מערכת העיכול

מערכת העיכול מתחילה לעבוד עוד לפני שהוכנס מזון לפה!

ריח המזון, המראה והזיכרון של הטעם שלו מעוררים את בלוטות הרוק לייצור רוק.

נסו לחשוב על מזון שאתם אוהבים ומיד תרגישו את הרוק בפיכם.

בזכות מנגנון זה של מערכת העיכול יכל פבלוב, אשר חקר את תגובת מערכת העיכול של כלבים בתגובה למזון,

לבצע את אחד המחקרים המעניינים עליהם מושתתת הבנת התנהגות בעלי החיים וביניהם גם בני האדם.

פבלוב נחשב מייסד תחום הפיזיולוגיה האינטגרטיבית, שכן הוא היה הראשון שחקר את מערכת העיכול כמערכת אינטגרלית אחת.

הניסוי של פבלוב – מכון דוידסון

בעזרת הרוק מתחיל תהליך העיכול על ידי שתי פעולות עיקריות:

1. הרטבת המזון והפיכתו לעיסה להקלת הבליעה והמשך העיכול.
2. תחילת פירוק המזון בעזרת אנזימים שונים כגון עמילאז המפרק עמילן.

בעזרת הרטבת המזון תאי חוש הטעם המצויים על הלשון קולטים את טעמו.

תזונה

הידעת?

בשנים האחרונות מבינים כי תזונה נכונה שונה בין אדם אחד לשני וצריכה להיות מותאמת ל… גנים שלנו!

בני האדם זהים ב99.9% מהDNA  שלהם.

0.1% של הבדל יוצר את ההבדל בין בני האדם, גם מבחינת התאמת התזונה.

ידוע כי הגנים משפיעים על התזונה –

כך למשל כאשר ישנו שינוי בגן האחראי על ייצור חלבון מסוים והחלבון יפעל בצורה חלשה יותר ייתכן ויצטברו בגוף רעלים שונים.

ישנם אנשים שזקוקים לתוספים של ויטמין B6 כדי למנוע רמה גבוהה בדם של חומר בשם הומוציסטאין שעלול לגרום למחלות לב.

לאותם אנשים יש גרסה של הגן שמובילה ליצירת חלבון שפועל פחות טוב לסילוק ההומוציסטאין,

אך תוספת של ויטמין B6 משפרת את יכולת הפעולה של החלבון, כך שהוא פועל כמו החלבון שנוצר על פי הגן הרגיל.

אך לא רק הגנים משפיעים על התזונה אלא נמצא כי התזונה גם משפיעה על הגנים!

חומרים מהתזונה יכולים להיכנס לגרעין התא ולהשפיע על אזורי הבקרה בדנ”א הקובעים האם הגן הספציפי יהיה פעיל או לא.

חומרים מהתזונה פועלים כמו מתג היכול לכבות או להדליק את הגן.

אם כן, גם אם ישנה נטייה גנטית למחלה כלשהי, אין זה אומר שהיא תופיע.

חומרים המשפיעים על הגנים שלנו נקראים “חומרים ביואקטיביים”.

חלק מהם נכנס ממש לגרעין התא, ואחרים נקשרים לקולטן שעל קרום התא ומשפיעים עליו מבחוץ.

למשל, לוטאין, חומר שנמצא בירקות ירוקים, מגן על רשתית העין מפני ניוון.

תרכובות גופרית מירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי וכו’) גורמות לייצור חלבון שעוזר להגן מפני סרטן.

עדיין לא ברור לגמרי איך פועלים החומרים הללו, אך ברור שיש להם השפעה מכרעת על הבריאות שלנו.

גנטיקה ותזונה – מה משפיע על מה?

מערכת הנשימה

התפתחות מערכת הנשימה מתחילה בעובר כבר בשבוע הרביעי להריון.

תהליך ההתפתחות נמשך גם שנים לאחר הלידה!

על אף שמערכת הנשימה של היונקים מתפתחת במהלך ההיריון, היא אינה פעילה בזמן זה, עד שהתינוק יוצא לאוויר העולם.

