בית מרחץ: הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הרומית. אל בית המרחץ, הבנוי בסגנון רומי, נכנסים דרך חצר מוקפת עמודים שנועדה לתרגילי התעמלות. בחצר יש מודל של בית המרחץ, המדגים את מראהו ואת פעולתו. נכנס אל חדר ההלבשה (אפודיטריום) המעוטר בציורי קיר ובמרצפות אבן ייחודיות. בזמן המרד הותקנו

במקום ספסל (הבנוי מחוליות עמודים) ומתקן טבילה

שער המים: בצפון הרחבה נמצא שער מים, שאליו הוביל שביל שעלה מבורות המים העליונים שבמדרון הצפון-מערבי. תעלת מים הוליכה את המים מן השער

אל בורות שעל פני ההר.

בריכת שחייה: הורדוס בנה במצדה בריכת שחייה רחבת ידיים, שדופנותיה וקרקעיתה מטויחות וגרם מדרגות יורד לקרקעיתה. בניית בריכה באזור כה שחון, בקיבולת ‎550 מ”ק, מעידה על החשיבות שייחס הורדוס לתרבות ה
המצודה הדרומית: בימים עברו ניתן היה להעפיל למצדה במעלה המצוק הדרומי. זו כנראה הסיבה להקמת המצודה בנקודה זו, אשר פיקחה על המתקרבים מדרום. במקום ישנה תצפית נהדרת על נחל מצדה, ים המלח, הדייק ומחנות המצור. ממחנה ח’ הרומי, שנבנה על המצוק שמדרום, אפשר היה להשקיף על במת ההר.

“שער שביל הנחש – הליכה על גשר המצוק, היוצא מנקודת ההורדה של הרכבל, מובילה אל “שער שביל הנחש”. מימין לגשר יורדות מדרגות לעבר בור מים ולעבר קצהו העליון של שביל הנחש.
קירות השער מעוטרים בטיח מכויר (סטוקו) ולרגליהם הספסלים המקוריים המטויחים ששימשו את השומרים ואת הממתינים להיכנס. ריצוף האבן של תא השער נועד למנוע את פגיעת הפרסות של פרדות ההובלה שהגיעו להר. בשער נבחין לראשונה בקו השחזור השחור המסמן את גובה ההשתמרות של השרידים המקוריים.
מן השער יוצא שביל לעבר סככות שבהן מוצגת מפת תבליט של פני ההר ומסלולי הביקור. משם נפנה שמאלה לשביל המוביל לעבר המכלול הצפו.

אכסניית אנ”א ממוקמת ממש למרגלות המצדה. אין כמו לראות את הזריחה מהמצדה! זהו מראה מרגש ויפה, אבל גם דורש התעוררות .מוקדמת במיוחד… הזריחה תהיה יפה עוד יותר אם תשנו היטב בלילה, לכן בחרנו במסלול הזריחה של המצדה

גן עדן מדברי

מאחורי מלונות עין בוקק שבדרום ים המלח, בין צבעי הצהוב והחום העוטפים את הכל, שוכן נווה מדבר קטן. הטיול נכנס אל חלקו התחתון של נחל בוקק, ועובר בדרכו בין עצי אשל ירוקים וענפי קנה, מים זורמים ובריכות מלאות, מפלים, מדרגות וסכרים. טיול של שעתיים קרירות גם בימים הכי חמים

יָם הַמֶּלַח (בערבית: البحر الميت, הים המת; בעברית מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן. ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% – גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז גבוה זה נובע מכך שהאגם הוא טרמינלי (למי האגם אין מוצא לשום מקום), והוא נמצא באזור בעל אקלים מדברי חם ויבש המתאפיין בשיעורי התאיידות גבוהים. האגם הוא גוף המים הרביעי במליחותו בעולם.

!!תהנו בטיול 

צוות מורי תיכון אלונים