“שלום, אני רוצה להזמין ארגז שלם של תכשיטי זהב עם פנינים מהודו”

אמרה גברת כהן. “אין שום בעיה, אבל המחיר לא זול”  

“המחיר לא מדאיג אותי, אבל תזדרזו, אני צריכה את התכשיטים עוד היום.”

“בסדר, נעביר לך אותם במשלוח בעוד שעתיים”

“מצוין, תודה, שלום”

גברת כהן ניתקה את השיחה ומדדה שוב את השמלה החדשה שקנתה לחתונה של אחותה שתערך מחר.              

                                 …

מחמוד, השליח של החנות “תכשיטי יוקרה” היה ערבי שכשמו כן הוא:הוא חמד את התכשיטים לעצמו.

לשם כך הוא עשה עצירה “קטנטונת” בביתו אשר כללה ריקון התכשיטים מהארגז.

“פטימה! תיראי מה הבאתי לך!” קרא, ובלי לחכות לתגובה יצא מביתו בצעדים קלילים,לא מפני שהארגז היה קל, אלא מפני שהוא היה ריק, וביתו הקטן היה מלא במקומו.

הוא הלך לביתה של גברת כהן כשבדרך רוקן מדף של מברשות שיניים מאחת החנויות כדי שגברת כהן לא תחוש שהארגז ריק…

“גברת, משלוח!” קרא מחמוד והניח את המשלוח ליד הדלת הסגורה.

                                          …

גברת כהן פתחה את הדלת בהתרגשות ולא התפלאה שהערבי כבר הסתלק.

היא פתחה את הארגז, ולהפתעתה גילתה שהוא מלא ב…

                                                                      מברשות שיניים!!!

היא נכנסה לביתה, וחייגה במהירות את המספר של החנות: “תכשיטי יוקרה.”

לאחר שענו לה לא התאפקה ואמרה:

“מה זה אמור להיות? מה, אתם עושים ממני צחוק?!            

איך הייתם מרגישים אם לחתונה של אחותכם היו נותנים לכם מברשות שניים?אה?”

“קודם כל מזל-טוב גבירתי, ודבר שני, אני לא יודע על מה את מדברת.”

“אתם הבאתם לי ארגז של מברשות שיניים במקום ארגז של תכשיטי זהב עם פנינים מהודו.”

“אם את רוצה שנחליף לך תצטרכי לדבר עם המנהלת אבל היא בחופשה עכשיו, היא תחזור בעוד יומיים.”

גברת כהן ניתקה בעצבנות את הטלפון והבינה שלחתונה היא

תלבש את התכשיטים שקנתה לפני חצי שנה.

                                                       …

חליד תכנן את הגניבה הזאת כבר הרבה זמן.הוא פעל לפי המשפט שלמדו אותו חבריו:

“בשביל גנבה טובה צריך ‘לרחרח’ את הסביבה.”

לשם כך הוא הלך לחנות התכשיטים “תכשיטי יוקרה” וחיכה שהמוכר השמנמן יזוז ממקומו כדי שהוא יוכל לבדוק האם המפתח נימצא שם כפי שהבין ב’רחרוח’ הקודם.

לאחר שעתיים, כאשר המוכר סופסוף זז לקצה השני של החנות כדי להסביר ללקוח טרדן איך מכינים תכשיטים, בדק חליד האם המפתח אכן נמצא שם.

את המפתח-הוא לא מצא אבל מה שהוא כן מצא זה את רשימת ההזמנות.

‘יהיה יותר קל לגנוב מהמזמינים את ההזמנות’ חשב חליד, וארגז שלם של תכשיטי זהב עם פנינים מהודו בהחלט קרץ לו.

                                                                …

גברת כהן הייתה נרגשת במיוחד כי בעוד שעתיים אחותה מתחתנת.

היא התלבשה במהירות, מנסה לשכוח מהתכשיטים.

ויצאה מביתה בלי לדעת שזוג עיניים צופות עליה מהחלון.

לאחר  שגברת כהן התרחקה נכנס חליד [בעל זוג העיניים] לביתה דרך החלון הפתוח שהשאירה גברת כהן כדי לאוורר את הבית.

חליד הסתכל מסביבו וראה ארגז ועליו היה כתוב:

תכשיטי יוקרה

ארגז עם תכשיטי זהב עם פנינים מהודו

לגברת כהן

הוא לא חשב פעמיים, לקח את הארגז וברח אתו לביתו.

חליד תלה מודעות בכל העיר:   

כולם מוזמנים למכירה פומבית של תכשיטים שתערך ביום ראשון בשעה 2:30 מול המשטרה.    

ביום ראשון בשעה 2:20 הוציא חליד את התכשיטים ומיהר אל הרחבה שמול המשטרה והופתע לגלות כי חוץ ממנו הגיעה רק גברת כהן שהיתה צריכה תכשיטים [מעניין מאוד למה].

גברת כהן זיהתה מיד את הארגז והתחילה לרוץ לכיוון המשטרה.

“לאן את רצה?” שאל חליד.

גברת כהן לא ענתה והמשיכה לרוץ.

לאחר כמה דקות חזרה גברת כהן בליווי של 2 שוטרים ששאלו את חליד בקול קשוח: מה זה? ומאיפה הבאת את זה?

אה… זה… תכשיטים, שאני לקחתי מ…

אחד מהשוטרים פתח את הארגז והוציא: מברשות שיניים!!!

                            …

.תוך כמה דקות היה חליד במשטרה שם הוא פגש את חברו מחמוד

כמה מרגיז להיות במשטרה בזמן שאשתי לובשת את התכשיטים שהבאתי לה” אמר מחמוד”

“אל תדאג אני