שלומית נולדה בפולין ב-9.6.1949.

שלומית היתה תינוקת חמודה ובלונדינית עם צבע עיניים כחולות.

כששלומית היתה בת שנה הוריה החליטו לעלות לארץ ישראל בת השנתיים אך שלומית לא ידעה מה הסיבה לכך.

אמה של שלומית ידעה שההפלגה הצפויה להם תמשך בערך חודש אך לא ידעה מה שלומית תוכל לאכול מכיוון ששלומית עדין ינקה בזמן זה.

אמה של שלומית הכינה עוגות בטח, חתכה אותם לפרוסות, פרסה אותם ושמה בתנור.

לאחר שאפתה את עוגות הבטח העוגות הפכו לעוגיות הנמסות בפה.

כשעלו על האוניה אמה של שלומית הקיאה כל יום והגיע זמן שנגמר האוכל אז אכלה את העוגיות שהכינה לשלומית למצב חירום.

כששלומית ומשפחתה הגיעו לארץ לקחו את כל האנשים שבאוניה במשאיות אל “עין ים” ולכל משפחה נתנו אוהל לישון בו.

יום למחרת באה דודתה של שלומית ובעלה (אשר עבדו וגרו שם) ולקחו את שלומית ומשפחתה אל צריפונים בעלי חדר אחד לישון בו ומטבחון, השירותים והמקלחת היו בחוץ וכדי להגיע אליהם היה צריך לעבור על חול וזה מלכלך כשרטובים אך לשלומית זה לא הזיז.

שלומית גדלה ב”עין הים” עד גיל 10, אז עברה לגור בקריית מוצקין הנמצא בצפון.