פרויקט בגאוגרפיה

פתיחה

שלום. השמות שלנו הם ירדן ושרה. אנחנו מכיתה ה’3. המורה שלנו לגאוגרפיה, אורטל, נתנה לנו משימה: ליצור ספר. היא נתנה לנו הוראות לספר. בספר צריכים להיות הנושאים הבאים:

פתיחה, סיפור הגירה מאת התלמידים, לאיזו מדינה להגר? למה להגר אליה? מי מהגר אליה? תהליך עבודה, מסקנה ופסקה מידעית, שאותה יצרנו במהלך השיעורים האחרונים. ובכן, הנה הוא! הספר שלנו מוכן, ובתוכו, תוכלו למצוא כל מה שאורטל ביקשה בתוך הספר.

קריאה מהנה!

לאיפה להגר ולאן?

אנו מהגרות מסוריה לצרפת בגלל:

1.  פיתוח- רמת הפיתוח בסוריה נמוכה מאוד לעומת צרפת. לדוגמא-תוחלת החיים בסוריה היא בממוצע 55 שנים, ולעומת זאת, בצרפת תוחלת החיים היא 80+.
2.  בטחון- בסוריה מתקיימת מלחמת אזרחים בשנים אלה, ולכן מסוכן לחיות שם. הסיבה לכך היא שהשלטון שם הינו רפובליקה נשיאותית ובראשה עומד רודן אכזר, לעומת צרפת, שהמשטר בה הינו דמוקרטיה נשיאותית.
3. איכות חיים- בסוריה השטח הוא 185,180 קמ”ר, ולעומת זאת, השטח בצרפת הוא 643,801 קמ”ר.

פסקה מדעית-בוסניה

בוסניה היא מדינה ביבשת אירופה. מצפון לבוסניה נמצאת קרואטיה, ממזרח אליה נמצאת סרביה, ומדרום מזרח לאלבניה. בשנת 2016 הציעה בקשת הצטרפות לאיחוד האירופי.

רמת פיתוחה של בוסניה היא 66 מתוך כל מדינות העולם. הכלכלה שלה יחסית נמוכה, ובנויה בעיקר מחקלאות ותעשייה זעירה, למשל: תירס, תפוחי אדמה, כרוב, חיטה, עגבניות, בצל ועוד. בנוסף, ממוצע הדגים בשנה הוא 2,500 טון, שזה יחסית הרבה.  עיר הבירה של בוסניה היא סרייבו. שפתה הרשמית של בוסניה היא סרבו- קרואטית. בבוסניה נמצאים כ-3,861,912 איש ליולי 2016. מקור השם בוסניה הוא על שם הנהר בוסניה ששמו גזור מהשורש ‘בוס’ שמשמעותו בשפות הודו-אירופיות רבות היא “מים זורמים”. הדת השולטת בבוסניה היא נצרות, והמשטר הוא “רפובליקה פדרלית”.

בנוסף, בוסניה היא מדינה ענייה בגלל מגזר החקלאות שנמצא בידיי פרטיות, החוות הינה קטנות ובלתי יעילות, והמדינה הינה יבואנית של מזון. התעשייה סובלת מאיוש יתר מאז התקופה הקומוניסטית, וכיום היא בלתי יעילה.    

לסיכום, ישנם המון נופים בטבע ולפי דעתנו בוסניה מעניינת וכדאי לכם להגר אליה! נהנינו לחקור עליה, וזה הוסיף לנו דברים שלא ידענו קודם לכן.

סיפור ההגירה

אני לנה, ואני בת 12. רציתי לספר לכם את הסיפור שלי. כיום אני גרה בצרפת, אך זה לא תמיד היה כך. היגרתי מסוריה לצרפת מסיבות שונות ורבות, כמו:

בסוריה רמת הפיתוח כולל רמת החיים נמוכה מאוד יחסית לצרפת. בנוסף, בסוריה מתקיימת מלחמת אזרחים בשנים אלה, ולכן מסוכן לחיות שם. הסיבה העיקרית לכך היא רודן אכזר לעומת צרפת, שהמשטר בה הינו דמוקרטיה נשיאותית.

בסוריה מיי, האמא המאמצת שלי, היתה משיגה בקושי מזון לשתינו ונאלצה לעבוד בעבודות קשות כדי לפרנס. הלימודים היו נפסקים לעתים קרובות בגלל הפצצות והילדים היו הרבה פעמים בפחד שאמא או אבא או אחד האחים שלהם ייפצע. יום אחד שכנה שלי, בת גילי, התפרצה לביתינו בבכי שאבא שלה נפצע קשה בהפצצה והוא פונה לבית חולים בדחיפות. דאגתי לאביה מאד. מיי היתה מחוברת לאמה וגם היא דאגה מאד. עד היום אני חושבת עליהם, ולא יודעת מה עלה בגורלו.

הסיפור שלי מתחיל בגיל 8 וחצי, חאלב, סוריה. אני זוכרת זאת במעורפל… באותו ערב כבר הייתי לבושה בכותונת הלילה שלי, שעליה מצוירים נמרים סגולים ולבנים שישנים. כבר הייתי בתוך מיטתי הרכה, מתכרבלת בשמיכת המשי המיוחדת שלי, שמלווה אותי מאז שמיי לקחה אותי מבית היתומים. עצמתי את עיניי ונרדמתי. כשהתעוררתי, מצאתי את עצמי במקום לא מוכר, מתחת לראשי כרית ועליי את שמיכת המשי שלי, ותיק גדול בידי. בתור התחלה, ניסיתי לפתוח את התיק, כדי לראות מה נמצא בו.

