חמת גדרה-

היא אתר מרחצאות מרפא ונופש השוכן בעמק הירמוך מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ’ מתחת לפני הים. באתר נובעים ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים. המים החמים נובעים מעומק משוער של כ-2 קילומטר ויותר. ספיקתאחד מחמשת מעיינות האתר, מעין “הבושם”, היא 500–700 מ”ק בשעה^[1]. אתר חמת גדר כולל מרחצאות מרפא, ספא ופינות חי לתנינאיםולעופות.

מרחצאות חמת גדר היו בשימוש כבר בתקופות קדומות, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית.

בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 גילה הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, שחלק ממנה מוצב בכניסה לבניין בית המשפט העליון בירושלים.

השימוש במרחצאות באתר החל בתקופת המשנה, במאה השנייה, ונמשך עד אמצע התקופה הערבית בארץ ישראל במאה התשיעית. הוא חודש במאה העשרים.

(תפנו לוויקפדיה ליותר מידע)

נחל אל על-

תיאור המסלול:
יש לחנות במרחק מה מן השער ולהקיף את המושב ברגל משמאל לאורך הגדר עד לשער הראשון בה בעוברנו את הגדר מתגלים לפנינו עודות ומישורים עם אדמה שחורה. מקורה של אדמה זו בבזלת שבלתה והיא מכילה הרבה חרסית. החרסית, שהיא מינרל הסופח מים, מתנפחת כאשר היא נרטבת, דבר הגורם לאטימת הקרקע. לא ייפלא אם כן שבחורף הופכים השטחים בוציים מאוד ומצטברות עליהם שלוליות מים. באביב מתכסים שדות הבור בכלניות, נוריות, פשתה שעירה, חרציות ועוד.
בתצפית צפון-מזרחה נראה ישוב הבנוי על מורדות גבעה קטנה. זהו קיבוץ נטור שיושב על גבעה געשית – גבעת נטור. מעבר לנטור לכיוון צפון ומזרח משחירים באופק רכסי הרי הגעש של אזור מרכז וצפון הגולן ומעליהם החרמון – מושלג בחורף ובאביב. במערב נראים הרי הגליל העליון והתחתון ואם נפנה דרומה נראה שוב ישובים חקלאיים קרובים: על גבעה געשית מתנוססים גבעת יואב והמרכז העירוני בני-יהודה, וכך גם קבוץ גשור (הקרוב אלינו מבין הישובים). שמאלה להם – אליעד, שם יסתיים מסלולנו.דרך העפר שתובילנו עד לתחילת השביל היורד אל הנחל נמתחת תחילה ימינה במקביל לגדר אבנ”י אית”ן ובסמוך לשפת המצוק. בהמשך הופכת הדרך לשביל (מסומן אדום) וחוצה ריכוז חורבות קטן. מעבר לחורבות יורד השביל דרך מטע זיתים קטן לכיוון נחל אל-על. הירידה אומנם קצרה אך תלולה ומאמצת. בתום הירידה נגיע לאפיק, נחצה אותו ונלך בגדתו הצפונית בשביל המתפתל בתוך הצמחיה. ברקע כבר שומעים את המפל… לאחר כ-700 מ’ נגיע אל מעל מפל שגובהו כ-8 מטרים והוא חוצב בסלע הבזלת. זהו ‘המפל השחור’, הנקרא כך על שום סלע הבזלת השחור בו הוא חתור. על שפת המים צומחים שיחי נענע משובלת בעלי ריח מנטה נעים, וכן עצי ערבה. מתחת למפל מתנשאים עצי דולב ענקיים המרהיבים כל עין בצבעי ירוק-בהיר בקיץ ובשלכת כתומה בסתיו. ניתן לרדת אל מתחת למפל בשביל תלול היוצא משמאל למפל (כשפנינו במורד הזרם), להינפש בצל עצי הדולב ואחר כך לעלות באותה הדרך אל מעל המפל לגדתו הצפונית (ימנית) של הנחל.

מצפה אופיר – קרן עין גב

תאור כללי:

מסלול הררי המתחיל במצפה אופיר – המאפשר תצפית מרהיבה מערבה אל אגן הכנרת והרי הגליל, ממשיך דרומה על גב ההר עד בני יהודה הישנה ובהמשך פונה מערבה ויורד עד לקרן עין גב – תצפית יפה מערבה לאגן הכנרת. המסלול ממשיך ויורד עד לעין גב. הקטע של המסלול היורד מגב ההר, הינו בעל מדרונות ושיפועים חדים המחייבים משנה זהירות. המסלול עובר ליד מעיין “א-שכום” שליד בני יהודה הישנה – מעין שוקק

משך הליכה הוא כ 4 שעות. מסלול בדרגת קושי בינונית , עם שיפועים ומדרונות חדים. קיימת סכנת החלקה בחורף – בעיקר במדרונות. המסלול משלב בתוכו תצפיות יפות מערבה אל אגן הכנרת והרי הגליל. מומלץ להליכה ממצפה אופיר – כלפי עין גב.אזור דרום רמה”ג, מפה 1 – הגולן, החרמון ואצבע הגליל.

שמורת גמלא –

בשמורת הטבע גמלא תוכלו ליהנות מצד אחד מהטבע ומצד שני מאתרים ארכיאולוגיים. בשמורה זו עוברים שני נחלים: נחל דליות ונחל גמלא שבסופו תוכלו לראות את מפל גמלא הממוקם בשמורת גמלא עצמה.  במהלך הסיור בשמורה תוכלו לראות בעלי חיים כגון צבי, יעל, תן, דורבן, חולד, שועל, זאב, קרקל ועוד לצד עופות דורסים שונים . בנוסף תוכלו לראות עצי אלון התבור, אלה אטלנטית עוזרר קוצני, שיזף מצוי, כליל החורש ועוד.

