נַחַל צֶאֱלִים (בערבית: وادِي السيّال– ואדי א-סֵיַ ّאל) הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים ביותר בנחלי מדבר יהודה היורדים אל ים המלח, אורכו מתחילתו ועד לשפך הוא כ-32 ק”מ. שטח אגן הניקוז של הנחל, כ-287 קמ”ר, מנקז את אזור דרום מזרח הר חברון סמוך ליישוב מעון ממשיך מצפון לערד ונשפך לים המלח צפונית למצדה. מלבד גֵבֵי מים רבים, המתמלאים מדי שנה לאחר שטפונות גשמי החורף, נובעים בנחל ארבעה מעיינות.

בערבית מכונה הנחל- “ואדי א-סֵיַאל” שפירושו “הנחל הזורם”. שמו העברי ניתן לו בשנות ה-50 והוא נגזר משם העץ צאל. “תַּֽחַת־צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃ סֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלֲל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל.” (איוב מ’, כ”א-כ”ב). עץ הצאלה במקרא הוא עץ מצל, וסבורים שהוא עץ השיטה.

מצדה הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו השטוחה נבנו ארמונות מפוארים, מבני ציבור ותענוגות. ביצורים הקיפו את המצוק ומערכות לאיסוף ואגירת מים הבטיחו אספקה שוטפת לכל אורך השנה. האירועים ההיסטוריים הדרמטיים שאירעו במצדה בתקופת המרד הגדול מתוארים בפירוט רב בספרו של יוסף בן מתתיהו – “מלחמת היהודים“. על פי יוסף בן מתתיהו, כבר לפני חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. על מצדה עלה וצר, בשמונה מחנות מצור, הלגיון העשירי הרומאי ולאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוות המורדים להסיר את המצור הם בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים.

לאחר כיבוש מצדה בשנת 73 שקע ההר אל תהומות השכחה עד שנתגלה מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה-19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כולו.

עין נמר הוא אחד המעיינות היפים ביותר שיש למדבר יהודה להציע. היתרון הגדול בו הוא שעל מנת להגיע אליו יש להיות ראוי לו. כלומר, לעומת מעיינות אחרים שניתן להגיע אליהם ברכב, כאן אפשר רק להעפיל אליו ברגל. ראו מסלול מפורט בנחל צאלים באתר

חוות הנוקדים- נווה מדבר בו בילינו! היה כיף להתארח , לישון ולבלות במקום שמציע חווית מדבר משולבת בפינוקים!!!

חניון לילה עמיעז- הלילה האחרון של הטיול: מקום שטוח ונוח עם תצפית נפלאה של נוף מדברי!!!

נַחַל אֲשָׁלִים (בערבית: ואדי אוּם טַארֶפֳה) הוא נחל קניוני בנגב.

מוצאו של הנחל ביובלים רדודים שמתחתרים במישור רותם הממוקם בפינה הצפון מזרחית של הנגב, בקצהו הצפוני של קמר חצרה, בגובה 484 מטר מעל פני הים. יובלים אלו מתאחדים לערוץ ראשי, אשר מתחתר בסלעים מתקופת טורון וקנומן עליון.

בהמשך נופל הערוץ במפל בגובה של 100 מטר ואחריו, מפתח מעוק באורך כשני קילומטר, בסלעי הדולומיט. בתוך המעוק מכתשות וגבים המתמלאים לאחר שיטפון. בסוף המעוק, מפלס הנחל את דרכו בתוך סלעי חוואר הלשון של דרום מישור עמיעז. הנחל, נשפך בעבר לים המלח סמוך לשער של מפעלי ים המלח. היקף אגן הניקוז של הנחל הוא כ-80 קילומטר רבוע. יובליו העיקריים, מקבילים לו מצפון, והם נחל עמיעז, יחד עם יובלו הגדול נחל חמרמר, ונחל עזגד.

אז היה לנו כיף! טיול מהנה! הייתם על הכיפאק וכל הכבוד לכל המארגנים!!! נתראה בטיול הבא!