עובדות מעניינות לגבי גוף האדם על קצה המזלג

תזונה

שתי מטרות עיקריות

1.בניית התאים, הרקמות והאיברים של הגוף – כמו שבניינים ומכוניות בנויים מחומרים שונים (כגון בטון, ברזל ופלסטיק(,כך גם גופם של יצורים חיים בנוי ממגוון חומרים. האיברים השונים של הגוף, הרקמות, התאים והאברונים – בנויים כולם מחומרים שמורכבים ממולקולות ומאטומים. החומרים האלה מגיעים אל גופם של היצורים החיים באמצעות המזון.

2.אספקת אנרגיה לקיום תהליכים שונים – כל היצורים זקוקים לאנרגיה לקיומם של תהליכי החיים. בבעלי–חיים האנרגיה נחוצה לתנועה, לגדילה, להעברת אותות עצביים ועוד. בצמחים היא נחוצה לגדילה, לפריחה, להבשלת פרי ועוד. האנרגיה הדרושה
לבעלי–חיים מגיעה עם החומרים המצויים במזון שהם אוכלים. לעומת זאת, צמחים אינם אוכלים מזון, ומקור האנרגיה בתאיהם הוא חומרי המזון שהם מייצרים בעצמם בעזרת אור השמש (פוטוסינתזה).

באופן כללי, אפשר לחלק את רכיבי התזונה לשני סוגים:

1.חומרים אורגניים – פחמימות, חלבונים ושומנים המשתתפים בתהליך הנשימה
התאית שבו נפלטת אנרגיה. גם הוויטמינים הם חומרים אורגניים.

2.חומרים אי–אורגניים – מים ומינרלים שונים. החומרים האלה מעורבים בכל
התהליכים המתקיימים בגופם של היצורים החיים.

לא רק הצורך במזון משותף לכל היצורים, גם החומרים הדרושים להם דומים. גופם של
כל היצורים החיים – בעלי–החיים, הצמחים, החיידקים וכל השאר – מורכב ממים ומאותן
קבוצות של חומרים, כגון פחמימות, חלבונים ושומנים. לכן היצורים החיים ניזונים זה מזה:
הזחל אוכל את הצמח וכך הוא משיג את החומרים שהוא זקוק להם, הציפור אוכלת את
הזחל, והנחש אוכל את הציפור. אם כן, כל היצורים החיים קשורים זה בזה ויוצרים יחד
מארג של מזון, מארג שהאדם הוא רק חוליה אחת בתוכו.

החומרים האורגניים בגופם של יצורים חיים בנויים מאותם יסודות כימיים (אטומים של
פחמן, של מימן, של חמצן ועוד).לכן כאשר אוכלים ומעכלים חומר אורגני כלשהו (מזון),
האטומים שהרכיבו אותו יכולים לשמש לבניית חומרים אורגניים אחרים בגוף.

וקצת בשביל הבריאות… לחצו על הלינק:

תזונה נכונה – 20 מאכלים שיאריכו משמעותית את חייכם

מערכת הנשימה

במערכת הנשימה מתרחש חילוף הגזים בין הגוף לבין הסביבה. מערכת הנשימה קולטת חמצן מן הסביבה ופולטת פחמן דו–חמצני אל הסביבה. החלקים במערכת הנשימה הם: פתחי הנשימה, האף
והפה צינורות הנשימה הקנה והסמפונות, הריאות והסרעפת. הריאות מורכבות ממיליוני שקיקים מיקרוסקופיים, שהאוויר נכנס אליהם. שקיקים אלה נקראים נאדית הריאה. כל נאדית עטופה ברשת עדינה של נימי דם. הסרעפת היא מחיצה שרירית, שמפרידה בין הריאות לחלל הבטן, והיא מעורבת בתהליך הנשימה.

בתהליך הנשימה יש ‏2 פעולות: שאיפה ונשיפה. בפעולת השאיפה
המוח פוקד על שרירי הנשימה ועל הסרעפת להתכווץ. התוצאה היא, שנפח בית החזה גדל, והאוויר נכנס דרך האף והפה אל קנה הנשימה. משם הוא עובר אל הסמפונות, ומשם אל נאדיות הריאות, שבהן מתרחש חילוף הגזים. האוויר ממלא את הנאדיות, והחמצן שבתוכו מפעפע דרך קרום הנאדיות הדק אל נימי הדם, הצמודים אל הקרום. באותו הזמן גם הפחמן הדו–חמצני מפעפע מן הדם אל חלל הנאדית. הדם הזורם הלאה מוביל את החמצן אל תאי הגוף.

