רגיל

אני ודע שני לא ילד רגיל.טוב, ברור אני עושה את כל הדברים הרגילים.

אני אוכל גלידה, אני משחק בכדור, יש לי אקס בוקס. דברים כאלה, כנראה הופכים אותי לרגיל.

אם הייתי מוצא מנורת קסמים והייתה לי משאלה אחת הייתי מבקש שהיו לי פנים נורמליות שאף אחד לא שם אליהן.

הייתי מבקש שאני ילך ברחוב ושאנשים לא יעשו את הקטע הזה של להסתכל לצד השני .

אני יגיד לכם מה דעתי: אני לא רגיל רק בגלל שאף אחד אחר לא חושב שאני רגיל. זאת הסיבה היחידה.

אפשר לומר שאני התרגלתי למראה שלי. אני יודע להעמיד פנים שאני לא רואה את הפרצופים שאנשים עושים.

כולנו נהיינו מאוד מתורגלים בקטע הזה : אבא , אמא, ויה לא כל כך טובה בזה בהיא מתעצבנת נורא

  למשל, פעם במגרש המשחקים ילדים חיקו אותי ואת ויה.

ויה חושבת שאני לא רגיל. היא רק אומרת ככה, אבל אם הייתי רגיל היא לא הייתה מרגישה שהיא צריכה להגן עליי.

וגם אמא ואבא חושבים שני לא רגיל.

נראה לי שהם חושבים שאני לא רגיל .

דרך אגב לי קוראים אוגוסט ואני לא מתכוון לתאר את עצמי.

איך שלו תדמיינו אותי כל הסיכויים שזה הרבה יותר גרוע.

הסוף

🙂 🙂

הסוף

🙂 ::::::::) 🙂