יום שכולו שעמום בחייו של סמי הסנאי
Copyright © 2017
סמי הסנאי ישב אחר הצהריים בבית. הוא הסתובב ממקום למקום אך לא עשה דבר עד שחש שעמום נורא, הוציא מפיו פיהוק ענק ואמר לאמו הסנאית כשפיו קפוץ מחמיצות: “משעמם לי אמא! נורא נורא משעמם לי היום!” “משעמם לך חמוד? מה עם שעורי הבית שלך?” “אין לי. המורה לא הגיעה היום. היתה מורה מחליפה וכבר סיימתי את כל שיעורי הבית שהיא נתנה עוד בכיתה.” “אוקיי!” אז מה עם כל המכשירים שאספת ואתה כל כך אוהב לחקור ולתקן. הם כבר לא מעניינים אותך? אולי תלך לעשות בהם סדר. קצת לנקות את החדר שלך?” “אהמממ.. אין לי חשק לסדר ולנקות היום. מחר! עכשיו אני הולך לשאול את סופי. אולי יהיה לה רעיון למשהו כיפי שהיא ואני נוכל לעשות יחד.” “סופי אחותך לא נמצאת בחדרה, מותק. היא לקחה את כל הספרים המושאלים לספריה כדי להחליף אותם”. “אוףףף!!” ענה הסנאי. “אז אני אלך אל הארנב,לראות מה הוא עושה. אולי לו יהיה רעיון למשהו כיפי שנוכל לעשות” והוא מיד יצא אל ביתו של הארנב. הוא מצא אותו שוכב ומתנדנד בערסל שבחצר בית מזמזם להנאתו. “הי באני! מה אתה עושה כאן לבד? אני נורא משתעמם היום. אולי לך יש רעיון למשהו כיפי שנוכל לעשות יחד?” “תודה!” ענה באני הארנב. “אבל היום בא לי לשכב בערסל. די נחמד לי ככה. אתה מוזמן להצטרף אם אתה רוצה. יש המון מקום בערסל.” “אהה… לא… ענה סמי הסנאי. “היום בא לי לעשות משהו כיפי באמת. להתנדנד בערסל זה לא כזה כיף. אלך לשאול את מימי החתולה. אולי היא תמצא רעיון מגניב למשהו שנוכל לעשות יחד” והוא המשיך לצעוד במעלה השביל אל ביתה של מימי.
2
טוק טוק דפק סמי על דלת ביתה של מימי. נינה, אמא של מימי פתחה את הדלת בשמחה. “היי סמי, טוב שבאת!” היא אמרה לו בסבר פנים יפות. “מימי נמצאת בחדרה. היא ממש קיוותה שמישהו יגיע לשחק איתה. לך אליה, מיד אביא לכם שתיה קרה. חם היום!” סמי שהיה כבן בית אצל מימי חברתו הטובה, שפשף את רגליו חזק על השטיח הצבעוני שעמד בכניסה ונכנס פנימה. מימי שכבה במיטה כשכף רגלה מונחת על מעין ערסל קטן שהכינו לה במיוחד בשביל הרגל הפצועה. “את מתרגלת יוגה?” שאל סמי את מימי. “הייתי רוצה” ענתה מימי וצחקה בקול. “אני מאוד אוהבת לתרגל יוגה אבל יוגה לא מתרגלים על מיטה ואני גם לא יכולה לתרגל יוגה עכשיו. היום בדרך חזרה מבית הספר נקעתי את הרגל והרופא הורה לי לא לאמץ אותה בזמן הקרוב אלא לתת לה לנוח כשהיא מורמת מעט.” “אוי. אני נורא מצטער! איך זה קרה?” שאל סמי בדאגה. “לא שמתי לב וכשהתחלתי לחצות, מעדתי ונפלתי על המדרכה. מזל שהמכונית שעמדה ברמזור חיכתה בסבלנות ושאיזה שוטר שעמד שם פשוט הרים אותי, העביר אותי לצד השני של הכביש ולאחר מכן התקשר אל אמא שלי וביקש שתבוא לקחת אותי הביתה.” “אוה! אני באמת מצטער לשמוע על כך! בכלל לא ידעתי שזה קרה.” אמר סמי מעט במבוכה. “לא נורא!הכל בסדר! אמרה מימי. “להבא אני צריכה להזהר כשאני יורדת מהמדרכה וגם אתה. בא שב לידי. טוב שבאת! דוקא חשבתי עליך. קיוויתי שתקפוץ.” “נורא משעמם לי היום מימי.” אמר. “יש לך רעיון למשהו כיפי שאוכל לעשות? … יחד איתך, אם את רוצה”. “כן. בהחלט! רוצה להרכיב פאזלים? זה מה שעשיתי לפני שהגעת וזה היה מה זה נחמד.””אהממ.. לא משנה. אני בכלל לא אוהב להרכיב פאזלים. אשב קצת איתך ואז אחזור הביתה.”
