תלמידים יקרים,

ספר זה מתמצת את החוויה המדהימה והמשמעותית שנעבור יחדיו וחלק מהמקומות שבהם נבקר.  במהלך המפגשים, הסיורים והעדויות העלנו שאלות משמעותיות, פתחנו כיווני חשיבה חדשים ונתנו בסיס לדיון מעמיק בתפיסת השואה במובן היהודי, האנושי והאוניברסאלי שלה. חשוב להדגיש כי להשקפתנו המסע עצמו לפולין הוא חלק מתוך תהליך ארוך של רכישת ידע, התבגרות, לקיחת אחריות והתמודדות עם דילמות וערכים המשמעותיים לכם. מסע זה הוא גם מסע קבוצתי שבו תעברו ביחד חוויות משותפות, קשיים והצלחות.  “יש צורך באנשים עזי-נפש, משוחררים ממשפטים קדומים. אנשים שיכולים ורוצים לחשוב בראשיהם-הם ואינם עבדים מכאניים למחשבות קפואות. וזה – הקשה ביותר קל לחצוב חוק לאדם: חיֵה לפיו. יותר קשה לחיות בדפוסי חיים חצובים. אך הקשה ביותר ]הוא[ לפלס דרכי חיים לעצמנו, אגב ביקורת עצמית מתמדת. נראה לי, שזוהי הדרך המוסרית היחידה לקבוע חוק לאדם. ורק בדרך זו יש ואפשר לבנות חיים חדשים, חיים שלמים. )חנה סנש, חיפה, 1943.12.25)

הרובע היהודי- קאז’ימייש

יישוב היהודים בקרקוב התחיל כנראה, עם הקמת העיר. תנופת התפתחות מקבל הישוב היהודי בפולין עם קבלת כתבי הזכויות. ראשית – כתב הזכויות של הנסיך מקאליש, בשנת 1264 ,ולאחר מכן – הרחבת הזכויות על כל יהודי פולין על ידי המלך קאז’ימייז’ הגדול, בשנת 1334.

נבקר בבית הכנסת הגדול שבעיר.

 מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו

היה הגדול מבין מחנות הריכוז וההשמדה שהוקמו על אדמת פולין והוא שימש מחנה עבודה וריכוז ובמקביל היה מחנה מוות. אושוויץ-בירקנאו נבחר להיות המחנה המרכזי לביצוע מלאכת ההשמדה של העם היהודי ונבנו בו כמה תאי גזים ומשרפות

כיכר השילוחים בפודוגוז’ה –

שמה ההיסטורי של הכיכר הקטנה היה כיכר זגודה -כיכר ההסכמה. היום השם הוא כיכר גיבורי הגטו. במקום זה נערכו השילוחים באקציות הגדולות, והמקום היה עד להתרחשויות נוראות של אכזריות והתעללות בזמן האקציות השונות. צוותי הס”ס הגרמנים, המשטרה הכחולה הפולנית, וה OD והמשטרה היהודית הצטיינו בקרקוב בברוטליות ידועה לשמצה.

בית המחתרת היהודית, כיכר זגודה 6 –

סיפור המחתרת היהודית בקרקוב הוא סיפור מיוחד, הן בגלל פעילותה והן בגלל הדמויות הפועלות. הארגון הוקם על ידי חברי תנועות הנוער הציוניות ובמיוחד על ידי הפעילים מתנועת “עקיבא”, בראשות דולק ליבסקינד והזוג רומק ויוסטינה דראנגר, אברהם ליבוביץ מתנועת “דרור’ וחברים מהשומר הדתי. במקביל התארגנה קבוצת “איסקרה”, ובה חברים מהשומר הצעיר ובראשם השק באומינגר, וחברי המפלגה הקומוניסטית הפולנית ובראשם גולה מירה, אשר הייתה ממנהיגות השומר הצעיר ופרשה ממנו לפעילות קומוניסטית בשנות ה-30 . עם הקמת הגטו, נעשו ניסיונות כושלים של חלקים מהארגון להקים מחתרת – עצמאית, או בשיתוף פעולה עם גורמים פולנים מחוץ לחומות הגטו. בעקבות המשך חיסול הגטו הוקם ארגון משותף, אי”ל, כאשר “החלוץ הלוחם” פעל מתוך המרכז בגטו, ו”איסקרה” – מחוץ לחומות בפני חברי הארגון, שמנה כ-130 לוחמים, עמדו מספר דילמות חשובות ביותר: כיצד לפעול ולהילחם לפחות על מוות בכבוד? – כאן בוטאו המילים: “למען שלוש השורות בהיסטוריה” – ויחד עם זאת לא לסכן את שרידי הגטו, שבחלקו עבד ולא היה שותף לדעת הצעירים. ההכרעה נפלה על פעילות מחוץ לגטו. רוב הפעילות הצבאית נכשלה, אך אחת שהצליחה הייתה לאחת הפעולות הצבאיות הראשונות בכלל פעילות המחתרות הפולניות והיהודיות בזמן הכיבוש, והיא ההתקפה על בית הקפה “ציגנריה”.

