ספר השירים והלחנים של טולי דביר / tuli dvir

ככה זה / עדנה כהן

ככה זה כשגדלים בין הרפת לשדות.
קמים עם הזריחה,נושמים את הפריחה,
צומחים מהאוויר וקצת מאהבה
בריח אפרסק ולימון.

טל ומטר

מילים ולחן טולי דביר/לזכר סגן טל צמח

עכשיו כשעצוב בלעדיך

וחלל מיותם שהשארת אחריך,

זיכרונות רחוקים שנראים כה קרובים,

געגועים שלעולם נשארים

ואין עוד טל ומטר בשדותיך

ואין עוד קרן של אור שתלטף את פניך,

רק זיכרון מבטך התמים,הישר,

ילוונו לעד,עדי עד…

כנראה זה נכון כשאומרים,

שהטובים הולכים צעירים,

כי על טל לומר זאת אין זו מליצה

אלא עובדה נוקבת וחדה.

ואין עוד טל ומטר בשדותיך

ואין עוד קרן של אור תלטף את פניך,

רק זיכרון מבטך התמים,הישר

ילוונו לעד,עדי עד.

והרוח נושאת ריחות מוכרים,

של שדות ולבלוב הכרמים

והכל מסביב מתהדר לכבודך

ומנציח זיכרון היותך.

קחי את הזמן עכשיו

קחי את הזמן עכשיו,

שחררי אל תלחצי בכוח,

הרי בסוף הכל יסתדר,

זו אפיזודה ידועה כל כך,

שלא נותנת לך מנוח.

שלקוחה מדמיונות ופחדים

שלא צריך לתת להם בכלל מקום.

תמוה ומוזר נראה לך לרגע

או ממצוקה שלא הבחנת בקיומה

תתעודדי כי זה עובר,כן את יודעת,

זה בא לרגעים וזה משבר שיחלוף.

פזמון :  ועכשיו את יודעת כשהכל מתבהר

שהמציאות חזקה וטובה עוד יותר.

חפשי כאן את הטוב,זה לא קשה כי הוא קיים,

רק לכוון אליו,נסי ותמצאי שהוא כבר כאן.

קחי את הזמן שלך,תראי,הכל כל כך יפה.

גם השמיים מחייכים כל כך כחול.

את כל החושך שהיה פיזרת ברגע של אמת

ואל תתני למציאות הזו לחמוק.

פזמון: ועכשיו את יודעת כשהכל מתבהר…

מה זה להיות בן אדם ?

שיהיה אכפת לך,

שיצבוט לך בלב כשתראה סביבך כאב

גם אם הוא של אחר.

מה זה להיות אנושי ?

זה לחמול ולהתעצב כשאתה עד לצער.

אהבה זו היכולת

לתת מעצמך ,משלך ולהתענג על כך.

מהו מצפון ?

זה היסוד הבסיסי שמונע אותך מרע

וגורם לך לרצות בטוב,

אך יותר מהכול זו הנחת המגביהה מעופך,

מרטיטה את נימי הנשמה

גם אם לרוב היא נמדדת במסורה.

כבוד הוא ערך גדול כאשר חשים בו לאחר

והוא נטל וכתם שעה שרודפים אותו.

הגיגים / עדנה כהן

הגיגים קראת לשיר

על החמלה

לכל אדם ואיש.

מחשבה טובה ואנושית

למחוק דמעה מלחי

לנפש כואבת.

הגיגים על צער

ועל הנתינה,

שהיא בעצם היכולת

שהופכת לקבלה

מלב רחב,רחום

וחף מן הצורך

לתת על מנת

לקבל פרס או ביקורת

מכול סוג שהוא.

תודה על הגשם / עדנה כהן

תודה על הגשם,תודה על האור.

תודה על תפילה לחקלאי במצור.

השמיים אומרים שירה עם לחן,

עננים באפור דחקו השרב

והמתיקו תקווה שהגשם יחזור.

הוא חזר והוא כאן,כולו הדר ושטף,

כך בדיוק צריך להופיע הגשם.

לחלחל לעומק האדמה לפחות עד מטר.

תודה על הגשם עבור כל אדם,

כך בדיוק רצה אלוהים כשברא את העולם.

מקום מסתור / עדנה כהן

אדם זקוק למחסה מפני הגשם והקור.

יש זמן והוא זקוק

להיות בשקט עם עצמו

ללא שותף בסביבתו.

בין אם זו סוכה מוצלת,

שמשיה בשעת שרב,

או סתם כך לעמוד מנגד

ולהביט על כל השאר.

וכך הוא נח בכל נפשו.

אחר מזון לרוח מחפש,עתים,לקיבתו,

מסתור לשעת הפנאי רוצה הוא ומצטופף בפינתו.

חקלאי תמיד מוצא לו שקט שיש בו מנוחה.

גלגל עגול משכן לו נוח

כמו היה כרית רכה מבד.

טולי מוצא את עצמו במרחבים,

בשקט בין הרגבים,זורע וקוצר פרי עמלו ושופע חיוכים