מפת סימון שבילים: מפת סימון שבילים  מספר 1 – החרמון, הגולן ואצבע הגליל

שביל המפל:

מהאתר הארכיאולוגי שבשמורת גמלא ששם תוכלו לראות שרידים של היישוב גמלא ושרידים של הכפר דיר קרוח. אתרים אלו ממוקמים בסמוך לנחל דליות, ולכן הנחל שימש למקור אספקת מים ליישובים אלו ולענף החקלאות שאפיין אותם. אחרי כן תלכו לאורכו של נחל דליות עד שתגיעו לנקודת תצפית המשקיפה על מפל הבזלתמפל גמלא שבו תוכלו לראות מים רבים בעונת החורף והאביב.קומתו של מפל זה חמישים ואחד מטרים, והוא נשפך לבריכה קטנה. משם תרדו  בשביל שבו תראו סלעי סקוריה, .סלעי בזלת נקבוביים, ותעברו את מצוקי נחל בזלת שצורתם כשל מרובעים ומצוקי נחל דליות העשויים מקירטון ומחוואר

במהלך המסלול תוכלו לראות צמחייה מגוונת: במישורים תוכלו לראות ערבה, אלוני תבור, אלות אטלנטיות, לבנים עוזררים שקדים ואגסים. באזורים הסמוכים למקום מים תוכלו לראות עצי דולב ומילה. בנוסף תוכלו לראות בעלי חיים מגוונים כגון: עופות דורסים ועופות אחרים.

תמשיכו ללכת בשביל עד שתגיעו לחניון דליות. אם הגעתם בשני רכבים, תעלו על רכבכם, אך אם באתם ברכב אחד תבקשו מאחד הנהגים שיקפיץ אתכם בחזרה לתחילת המסלול.

אורכו של המסלול כארבעה קילומטרים.

אטרקציות בסביבה

בית בד הגולן: במרכז המבקרים תיהנו מפעילויות שונות הכוללות סיור שבמהלכו תלמדו על תהליך הפקת השמן, על סוגי השמן ועל המוצרים שונים שמייצרים משמן. בנוסף אתם תיצפו בסרט שיספר לכם על המקום ופועלו. זאת ועוד במקום תעמוד לרשותכם חנות שבה תוכלו לרכוש את מוצריו של בית הבד.

נחל בזלת

שייט קיאקים בצפון

הסיפור שלנו התחיל לפני יותר מ- 20 שנים כשהקמנו על גדות נהר הירדן הדרומי, אתר לשייט בקיאקים וקאנו אינדיאני כולל אירוח כמסורת האינדיאנים של צפון אמריקה. מהיכן בא השם “רוב רוי”? מי אנחנו? תשובות לשאלות אלו ופרטים נוספים על אחד המקומות היפים בישראל, תוכלו למצוא באתר זה.
“רוב רוי” הינו אתר מיוחד לשייט קאנו וקיאקים על הירדן הדרומי, המלא במים כל השנה!! האתר כולו בנוי מחומרים טבעיים: עץ וחימר, ומשלב בתוכו מוטיבים אתניים אינדיאנים.
אופיו השקט והפסטורלי של המקום בשילוב השייט במימיי הירדן, מאפשר לחוש מגוון רחב של תחושות הנעות מרוגע ונינוחות ועד אקשן ואדרנלין במים.

עמק הבכה

עֵמֶק הַבָּכָא הוא עמק שצמחו בו עצי ערבה או עצי צפצפה שהפך לאתר סמלי של סבל יהודי וכלל אנושי

“עמק הבכא” קיבל את משמעותו הסמלית, היהודית ואחר כך גם הכלל אנושית, הרבה יותר מאוחר, כשהפך לכינוי למקום עינויים וסבל, וסמל של גלות עם ישראל המתמשכת. פירוש זה נזכר לראשונה בתפילה, ובפיוט“לכה דודי“. ביטוי זה הוא גם כינוי לעולם הזה ותלאותיו. במאה ה-16 כתב ההיסטוריון היהודי ר’ יוסף הכהן הרופא ספר היסטוריה בשם “עמק הבכא“, ובמאה ה-19 חיבר הסופר מנדלי מוכר ספרים ספר בשם “בעמק הבכא“.

בהיסטוריה של מדינת ישראל, “עמק הבכא” הוא כינוי של עמק נרחב ברמת הגולן, בין הר חרמונית לבין העיירה קונייטרה, שדרכו ניסו לפרוץ הדיוויזיות הסוריות במלחמת יום הכיפורים. טנקים של חטיבה 7 ושל חטיבה 188 בעזרת סיוע של גדוד 405 בלמו שם את כוחות השריון הסורים, בקרב דמים קשה שנמשך כארבע יממות. הכוח הישראלי מנה 150 טנקים ומולו התייצבו כ-450 טנקים סוריים. הודות לקרב בלימה שנוהל על ידי מפקד גדוד 77 של חטיבה 7, אביגדור קהלני, נכשלה המתקפה של הצבא הסורי והושמדו כ- 300 טנקים סוריים. צה”ל איבד 76 לוחמים ולזכרם הוקמה במקום אנדרטה. לקרב ניתן הכינוי קרב עמק הבכא בסדרת כתבות של רנן שור בעיתון במחנה בנובמבר 1973. (ויקפדיה)