מקטן לגדול וכנופיית המחבלים

…טוב,כמו שאתם יודעים השם שלי הוא ג’וני

.שהייתי קטן הייתה חבורת ילדים שסחפה את כל בית הספר נגדי כל הפסקה מצאתי את עצמי שוכב על הרצפה בוכה עם פצעים ודימומים אחרי מכות וקללות קשות שני החברים הכי טובים שלי הם דניאל ורונן. דניאל תמיד חושב שכוח תמיד מנצח מוח,לכן הוא מנסה להיות חלק מהמקובלים והבעיה היא…שדניאל לא שם לב שמנצלים אותו. וחלק מהמקובלים מנצלים אותו. רונן הוא חינני וממש חנון. בקטע כזה שפעם אמרו לעשות 3 שעלות והיא עשתה עשר. המקובלים הם ניב והחבורה שלו. ניב כמו דניאל אומר שכוח מנצח מוח רק שהוא בטוח בזה… אוקי חזרה אלי עכשיו אני בן 21 ואני מספר לכם את סיפור הילדות שלי. והחבורה של ניב כל שנה ושנה המשיכו להרביץ לי אלו היו הרגעים הכי קשים בחיים שלי. כעבור 10 שנים ראיתי בטלוויזיה שהיה רצח של כנופיה קטנה והתגלה סכין לאחד מהם שתפסו והוא רצח שתי תושבים וכששמעתי את זה ברדיו קצת פחדתי אבל התעלמתי ואז הלכתי לעבודה ונזכרתי שכשהייתי קטן הייתה חבורת ילדים שהרביצה לי וקיללה אותי. ולאחר מכן חזרתי הביתה והלכתי לישון. והתעוררתי באמצה הלילה ושוב נזכרתי בילדות שלי אבל אני לא רוצה לחשוב על זה וחזרתי לישון. ולמחרת כשקמתי בבוקר שוטרים דפקו לי בדלת ושאלו אם אני מכיר את המחבלים האלה ואמרתי להם לא ואתם  יודעים שזה לא באמת זה רק כי אני לא רוצה צרות. ולאחר מכן חשבתי על השמות והם היו מוכרים  לי ואז נזכרתי שאלה הילדים שהרביצו לי בילדותי הקשה. ואז חשבתי אם ללכת למשטרה אבל אמרתי לעצמי שלא כדי לי לעשות את זה וחשבתי ללכת לטיל קצת ולנשום אוויר צח. לאחר כמה עשרות מטרים הגעתי לגינה חשוכה התחלתי לפחד והתכוננתי ללכת לכיוון הבית ופתאום שמעתי צווחות אימה שלאט לאט התגברו, אז התחלתי להגביר את הקצב של ההליכה ולאט לאט זה הפך לריצה עד שפתאום מעדתי ונפלתי וכשהרמתי את הראש ראיתי ארבעה אנשים עם סכינים ושאלתי אותם מהם רוצים ממני ואז הם אמרו בכל חלש “להרוג אותך” ונבהלתי ומיד רצתי הביתה ופתאום ראיתי אחד מהאנשים בכניסה לבית שלי ואז נתתי לו בוקס הכי מהר שיכולתי נכנסתי הביתה ונעלתי את הדלת במהירות. לאחר כמה דקות של לחץ מטורף הסתכלתי בעינית וראיתי שהאיש שנתתי לו בוקס הלך והשאיר אחריו שביל של טיפות דם  אז זה הרגיע אותי ועליתי לישון. למחרת בבוקר קמתי וכשהכנתי לעצמי קפה ועוגייה והדלקתי את הרדיו ושמעתי בחדשות  שהאסירים שהרביצו לי בילדות ברחו מהכלא והמשיכו להרוג אנשים. יצאתי בערב לנשום קצת אוויר ושוב נפגשתי איתם אבל הפעם הייתי מוכן כי לפני שיצאתי שמתי סכין בנעל, בשביל שלא ידעו שיש לי נשק אז כשראיתי אותם הוצאתי את הסכין שלי ואיימתי אליהם איתו