קפה ציגנריה-

היה מקום בילוי של קצינים גרמניים. ערב חג המולד, 1942.12.22 ,הוא הותקף ברימונים בידי צוות משותף של חברי “החלוץ” ו”איסקרה”. נהרגו כמה גרמנים ונפצעו עשרות. הטרגדיה של הלוחמים הייתה כפולה: רובם נתפסו ונרצחו בעקבות הלשנה של שניים מחבריהם, שהתבררו כסוכנים כפולים, וגם בתיאור הפעילות כדי שלא להמיט פעולות נקם של הגרמנים על ראש היהודים השורדים, לא יכלו להזדהות כלוחמי הארגון היהודי הלוחם. רק בשנות ה-80 הוגשם הצדק ההיסטורי, ועל השלט בפתח בית הקפה )ששינה מאז את שמו ותפקודו, והיום משמש דיסקוטק( כתוב, כי הפעולה בוצעה בכוח משותף של חברי אי”ל וה-AL( LUDOWA ARMIA ,) חברי המחתרת הקומוניסטית, אשר כאמור היו גם הם יהודים בחלקם. רוב חברי המחתרת לא שרד. רובם עונו בבית הסוהר מונטלופי. הזוג דראנגר הצליח לברוח פעמיים מהגרמנים, וניסה להקים את הארגון מחדש, אך נתפס. בשני מקרים מסר בן-הזוג השני את עצמו לידי הגרמנים, לפי שבועה ביניהם. שניהם לא שרדו, אך סיפורם קיים בעדות מופלאה, שנכתבה בבית הסוהר הלצלוב על גבי פיסות נייר טואלט, וידועה כ”יומנה של יוסטינה”.

יומן מסע
מילים ולחן: אביב גפן

אינספור שבילים ויציאה 
רושם בתוך יומן מסע 
להתערבב ולא להיבלע 
רושם בתוך יומן מסע 

והיה אם מישהו בא 
אל תסתובב 
כי זה תמיד יכול להיות 
זה שידליק לך את הלב 
יפרוק את הכאב בשלווה 

מגע הרוך גובר על המכה 
רושם בתוך יומן מסע 
כולנו עשויים אבק של אהבה 
רושם בתוך יומן מסע 

מביטים למעלה ונושאים תפילות 
כשבינתיים שוכחים 
שהמשמעות לחיות 
היא לשאול את השאלות ולענות 

והיה אם מישהו בא…

תלמידים יקרים,

אנו ממליצים לכם לכתוב יומן מסע ולתעד את חוויותיכם מהמסע לפולין.

לפניכם מספר טיפים לכתיבת יומן מסע:

• קחו עפרון, מחדד ומחק.
• הטיפ השני- אל תקחו דפדפת או כל מיני דברים ענקיים, כדאי  שהיומן יהיה בגודל שמתאים לכיס. ככה הוא יהיה איתכם בנסיעות הארוכות,  או בזמן שאתם טסים במטוס ולא תצטרכו את התיק בכל רגע שתרצו לכתוב, לקחת פרטי קשר של מישהו או לצייר.
• שימו את היומן בשקית אטומה למים, יומן רטוב לא שווה הרבה…
• רצוי לרשום: יום, תאריך, שעה ומקום. זה יחסוך ממכם את המחשבה “אמממ איפה ומתי זה היה?”
• אתם יכולים להוסיף תיאור ציורי או שלא ציורי של נופים, לבוש, פרצופים, אוכל וכל שעולה על דעתכם.

 אבל הכי הכי חשוב, תרשמו מה שאתם רוצים, איך שאתם רוצים בלי לחשוב על איך זה יראה או מה יחשבו אחרים אם הם יקראו את היומן.

מאחלים לכם חוויה משמעותית,

צוות בית הספר.