3
סמי ישב בעיניים פקוחות לרווחה ובגוף שנוטה קדימה שאל את מימי כל מיני שאלות כמו: איך היא תבוא לבית הספר עם רגל פצועה ואם היא תצליח שוב ללכת אחרי שהיא תתן לרגל לנוח כפי שהורה לה הרופא. הוא לגם מהמשקה שאמא של מימי הגישה לו וקם. “אוקיי מימי, אני מאחל לך שהרגל הפצועה תחלים במהרה ושמהר מאוד נחזור לעשות דברים כיפיים יחד. את המשיכי לנוח ואני אלך עכשיו הביתה.” בדרך הביתה הרהר סמי לעצמו: “באסה! לאף אחד לא היה רעיון למשהו כיפי שנוכל לעשות יחד ורק השתעממתי כל היום.” הוא הגיע הביתה,סינן היי חלשלוש מבין שפתיו, גרר את רגליו אל חדרו הקט והתיישב על הכסא שעמד צמוד לשולחן הכתיבה.” הרדיו הקטן שאבא שלו התכוון לזרוק בשבוע שעבר,עמד בקצה השולחן. סמי הסתכל עליו ולרגע נדמה היה לו שהרדיו הסתכל עליו בשעמום חזרה. הוא קרב אותו אליו ומוצף רחמים עצמיים לקח את המברג הקטן שסבא נתן לו בדיוק אתמול במתנה והחל לחזק איתו ברגים רופפים ולשחרר כפתורים שנתקעו ברדיו הקטן. כך המשיך ועשה עד שלפתע נשמע ניגון חלש. הנגון נשמע אומנם חלש אך קרוב. “מהיכן מגיע הניגון הזה חשב בינו לבין עצמו. זה נשמע ממש ממש קרוב.” הוא הסתכל לצדדים בעיניים פקוחות לרווחה כדי לראות טוב יותר ומבלי להתכוון נגע באחד הכפתורים. באותו הרגע התחזק הניגון.
4
“היי!!”צעק בהתרגשות גדולה. “תיקנתי את הרדיו. אימוש ראי, תיקנתי את הרדיו המקולקל שאבוש התכוון לזרוק.” “כל הכבוד! השיבה אמא. “אז עכשיו לא משעמם לך יותר?” “לא, לא! ממש לא משעמם לי יותר”. הוא ענה בשירה. “כיף לי! הצלתי את הרדיו שלי. אקשור לו סרט ואתן אותו מתנה למימי המרותקת למיטה. אמא, תני לי סרט צבעוני כזה מהמגרה שלך.” אמא לקחה את פקעת הסרטים, הוציאה מתוכה סרט ורוד מלא בנצנצים יפים והגישה אותו לבנה בחיוך גדול.
5
6
Published: Dec 30, 2017
Latest Revision: Dec 30, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-400646
Copyright © 2017
Skip to content