חידתי ומה שהיה מובן נעשה קשה… והלוא ברגע בו אמר האל לברואיו: “מכל עץ הגן אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו!” כבר נטמן גרעין הסירוב לציית. מדוע אם כך הציב אלוהים בגן את “עץ הדעת טוב ורע” אם הוא לא רצה שיאכלו ממנו? ועוד יש לשאול, מדוע “עץ הדעת טוב ורע” אסור למאכל? אנו מתחנכים ומחנכים לכך שידיעת הטוב והרע היא מהות “צלם אלוהים” שבאדם. האם ברא האל יצור אנושי שאינו יכול לבחור בין טוב לרע ורצה שיישאר כזה?
הרהורים אלו ונוספים מביאים אותי לידי קריאה אחרת של הסיפור. אני קוראת אותו כסיפור ההתבגרות של המין האנושי המקביל לסיפור התבגרותו של היחיד. כל הורה מתחיל יודע כי השלב שבו אומר הילד ‘לא’ להוריו, הוא שלב הכרחי בהתפתחותו. שלב בו לומד הילד שהוא ישות בפני עצמה ולא חלק מאמו, מהוריו. אכן השלב זה יכול להיות מעצבן עבור ההורים, אבל הוא שלב חשוב מאד להתפתחות תקינה של אדם עצמאי ואי אפשר לדלג עליו. הילד לומד על ידי סירובו את גבולות ה’אני’ ומייחד עצמו בבחירותיו ובמאווייו. האופציה העומדת בפני כל אדם לציית או להפר חוק היא זו שהופכת אותו לייצור בוחר, וזהו “מותר האדם”. לפיכך, אם יש פגם בהתנהגותה של חוה הרי הוא מצוי בעיקר בבריחתה מהאחריות, בהטלת האשמה על הנחש. לקיחת הפרי מן העץ האסור אינה שלילית, כי היא זו שהפכה את חוה ואישהּ – ל”יודעי טוב ורע”. כלומר הם מממשים את הפוטנציאל האנושי הטמון בהם של יכולת הכרעה. הם נעשים לאנושיים בהכרעתם, נעשים סובייקטים בעלי רצון ואוטונומיה ולא רק אובייקטים שנבראו על ידי האל.“ (ד”ר גילי זיוון , מתוך 929)
|
סיפור אטיולוגי
מהו חטאה של האישה לפי בראשית ג’ 6 ובמה הוא שונה מחטאה לפי ד”ר גילי זיוון ?
לשיטת ד”ר גילי זיוון, הצבת “עץ הדעת טוב ורע” נועדה להתפתחות האדם לייצור אנושי, כיצד הצבתו של עץ הדעת תורמת להתפתחות זו?
משימה 3
על מחירה של הבחירה
העונשים שניתנו לאדם ולאישה מסבירים תופעות בחיי היום יום שלנו. סיפור שכזה מכונה
“סיפור אטיולוגי”. סיפור המעניק סיבה או הסבר לתופעות אלו.
יחזקאל קויפמן[1] בספרו תולדות האמונה הישראלית, מציג את המשמעות האטיולוגית המרכזית של סיפור גן עדן.
לפי קויפמן סיפור גן העדן בא להסביר את מקור הרע בעולם. זוהי שאלה שאינה מציקה למחשבה האלילית, מפני שלפי התפיסה האלילית הרע הוא חלק בלתי נפרד אפילו מהעולם האלוהי:יש אלים טובים, ויש שדים רעים. לא כן במחשבה המונותיאיסטית; האמונה המונותיאיסטית מכירה את אלוהים כאלוהי הטוב, ומאמינה שהעולם נברא בטוב “וירא אלוהים כי טוב” זו ההכרזה החוזרת בבראשית פרק א’. אם כזה הוא האלוהים וכזה הוא העולם, כיצד הופיע הרע בעולמנו? על שאלה זו באה פרשת גן עדן לענות.
- מהו ייחודה של האמונה המונותאיסטית בהשוואה לאמונה האלילית לפי קויפמן ?
- סיפור גן העדן הוא סיפור אטיולוגי.
- מהי התופעה המרכזית שסיפור זה בא להסביר ,לשיטת קויפמן?
- מדוע הסבר זה נחוץ באמונה המונותאיסטית?
- בעקבות האכילה מפרי עץ הדעת הופרה ההרמוניה של העולם שנברא ב”טוב” והשלכות הפרת ההרמוניה באות לידי ביטוי בחיינו בעניינים הבאים:
הניכור בין בני זוג, הניכור מהגוף, הניכור מן האדמה, והניכור בין האדם לבעלי החיים. הבא הוכחה מבראשית ג פסוקים 24-15 לכל אחד מהעניינים.
[1] יחזקאל קויפמן (1963-1889) – חוקר מקרא והוגה דעות. היה פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. בספרו הגדול, “תולדות האמונה הישראלית”, שממנו לקוחים קטעי המאמר, הוא חוקר את התפתחות אמונת-ישראל מראשיתה ועד סוף ימי הבית השני.
משימה 4 (סיכום)
הבחירה ומחירה – איפה זה פוגש אותי?
-
תאר אירוע בחייך שבו בחירתך השפיעה על עיצובך כאדם בוגר. תאר את האירוע ואת השפעתו על עיצובך .
-
מהו המחיר ששילמת על בחירה זו?
-
במבט לאחור, האם המחיר היה שווה ?האם עדיין היית בוחר כך?
Published: Jun 1, 2017
Latest Revision: Jun 1, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-329554
Copyright © 2017