היום השלישי

מיידנק-

היה מחנה ריכוז והשמדה נאצי, שהיה ממוקם כארבעה קילומטרים ממרכז העיר לובלין בפולין, שפעל בשנים 1941–1944. מבני המחנה שרדו את המלחמה ובניגוד למחנות אחרים, לא הושמדו על ידי הנאצים.

המחנה הוקם ב-1 באוקטובר 1941 בפקודתו של היינריך הימלר, היה מחנה שבויים של האס אס.

 בפברואר 1943 הוא הוסב למחנה ריכוז. שמו של המחנה מבוסס על מחוז מיידנק טטרסקי בלובלין.

בשיא פעילותו, הוא הכיל 50,000 אסירים. בחודשים הראשונים של 1942, נעשו ואושרו תוכניות להרחיב את מיידנק כך שיכיל עד 250,000 אסירים.

בין אפריל 1942 ליולי 1944, התבצעה במיידנק השמדה בתאי גזים ובמשרפות. הקורבנות נרצחו עם הגעתם למחנה. מספר הנספים נאמד ב-200,000. מספר היהודים שניספו במחנה מוערך כיום בכ-80,000. בנוסף ליהודים, רבים מהנספים היו שבויי מלחמה סובייטיים ופולנים.

מחנה היה מוקף בגדר תיל כפולה וחשמלית אשר לאורכה ניצבו 18 מגדלי שמירה, המתנשאים לגובה של יותר משמונה מטרים כל אחד.

בסך הכל במחנה היו קיימים כ-227 צריפים.

המחנה פוזר ביולי 1944, אך נהרס רק באופן חלקי עד למועד הגעתו של הצבא האדום אליו.

רחוב זלוטה- שריד חומת גטו ורשה-

באוקטובר של שנת 1940, כשנה אחרי פלישתם לגרמניה, החלו הנאצים לרכז את כל יהודי העיר בשטח מוגדר ומגודר. סביב השטח נבנתה חומה בגובה שלושה מטרים ומעליה, סלילים על סלילים של תיל דוקרני. במהלך שנות פעילותו גטו ורשה היה הגטו הגדול ביותר באירופה, ובשעתו הוא מנה כ-450,000 יהודים.

השריד היחיד לחומת הגטו, נמצא בתוך חצר פנימית של בניין העומד ברחובות סיינה מספר 55 וזלוטה מספר 62.

כאשר מגיעים אל שרידי החומה בחצר הבית, מבחינים כי בחומה חסרות שתי לבנים, והחלל שלהם פתוח ומשמש להנחת נרות נשמה לזכר הנספים, לבנה אחת הועברה למוזיאון השואה ביד ושם והשנייה למוזיאון השואה שבעיר ניו יורק באמריקה.

ניתן לראות בהמשך את הרחובות “כלודנה” ואליצוב” אשר חושפים בפנינו עוד חתיכה ועוד חתיכה מהימים ההם.

מסלול הגבורה-

מסלול הגבורה מתחיל ברחוב סטאבקי מספר 10, עובר ברחוב דובואה וברחוב זמנהוף, ומסתיים בפנייה לרחוב אנילביצ’ה.                              המסלול עוצב ב-1988 ומוביל מכיכר השילוחים לאנדרטה לזכר מורדי גטו ורשה. הוא משובץ אבני זיכרון שחורות, המוקדשות ל-12 יהודים יחידים שפעלו בגטו ורשה, והפגינו חוסן רוחני וגבורה.                                                                                                                         האבנים אחידות ועליהן רשומים זמן קיומו של הגטו, שמות הנזכרים ותיאורם.                                                                                 מלבד אבני הזיכרון האישיות, כולל המסלול גם כמה מצבות לזכר ארגונים או מאורעות חשובים.

לאורך המסלול אבני זיכרון המוקדשות ליצחק קצנלסון, יאנוש קורצ’ק, הרב יצחק ניסנבוים, פרומקה פלוטניצקה, פאבל פרנקל ודוד אפלבוים, מאיר מאירוביץ, מרדכי אנילביץ’, אריה יורק וילנר, מיכאל קלפפיש, יוסף לברטובסקי ועמנואל רינגלבלום.

היום הרביעי

מוזיאון השואה-

המוזיאון ממוקם בשטח שבו נמצא בעבר גטו ורשה, במקום שבו ניצב בניין מפקדת היודנראט, ומול האנדרטה לזכר גיבורי גטו ורשה.

מוזיאון לתולדות יהודי פולין מוצג ומוקדש להיסטוריה בת המאות הרבות של היהודים בפולין שהגיעה לסיום פתאומי בשואה.

 המוזיאון נוסד רשמית בשנת2005 וב-2007 החל לפעול המרכז החינוכי של המוזיאון, המארגן קורסים וסדנאות בפולין.