המקלט
Copyright © 2017
בחרנו להציג את הסיפור מנקודת המבט של מאיר מפני שמאיר הוא ילד ישראלי והיה לנו הכי קל להתחבר אליו.
בנוסף, התחברנו לאופי של מאיר ולתכונות שלו.
לדוגמא, היה לנו קצת יותר קשה להתחבר ליאנקו מפני שהוא שונה מאיתנו, וההתנהגות שלו היא לא התנהגות נורמטיבית לילד ישראלי.
הכל היה טוב פעם, גרנו בעוטף עזה, אהבתי את הבית ספר ואת החברים שלי, אבל הכל בגלל המלחמה המטופשת הזאת.
בגלל המלחמה הזאת היינו צריכים לעבור לתל אביב.
“זה החדר שלך” אמרה אמא בפנים מעוותות, והחלתי לפרוק את חפציי.
“בואו לאכול” צעק אבא מן המטבח. אבא היה טבח מאוד מפורסם בעוטף עזה.
שוקה היה החבר הכי טוב שלי והוא היה גר בבית ממולי.
שנינו אהבנו לשחק כדורגל ולטייל בשדות, כאשר טיילנו בשדות לפתע שמענו אזעקה וישר רצנו למקלט הקרוב.
כשהיינו במקלט נתקלנו בילד שהייה נראה קצת מוזר. הוא היה לבוש בטוקסידו, הוא ישב על כיסא גלגלים ועל כתפו היה לו תוכי.
מראה זה לא היה מראה נורמלי ורגיל לבן אדם ישראלי.
ניגשנו אליו ושאלנו אותו איפה הוא גר.
הוא אמר לנו שהוא גר פה קרוב בבית אפור.
כאשר הודיעו לנו שאפשר לצאת מהמקלטים, יאנקו הציע לי ולשוקה לבוא אליו הביתה.
הוא סיפר לנו שאין לו הרבה חברים בארץ בגלל שעלה לארץ לא מזמן.
אני ושוקה הסכמנו והלכנו לכיוון הבית שלו.
כשהגענו לרחוב של יאנקו לאט לאט הלכנו ברחוב, רוב הבתים היו נטושים.
היו רק כמה בתים שהתגוררו בהם אנשים.
קצת נלחצתי ואפילו רציתי ללכת הביתה אך לא היה לי נעים לעזוב.
כשהגענו לבית של יאנקו הוא שאל אותנו מה מתחשק לנו לעשות.
אני ושוקה אמרנו שאנחנו אוהבים לשחק כדורגל.
לפתע נהייתה שתיקה מביכה.
שלושתינו הסתכלנו אחד על השני ולא ממש ידענו מה לאמר.
פתאום שוקה החליט לדבר ואמר:” אני גם ממש אוהב לשחק באקס בוקס”
אני הסתכלתי עליו ואמרתי לו ” כן גם אני אוהב לשחק באקס בוקס”
שיחקנוווווווו באקס בוקססססססססס
אני ושוקה הרגשנו שמשהו לא בסדר ביאנקו.
כי כל פעם שירתי במשחק באקס בוקס יאנקו קפץ.
אז אני ושוקה שאלנו אותו אם הכל בסדר ואמר לנו שבפולין היו מלא פיגעוים ליד ביתו ומאז הוא נרתע מרעשים פתאומיים.
אחר כך כל פעם שהיה שומע רכב מצפצף או ספיה צופרת ( כיוון שגר ליד הנמל) היה קופץ ונבהל.
הצעתי להם ללכת לטייל בנמל ” יש מזג אוויר נורא נעים”
יאנקו היסס לרגע אך בסופו של דבר הסכים.
כשהלכנו בנמל קנינו גלידה על הים והמשכנו לטייל וכאשר נשמעה צפירת אונייה מרוב בהלה יאנקו הפיל את הגלידה על הריצפה
ותיאדור (התוכי שלו) מרוב בהלה החל להתעופף בכלוב.
שוקה החל לדחוף את כיסאו של יאנקו למקום מוצל ואני הלכתי לקנות לו מים.
תלאחר כמה דקות שהיה חיוור הביט בשעון והבין שהיה צריך לחזור לפני שעתיים.
כאשר חזרנו לביתו של יאנקו אמו פתחה לנו את הדלת והביטה בנו במבט זועם.
פתאום אמא של יאנקו הניפה את ידה באוויר ונתנה סטירה מצלצלת לשוקה, שוקה החל לחזור לביתו בצעדים מהירים ובפרצוף זעוף.
עמדתי קפוא במקום ולא הבנתי מה קרה.
יאנקו אמר לאמו ” נו אמא באמת עד שאני מצליח רוכש פה חברים את הורסת לי הכל!”
אמא של יאנקו לא אוהבת שהוא מרים עליה את קולו ומיד בלי לחשוב סטרה גם לו.
עמדתי במבוכה ואמרתי” אני צריך ללכת” והחלתי לצעוד לביתי.
בדרכי הביתה עלו בראשי הרבה מחשבות לא הבנתי מה קרה איך זה קרה ולמה זה קרה.
רפלקציה
ליה- אני ואורי כתבנו את הסיפור ביחד.
כל אחד תרם לעובדה באותה המידה.
עבדנו בשיתוף פעולה ובעבודת צוות, והיה מאוד מהנה וכיף.
אורי- אני וליה השקענו בעבודה ועבדנו בשיתוף פעולה.
(במקום לשפוט את העבודה שלנו על פי הסטיגמות הקדומות שלך שבנים לא עובדים ובנות עושות הכל תשפטי אותה לפי האיכות.)
הסיפור מתרחש בשנת 2015 בזמן מבצע צוק איתן.
כאשר שלושה ילדים נפגשו במקלט, החלו לדבר להכיר, והם התחברו
Published: Dec 3, 2017
Latest Revision: Dec 3, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-390679
Copyright © 2017
Skip to content