ההתפתחות של מערכת זו מחולקת לשלושה שלבים:

עד שבוע 16 של ההיריון –  התפתחות הריאה, ללא התפתחות היכולת לבצע חילופי גזים בין האוויר שבריאות ובין הדם.

נשימה לא אפשרית בשלב זה, והעוברים הנולדים בשלב זה של ההיריון למעשה לא יכולים לחיות, ולכן לא שורדים.

משבוע 16 ועד שבוע 26 של ההיריון – נוצרים הסימפונות.

הסימפונות הם שני הצינורות שדרכם חודר האוויר שאנו נושמים אל הריאות.

בתום תקופה זו של ההיריון העובר כבר יהיה מסוגל לנשום אוויר, אבל רק מיעוט העוברים שיוולדו בתקופה זו ישרוד.

משבוע 26 ועד סוף ההיריון – נוצרים תאי מערכת הנשימה ומתפתחת היכולת להעברה יעילה של חמצן למערכת הדם.

מערכת הנשימה ממשיכה להתפתח במהלך תקופת הינקות והילדות.

הסתעפות הריאה והתפתחותה נמשכות עוד 7-10 שנים לאחר הלידה, כלומר עד הגילאים 7-10.

התפתחות מערכת הנשימה

מכיוון שתהליך ההתפתחות של מערכת הנשימה הוא ארוך ומורכב, הסיכוי לבעיות התפתחותיות הוא גבוה.

העובדה שמערכת הנשימה ממשיכה את התפתחותה גם מחוץ לרחם ומסתיימת סביב גיל 7,

מסבירה את התופעה הידועה של בעיות נשימה ש”נעלמות” סביב הגיל הנ”ל.

מערכת ההובלה

מרכיבים רעילים בעשן הסיגריות

עשן הסיגריות לא פוגע רק במערכת הנשימה אלא גם במערכת ההובלה!

עשן הסיגריות מכיל כארבעת אלפים חומרים שונים, חלקם בצורת חלקיקים מוצקים וחלקם בצורת גזים.

חלק מהגזים הינם רעילים מאוד כגון ציאניד, אמוניה, תחמוצות חנקן וכו’. רבים מהחומרים הללו הינם חומרים מסרטנים.

הגזים הרעילים מופרשים מהריאות למערכת ההובלה ביחד עם החמצן ומובלים לתאים השונים בגוף. כמו כן, ישנם רעלים המונעים מהחמצן להגיע לתאים.

אחד החומרים הנחקרים ביותר בין החומרים בעשן הוא חד-תחמוצת הפחמן.

גז זה הינו רעיל מאוד בגלל נטייתו להתקשר להמוגלובין הנמצא בכדוריות הדם האדומות.

ההמוגלובין הוא החומר הנושא את החמצן מן הריאות אל הרקמות השונות בגוף ולכן כאשר חד-תחמוצת הפחמן מתקשר אל ההמוגלובין,

נמנעת האפשרות של התקשרות החמצן אליו.

התקשרות זו של המוגלובין וחד תחמוצת הפחמן נקראת תרכובת קרבוקסי-המוגלובין.

מוות מהרעלת חד-תחמוצת הפחמן נגרם מדי פעם בחורף מתאונות,

כאשר תנור נפט נשאר דולק בחדר למשך הלילה, וריכוז חד-תחמוצת הפחמן עולה לרמה מסוכנת.

בבדיקת רמות קרבוקסי-המוגלובין בדם הוברר שאצל אנשים בריאים הרמה נעה בין 1.0%-0.5%.

אצל נהגי מוניות בלונדון, בה יש זיהום אוויר ניכר, נמדדו ערכים עד 3%, ואילו אצל מעשנים הערכים יכולים להגיע עד 20% של תרכובת קרבוקסי-המוגלובין.

תרכובת קרבוקסי-המוגלובין נמצאה כמשפיעה על מערכת העצבים המרכזית

ובעקבות כך על ביצוע מבחנים שונים כגון הערכת זמן ללא שעון,

הבחנה בין עצמות אור שונות וכו.

ייתכן שהשפעה זו על מערכת העצבים המרכזית היא הגורם למעורבות גדולה של מעשנים בתאונות דרכים.