המסע לבירה- טיול שנתי בירושלים

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 865,720 תושבים, נכון לשנת .2015 

.בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא ובית ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה

.ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון לים המלח, ברום של 570 עד 857 מטר מעל פני הים

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם הסוני, והיוותה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם ומושא געגועיו בזמן שהייתו בגלות

משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים, הייתה העיר מוקד למלחמות וסכסוכים הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19 התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר במאה ה-21 מהוות את רובה המוחלט של העיר. במרכזה של ירושלים השלמה עומד הר הבית, שמפריד בין מערב ירושלים למזרח ירושלים

.בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק”ו של האומות המאוחדות, והיא נמצאת ברשימת האתרים בסיכון

ביום הראשון של הטיול נגיע אל מצפה הראל.

אורך המסלול- 4 ק”מ

סימון אדום

מסלול יפה בדרגת קושי קלה בתוך נוף הררי המתחיל מתצפית יפיפיה של מצפה הראל בעיקר לעבר דרך בורמה והמשכו בין עצי חורש, ביערות נטועים ומטעים עד נוה שלום וסיומו באתר לטרון – במנזר הצלבני.

ביום השני של הטיול נגיע למסלול אתגרי ומלא במים- נחל פרת- ואדי קלט.

נַחַל פְּרָת (ידוע גם בשמו בערבית: وادي القلط, תעתיק: ואדי קֶלְט, בתרגום “נקרת מעיין בסלע”), הוא נחל היורד מאזור נווה יעקב בירושלים, ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו.

אורכו של הנחל כ-30 ק”מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-130 קמ”ר.

הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, ואת חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים. תופעה ייחודית לנחל, שאינה מצויה בנחלי מדבר יהודה, היא הקטע התחתון של הנחל, העובר בכיוון של ציר סינקלינרי. בעבר היה הנחל הגבול בין מדבר יהודה למדבר בנימין.

לאורך הנחל מספר מעיינות, שני מנזרים פעילים ושרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות. רוב הנחל נמצא בתוך שטח המוכרז כשמורת טבע – שמורת הטבע נחל פרת. פקחים של רשות הטבע והגנים שוהים באופן קבוע בשני מקומות בשמורה – עין מבוע ועין פרת.

ביום השלישי של הטיול ניסע לירושלים ונטייל בעיר דוד.

עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, והיא המשיכה להיות מיושבת עד לאמצע ימי הביניים. בשלהי התקופה העות’מאנית חודש היישוב במקום, וכיום האתר הוא חלק משכונת ואדי חילווה שבסילואן, או שכונת “עיר דוד”, כפי שהיא מכונה בעברית החל משנות ה-90 של המאה ה-20.

סביבתה של עיר דוד

עיר דוד ממוקמת על גבעת העופל, הגבעה הדרום-מזרחית של אגן העיר העתיקה. פסגתה של הגבעה מצויה בגובה 743 מטר מעל פני הים. הגבעה נמצאת כיום מדרום ומחוץ לחומות העיר העתיקה, בלב השכונה הערבית (לשעבר כפר) סילואן (כפר השילוח), מצפון לגיא בן הינום וממערב לנחל קדרון.

הבחירה להקמת יישוב, לא כל שכן עיר, בגבעה זו, הנמוכה משמעותית מההרים הסובבים אותה (הר הצופים, הר הזיתים ורכס ארמון הנציב) עשויה להראות תמוהה, אולם בעיר דוד מתקיימים במידה רבה כל התנאים ההכרחיים לקיומו של יישוב בתקופות הקדומות.

הגנה:

ראשיתה של ירושלים הקדומה שכנה על שיפוליה הדרומיים של גבעת העופל. מצד מזרח תוחם את עיר דוד נחל קדרון וממערב הגיא המרכזי (אפיקיהם של שני הנחלים היו נמוכים משמעותית בתקופת ייסוד העיר לעומת האפיק כיום), המתחברים בקצה הדרומי של הגבעה בגיא בן הינום. הגבול הצפוני היה פחות או יותר במקום בו עובר היום “כביש העופל” שמחוץ לחומה הדרומית, אם כי מאוחר יותר התרחבה העיר וכללה את הר הבית, ומאוחר יותר התרחבה אף לגבעה המערבית.

