לצערי אני לא הספקתי להכיר את סביי וסבתותיי, אבל כן הספקתי להכיר סבא אחד למשך שש שנים

בפרק זה אכתוב על סיפורים ששמעתי מהוריי ודודיי

סבא נחום ז”ל וסבתא מזל ז”ל מצד האבא

סבי נחום (שלמה) היה עובד בחקלאות, וסבתי מזל הייתה עובדת עירייה. שניהם נפטרו בגיל מוקדם ולא זכיתי להכיר אותם.

אבי סיפר לי שסבתא תמיד הייתה מארגנת את החליפה של שבת של סבא וסבא תמיד היה מטוקטק ומסודר.

סבתי תמיד אהבה בית מסודר ונקי, בחג הפסח אחותי הייתה הולכת עם בת דודתי אדווה לעזור לסבתא שלי לנקות. אחרי שאחותי ואדווה גמרו את המטבח סבתא ביקשה מהן לנקות שוב.

כשהיה צריך לגזור את הדשא סבי היה עובר עם מספריים קטנות כדי לבדוק שהכול ישר וסימטרי.

סבא יוסף ז”ל וסבתא בדרה ז”ל מצד האמא

סבי היה עובד בהתחלה בייבוש ביצות, לאחר מכן בסלילת כביש באילת ואז כמנהל בפרדס “פרי אור”, את כל זה הוא התחיל מקום המדינה

סבתי הייתה עקרת בית שדאגה לילדיה, היא כל כך דאגה שאפילו חייבה לאכול ארוחת בוקר כל בוקר גם אם היה לימודים. מדי פעם בפעם היא הייה עובדת בבית אריזה

מעשיי החסד שלהם:

* מקבצי הנדבות שהגיעו לביתם, גם אם נראו מוזנחים דאגו להאכילם ולצייד אותם במזון ובכסף

* הבית היה פתוח לכל אחד והוא שימש מפגש לכל הדודים, בני הדודים, חברים ושכניהקפידו על הכנסת אורחים בלב שמח

* כאשר אישה יולדת דאגו להכין עבורה ארוחת בוקר ובנוסף אנשים עם מוגבלויות הכינו עבורם ארוחה חמה

* סבתי שמחה את הכלה ביום החינה, שרה ותופפה בהתנדבות

* הם ארחו בשבתות וחגים באופן קבוע משפחה במשך שנים רבות, עד דור שלישי

סבא יוסף הוא הסבא היחידי שהכרתי ואהבתי אותו מאוד. הזיכרון הכי חזק שלי ממנו שהוא תמיד היה שומר בארון חטיפים ובכל פעם שהייתי באה לבקר הוא היה מביא לי חטיף. בשנים הראשונות שלי בבית הספר היסודי “אסף מימון”, שהיה בסמוך לבית של סבא, הייתי חוזרת אחרי הלימודים לביתו ונשארת שם עד שאמא הייתה באה לאסוף אותי אחרי העבודה. הייתי אוהבת להיות אצלו ולבלות בחברתו. בשבתות היינו מקפידים להיפגש אצל סבא ולבלות את כל השבת יחד, לסעוד יחד את הארוחות וכל הדודים ובני הדודים היו נשארים לישון. בשבתות בבוקר היינו בונים אוהלים בבית ומשאירים בלאגן עד צאת השבת.

:)!הסוף