בתוך התיק היו: סוודר, מכנסיים, חולצה, גרביים ומעיל. מתחת לכל הבגדים הייתה מוחבאת כיכר לחם שעליה היה פתק. על הפתק היה כתוב: “לשמור בסוד! לא לגלות לאף אחד. אל תהיי נדיבה כמו תמיד! תהיי חזקה! בהצלחה מותק!”. ידעתי שזה היה כתב היד של מיי. ניסיתי לקום כדי לחפש אותה, אך הייתי חלשה מידי. ניסיתי וניסיתי, הרבה מאוד פעמים, וכשסוף סוף הצלחתי, שמעתי ירייה והתעלפתי. כשהתעוררתי שמעתי אנשים מתלחששים על מצבי. כשפקחתי את עיניי ראיתי רופאים. היה רק דבר אחד שהדאיג אותי: מיי לא הייתה שם!

התגלגלתי מהמיטה (הרי לא יכולתי לקום) והתחמקתי מהרופאים המודאגים. כאשר יצאתי החוצה, הבנתי שאני בעצם על אנייה! חיפשתי את מיי, אך לא מצאתי אותה. ראיתי שאני רחוקה מאוד מסוריה. כל כך רחוקה, שכבר לא אפשר היה לראותה. צעקתי מאחוריי: “מיי! מיי!”, אך אין עונה. התיישבתי ליד מזוודה גדולה וחיבקתי חזק- חזק את השמיכה שלי. הסתכלתי קדימה וראיתי שאני קרובה לאי חדש. לא ידעתי זאת, אך זו הייתה צרפת.

כשהגענו לחוף, לצרפת, הייתי אבודה. ישבתי מחוץ לנמל ובכיתי. הבנתי שכנראה מיי שלחה אותי בסתר כדי שאנצל מהסביבה המסוכנת והקשה בסוריה.

התחיל לרדת גשם, ולכן נאלצתי להיכנס פנימה, אל תוך הנמל. בבניין, הופתעתי לגלות להקת זמרים שרה שירים שמחים באנגלית. למזלי מיי לימדה אותי אנגלית לפני פרוץ המלחמה, ולכן הבנתי כל דבר שאמרה הלהקה. תרמתי להם את מטבע חמישה הסנט שהיה בכיסי במקרה. צפיתי בכל השירים שלהם ונשארתי בנמל עד הערב. נהנתי לצפות בנערה יפה מאוד, אשר הייתה חלק בלהקה. היא שרה וניגנה על גיטרה. בלילה הנמל נסגר והלהקה הייתה צריכה לחזור לביתה. הייתי ברך לצאת מהבניין, כאשר שמעתי אותם מדברים באנגלית על ההופעה. הם טענו שההופעה היית מצוינת. הייתי חייבת למצוא את עצמי בכל הטירוף הזה, ולכן הצטרפתי לשיחה ועודדתי אותם שהם צודקים. הנערה היפה שאהבתי הציגה לי את עצמה, ופתאום התחילה להיות רצינית ואמרה לי שאני מוכרת לה מאוד…

הצגתי את עצמי. היא התחילה לחקור אותי בשאלות ועניתי לה תשובות נכונות.

התקרבנו, ובאותו ערב היא לקחה אותי לאימוץ בביתה. לאחר ימים אחדים גילינו שאנחנו בנות דודות! לכן הייתי מוכרת לה. עברתי לגור איתה בקביעות וללמוד בבית הספר השכונתי. בהתחלה היה קשה ללמוד את השפה החדשה, אבל שמעתי קצת צרפתית בילדותי ולאט לאט התחלתי להשתלב בחברה ולהבין את דברי המורה. למדתי משחקים חדשים כמו קפיצה בחבל וקלאס, ואני נפגשת עם חברות מדי יום. למדתי להנות מפרוסת לחם עם חמאה וביצה רכה מדי ערב, דברים שהיו בבחינת מותרות בסוריה בתקופת המלחמה.

מיי נשארה בסוריה למשך מספר שנים, ובשנה שעברה הגיעה גם היא לצרפת! אני לא יכולה לתאר לכם את השמחה וההתרגשות לראות אותה שוב ולחבק אותה.

כיום גם היא גרה בדירתנו המשותפת, מצאה עבודה מוצלחת ואני והיא הולכות לישון מדי ערב בחיבוק.

הסוף!

תהליך העבודה

בתחילת הפרויקט היינו שלישיה, אך התפצלנו מכיוון שרבנו. לאחר ההתפצלות, התקשנו להבין את המטלות שלנו ולכן התקדמנו באופן איטי ביחס לכיתתנו. בנוסף, קשה היה לנו להתרכז בעבודה כאשר נפגשנו בביתה של שרה. השתדלנו לצמצם פערים, ולבסוף הצלחנו. נהנו הכי הרבה מכתיבת הסיפור, מכיוון שאנחנו יצירתיות ואוהבות לכתוב ספרים. התקשינו הכי הרבה בהעלאת המידע לספר, אך למדנו להיכנס לספר בכוחות עצמנו. למדנו על עצמנו שאנחנו חכמות, אך מדי פעם שכחניות, ואף לא אחראיות. בסך הכל הפרויקט היה מעניין ונהנינו בו מאוד.

מסקנה

מה שהסקנו במהלך עבודתינו על הטבלה הוא:

בוסניה היא מדינה לא מפותחת וקטנה ביחס למדינות אחרות בים התיכון. בנוסף, הסקנו עליה שהיא בעלת נופים מרשימים. לא מצאנו חלק מהמידע, מכיוון שבינתיים אין הרבה מידע במקורות, והיה קשה למצוא את מה שבכל זאת מצאנו.