שפה ותרבויות – קורס מורשת הקבוצה של: אריאל שמולביץ’, פז נגב, שון שפירא, אפרת מויאל

שאלה מובילה: מהם הגורמים שהביאו להצלחת תהליך תחיית השפה העברית?

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה נולד בינואר 1858 ברוסיה. הוא גדל בסביבה חרדית בביתו. בצעירותו, נחשף אליעזר לספר דקדוק השפה העברית ונדהם לגלות זאת. אליעזר נחשף גם לספרות כללית והתמקד בתרגומים חילוניים לעברית, והתעניין ברעיון תחיית העברית כשפת ספרות חדשה.

אחרי כמה שנים, בן-יהודה הכיר את שלמה-נפתלי יונאס שהיה שומר מצוות אך גם מעורב בתרבות הכלכלית ובהשכלה. אליעזר שהה עתים קרובות בביתו של יונאס ולמד ספרות ורוסית עם בנו של יונאס. בתקופה זו החליט בן-יהודה לעזוב את בית המדרש, ולחבור לחילוניות.

תהליך החקר

בתהליך החקר בשפה ותרבויות נחשפנו להמון נושאים מעניינים ומגוונים בנושא תחיית הלשון העברית ומכך גילינו שתהליך חקר בקבוצות מסייע להבנה וללמידה של הנושא, בנוסף לכך הבנו את המשמעות המורחבת של תהליך תחיית השפה העברית: התהליך הוא לא רק המצאת מילים חדשות ושילובם בשפה העברית, אלא תהליך קשה שמתרחש לאורך מאבק משמעותי שנקרא: “מלחמת השפות” בתהליך הזה נוצרו שתי קבוצות שנאבקו זה בזה: המתנגדים לשימוש השפה העברית, איתם גם אנשי היישוב הישן שראו בעברית כשפת קודש בלבד, עוד מהמתנגדים היו יהודים משכילים שראו בשפה העברית שפה דלה ללימוד מקצועות ליבה ותרגום יצירות מהעולם. לעומתם, התומכים היו אליעזר בן יהודה ואנשיו, אנשי התנועה הציונית וחלוצים (לא ידוע לנו מי היו בדיוק), ומקימי “שפה ברורה”: השר שלמה טולידו, ניסים בכר, יוסף הלוי, ברוך יצחק מיטרני, מנחם יהודה.

המכרים והמתנגדים של בן-יהודה

לאליעזר בן יהודה היו גם מכרים שעזרו לו: אברה אלמליח, דוד ילין, יוסף בר”ן מיוחס, שלמה ישראל שירזלי וחיים בן עטר. כל מי שציינו שאפו לשפה עברית מדוברת בארץ ישראל. הם רצו שאנשים הגרים בארץ ישראל ידברו גם בשפת ארץ ישראל, השפה העברית. המתנגדים קרעו עיתונים של התומכים, וקראו לחברה שהתומכים הקימו “שפה ברורה”, “שפה ארורה”. לבסוף התומכים ניצחו בזכות הדביקות שלהם במטרה ואי נתינת המתנגדים להפריע להם להתקדם. אפשר לקחת את התהליך כתובנה לחיים: לא לתת לאחרים המפריעים לך להתקדם בדרך.

תמונה של חלק מאנשי היישוב הישן:

מסקנות שהסקנו מתהליך החקר

 הסקנו מתהליך החקר שתהליך העבודה בקבוצות הוא משמעותי כדי להבין את תכני החקר והעבודה בצורה מיטבית. בנוסף, הלמידה בקבוצות גורמת לגיבוש חברתי של התלמידים הלומדים בכיתה.

 הבנו את הנושא של תחיית השפה העברית שהוא נושא עבודתנו ביסודיות ובהתמדה בחיפוש אחר תשובות לשאלות בלי תשובת שעולות בראשינו.

כפי שנאמר קודם לכן הבנו את המשמעות הנרחבת של תהליך תחיית השפה העברית. התהליך הוא לא רק הגיית מילים שלא היו קימות קודם בשפה העברית ואיחודם עם השפה העברית, אלא תהליך קשה שמתרחש לאורך מאבק משמעותי שנקרא “מלחמת השפות”.

נוסף על כך, ההשקעה במה שבוער בך יכולה לבנות את העתיד כפי שאליעזר בן-יהודה עשה.

לסרטון