בפעולת הנשיפה שרירי הנשימה והסרעפת מפסיקים להתכווץ ומתרפים. נפח בית החזה קטן, והאוויר יוצא החוצה, כשהוא מכיל פחות חמצן ויותר פחמן דו–חמצני, בהשוואה לאוויר, שנכנס אל הריאות.

לצפייה בהסבר על מערכת הנשימה לחצו על לינק.

מערכת הנשימה

מערכת העצבים 

החלקים במערכת העצבים הם: המוח, חוט השדרה וסיבי העצבים. סיבי העצבים מגיעים לכל מקום בגוף. מערכת העצבים קולטת מידע מן הסביבה החיצונית באמצעות איברי החישה:

מראות היא קולטת בעיניים.
קולות- באוזניים.
ריחות- באף.
טעמים- בלשון.
תחושות מגע- בעור.

מערכת העצבים קולטת מידע גם מתוך הגוף באמצעות חיישנים שונים.

המידע, שנקלט מן הסביבה וגם מתוך הגוף, עובר עיבוד במוח, וכתוצאה מכך פקודות פעולה עוברות אל חלקי גוף שונים. פקודות הפעולה עוברות באמצעות סיבי העצבים אל שרירים או אל בלוטות. דוגמאות: מראה וריח של מזון טעים מגיע אל המוח, מעובד שם, מקבל משמעות וגורם להפעלה של בלוטות הרוק; מראה האוטובוס בתחנה גורם למוח לתת פקודה לשרירי הרגליים להתחיל לרוץ, כדי להספיק להגיע לאוטובוס. למערכת העצבים יש תפקיד חשוב של תיאום בין המערכות השונות בגוף ? בין קליטת הריח של המזון לבין הפרשת הרוק בפה, בין מראה האוטובוס הנקלט בעין לבין פעולתם של שרירי הרגליים ובין פעולת השרירים לבין הגברת קצב הלב בזמן ריצה.

לצפייה בהסבר על מערכת העצבים לחצו על לינק.

מערכת העצבים

מערכת העיכול.

מערכת העיכול קולטת אל גופנו חומרי מזון ומים. החלקים במערכת העיכול הם: הפה, צינור העיכול (הוושט, הקיבה והמעיים) ובלוטות, המפרישות מיצי עיכול ? בלוטות הרוק, הכבד, הלבלב ועוד. בתוך צינור העיכול המזון מפורק למרכיבים קטנים יותר, ואלה נספגים מחלל המעי דרך דופנות המעי אל נימי הדם, שנמצאים בצד האחר של דופנות המעי.

הבלוטות מפרישות מיצי עיכול, שמכילים חומרים המפרקים את המזון למרכיבים קטנים ופשוטים יותר, אשר ניתנים לספיגה אל הדם.

פירוק המזון מתחיל כבר בפה, כאשר השיניים חותכות וטוחנות את המזון לחתיכות קטנות יותר, והרוק מרטיב את המזון ומפרק את העמילן (שבמזון) לסוכרים פשוטים יותר. הוושט מעביר את עיסת המזון מן הפה אל הקיבה, ושם פירוק המזון נמשך. שרירי הקיבה לשים את המזון והופכים אותו ל”דייסה”,ומיצי עיכול מפרקים את חומרי המזון לחומרים פשוטים יותר. המזון ממשיך להתקדם מן הקיבה אל המעיים. במעיים מתבצע פירוק נוסף של המזון למרכיבים קטנים ופשוטים, הנספגים אל הדם דרך הדפנות של תאי המעיים.

חומרים שלא התעכלו ולא נספגו במעי, נפלטים החוצה בצואה. חשוב לציין: החומרים בצואה לא נוצרו בתאי הגוף אלא הם שאריות של המזון. לכן מערכת העיכול אינה נחשבת למערכת פולטת אלא רק למערכת קולטת

לצפייה בהסבר על מערכת העיכול לחצו על לינק.

מערכת העיכול

בביבליוגרפיה

1. מדעי החיים תשע”ב ‏2011. מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, חברה לתועלת הציבור, קריית משה רואו, קלאוזנר ‏16,רמת אביב, תל אביב ‏61394

2. עולם התזונה תשס”ט 2009. מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, חברה לתועלת הציבור , קריית משה רואו , קלאוזנר , 16 רמת אביב , תל אביב 61394

3. איך פועלת מערכת העיכול –מכון דוידסון

4. מזון ותזונה- מדינת ישראל משרד הבריאות