מיקום של עיר בתחתית קעורה סגורה אינו מצוי בשום מקום אחר בארץ. ערים היו ממוקמות בדרך כלל על תל בולט מעל לסביבה מישורית, או על שלוחה של הר היורדת אל תוך בקעה. אין שום דוגמה נוספת של עיר שהרים מקיפים אותה מכל הצדדים. עם זאת, למרות שלעין מודרנית נראה כי העיר נשלטת מכל הצדדים, הרי שבהתחשב בטווחי כלי הנשק שהיו מקובלים בתקופת יסודה של העיר, תלילותם הרבה של מדרונות עיר דוד הפכה את הגבעה למוגנת בצורה טובה, למעט הצד הצפוני.

מקורות מים:

לרגלי המדרון המזרחי של הגבעה המזרחית, בערוץ הנחל, נובע המעיין היחיד שסיפק מים לירושלים בימי קדם. שמו של המעיין לא השתמר מימי קדם. במחצית המאה התשע עשרה הוא היה מוכר בשמו הערבי עין אום א-דרג’. מקובל על רוב החוקרים לזהות אותו עם מימי גיחון העליון הנזכר במקרא (דברי הימים ב’ לב 30). במרחק כ- 500 מ’ מהקצה הדרומי של עיר דוד, במורד נחל קדרון, מצויה באר עמוקה ששמה בערבית ‘ביר איוב’. מקובל לזהותה עם עין רוגל הנזכרת במקרא בתיאור קו הגבול בין שבט יהודה ושבט בנימין (ספר יהושע טו 77; יח 16). במקרא מוזכרים מעיינות נוספים בסביבות ירושלים והם ‘עין שמש’ (יהושע טו 7; יח 17) ו’עין התנין’ (נחמיה ב 13), אך לא ברור לאילו מעיינות הכוונה.

דרכים:

ירושלים שכנה במרחק גדול מן הדרכים הבינלאומיות הראשיות של ארץ ישראל – “דרך הים” שלאורך חוף הים התיכון, ו”דרך המלך” העוברת בעבר הירדן המזרחית – דרכים שעברו מצפון לדרום וקישרו את מצרים עם סוריה ומסופוטמיה. בציר האורך של הארץ, באזור ירושלים, קיימת רק אפשרות אחת למסלול של דרך מדרום לצפון, והיא דרך גב ההר, לאורך קו פרשת המים הארצי המפריד בין הנחלים היורדים לים התיכון לבין אלה היורדים לים המלח ובקעת הירדן. כל הערים הראשיות של יהודה, כגון שכם, מצפה, בית לחם וחברון נמצאות לאורכה של דרך זאת, מלבד ירושלים הקדומה, הנמצאת במרחק מה מזרחה ממנה.

חקלאות:

הקרקע החקלאית, אשר בתחילת דרכה של העיר הייתה עיקר הפוטנציאל הכלכלי שלה, מוגבלת בשטחה. בלייתם של סלעי הגיר הקשים יוצרת אדמת טרה רוסה המאפיינת את הרי יהודה ואופיינית לנופים של בליה קרסטית. קרקע זו נוצרה על המדרונות ועל פסגות ההרים, וחלק ניכר ממנה נסחף, מותיר את המדרונות קירחים וסלעיים אך יוצר קרקע פורייה זמינה לחקלאות בעמקי הנחלים.

ביום האחרון של הטיול נגיע אל העיר העתיקה- הרובע היהודי והכותל המערבי.

הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני. שמו היה מקובל מאז המאה ה-19. ברובע גרים כ-4,200 תושבים, רובם יהודים דתיים, והוא כולל בתי מגורים, מבני דת יהודיים, אתרי ארכאולוגיה ותיירות, חנויות מזכרות ויודאיקה ומסעדות.

מקווים שתהנו!!

צוות החינוך של שכבת יא!